בית היוצר חלק א ח

ק"ק, ולבסוף הונף והורם לאב"ד ור"מ בק"ק חוסט והגליל יצ"ו ושם מ"כ זי"ע, וגם זכה להסתופף בצל הקודש מרן הגאה"ק רשכבה"ג כ"י מו"ה חיים ה"ש זצוק"ל האבד"ק צאנז זי"ע, וחיבה יתירה נודעת לו מעמו כי קראו ע"ש רבו המובהק הנ"ל "ר' מאירלס תלמוד, (וסיפר לי הרב מוהרש"ד דומ"צ דפה יצ"ו ששמע מפיו הקדוש שא"ל שאינו מאו' לו ג"ע יותר גדול מהשעשועים שהי' לו אצל שני רבותיו הנ"ל נבג"מ זי"ע): ואל אלקי דלפה עיני אל הלקח מאתנו ארון אלקים, וניטל ממנו עטרת צב"י תפארת ראשינו, מחמד עוזינו פאר זמנינו, (בי"א לחודש כסליו שנת תרנ"ב לפ"ק) הוא הלך למנוחה, לאור באור החיים, ואותנו עזב לאנחה, כי בא השמש בצהרים ונפשי מתרפקת על כ"ק חמ"ז הגהמ"ח זצ"ל והמו מעי לו, כי בן אין לו לעיין עליו לעשות כ"ר לנשמתו ז"ל, (כי בעו"ה נלקחו ממנו פרי בטנו בניו היקרים ילדי שעשועים מקטנים ועד גדולים, אשר כבר נתגדלו על ברכי הורם, ובראשם בנו הגדול החביב ה"כ כ"ק חמי הרב האי גדול הוא חסיד הוא עניו חריף ובקי צדיק ונקי, המפו' כקש"ת מו"ה משה שמעון זצללה"ה שהי' אבד"ק דיורא יצ"ו ושם מ"כ אשר נקטף בעודנו באבו ועוד לא הגיע לחצי ימיו כבר ל"ב שנה הלך לאור באור החיים פחז כמים, תנצבה"ח, ועוד נשאר לו בן זקונים בר חכים טובא אשי הי' נקרא ע"ש רבו הקדוש הנ"ל כ' מאיר ז"ל, ובעו"ה ג"ז נלקח מאתו כבר חמיסר, ושמעתי מפ"ק כחומצ"ל שאמר עליו כי זה העלם הי' עולה על כולנה, ועכ"ז לא נפלו פניו וקיבל עליו דין שמים באהבה ובחיבה יתירה) ותהי זאת נחמתי כי הניח אחריו ברכה חי' שו"ת להלכה והרבה חי' אגדה, (ואי' במד' בן עזאי או' זה ספר תולדות אדם זהו כלל גדול בתורה, ואפ"ל בדרך צחות דהנה אחז"ל דבן עזאי לא נשא אשה יען שהי' נפשו חשקה בתורה, ולז"א "זה ספר" היינו מי שלומד בתוה"ק וכותב ספר הוא עיקר תולדת אדם כמחז"ל שעיקר תולדותיהן של צדיקים תורה ומע"ט) לזאת אזרתי כגבר חלצי, ושמתי נפשי בכפי, ועמלתי בזיעת אפי, להקים מחשבתו הטהורה אשר גילה לי טרם פרידתו, שמאד נפשו איותה להדפיס חי' תורתו, (כי מסר לי כי"ק להעתיקם ולסדרם לאשר הי' יודע כי אם אין אני לו, שיפוצו חוצה מעיינתו, ושפתי צדיק ידובבו במקום מנוחתו, והצבתי לו יד ושם בתפארת, לחקוק ח"ת בעטו ברזל ועופרת, למען יהי' זאת לו נצח למזכרת, והנה קראתי בשם לנועם המחברת הנוכחי בית היוצ"ר כי שמו הקדוש בקרבו כי הוא ר"ת ר' יואל צבי וגם שמעתי מפה"ק שהי' מבקש לקרוא בשם יוצ"ר וע"כ סמכתיו על לשון המקרא (ירמי' ק' י"ח) קום וירדת בית היוצר וגו' וארד בית היוצר: והנה לא לבד לנשמת הצדיק הוא לתועלת כמבואר, אבל גם לנו נצמח מזה רב התועלת כאשר אבאר, דהנה שמעתי מפ"ק כ"ק חמ"ז הגהמ"ח זצ"ל לפרש מה דפירש"י ז"ל בפ' ויצא יעקב וגו' כל זמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא צדיק מן העיר פנה הודה וכו', הכוונה בזה הוא ע"ד הכ' (עמוס ק' ב' ו') היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו, וצ"ב הלשון בעיר, אך הכוונה עפמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' שופר אעפ"י שתק"ש גזה"כ הוא רמז יש לדבר עורו ישנים מתרדומתכם וכו', וזש"ה היתקע שופר "בעיר" היינו בהתעוררת (ע"ד עורו ישנים) אזי א"א שהעם לא יחרדו כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, וזהו ג"כ הכוונה כאן, כ"ז שהצדיק "בעיר" היינו בהתעוררת ר"ל אף לאחר פרידות הצדיק מן העולם עדיין הם מחזיקים בתומם וזוכרים בו ובתורתו וצדקתו, ויקרת הנהגתו, ומתאוים תאוה לעשות כמעשהו, אזי הוא הודה הוא זיוה וכו' היינו שעדיין תגין עליהם צדקתו ויראתו כבחיים חיותו כאז"ל גדולים צדיקים במיתתן וכו', אבל אם יצא צדיק מן העיר היינו שהתעוררת של הצדיק יצא מלבם וכבר הסיחו דעתם לגמרי מגודל צדקתו וכשרון מדותיו, אזי פנה הודה וכו' עכדפ"ק וש"י. ולי נכדו נלע"ד להוסיף נופך בשמי ולהסביר דבריו הקדושים בביאור יותר קצת, דהנה הגאה"ק בעל יש"מ בפ' תולדות כ' לבאר מחז"ל (במגילה) שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, עפ"י דאי' בסה"ק דכשאומר דבר בשם אומרו שפתותיו דובבת בקבר דהיינו שמעורר חיות להצדיק וע"כ נחשב להדור והיינו שדרשו אגורה באהליך עולמים דהוי כדר בעוה"ז והבן, והנה הבכ"ש במס' ר"ה כ' ד"נ, ותו"ד דכשהצדיק קבוע במקומו נאה להם ולעולם דכל קבוע כמע"מ ואז ורב חסד משא"כ כשהוא נע ונד יע"ש, והנה דבריו נכונים כמו דקיי"ל נכבשינהו דניידי, מיהו לפי"ז כל החיים מתנועעים תמיד ממקום למקום ולכך באמת העולם נדון בתר רובא ולא כמ"ש הוא ז"ל, אך אחרי המות הרי הגוף בקבר עד עת התחי' וא"כ אז הוא מחצה ע"מ רק אז לא נחשב בין החיים אבל כשאומרים דבר הלכה משמו אז מתעורר חיות להצדיק ואז נחשב בין החיים וגם הוא קבוע וא"כ אף אם הי' העולם רשעים ח"ו אז ורב חסד מטה כלפי חסד ולכך שפיר ודאי מביא גאולה לעולם עכתוד"ק ע"ש ודפח"ח: ומעתה יובנו היטב ד"ק של כחמז"ל הנ"ל וה"פ כ"ז שהצדיק בעיר' ר"ל שהצדיק גופא נתעורר והיינו ע"י שהעולם מתעוררים בהצדיק וזכרו לא יסיף מלוח לבם כנ"ל ואז ממילא גם הצדיק עצמו נתעורר בקבר ונתעורר בו חיות חדש כשזוכרים בו ואו' דבר שמועה מפיו כנ"ל וא"כ הוא נחשב בין החיים וגם הוא קבוע ולכך הוא הודה וכו' והיינו שמגין על הדור עוד ביתר שאת מבחיים כנ"ל משא"כ אם יצא צדיק מן העיר היינו שהעולם אינם מתעוררים בו ובתורתו וממילא גם הצדיק אינו מתעורר בקבר ולא נחשב בין החיים ולכך פנה הודה ח"ו וא"ש, ובזי"ל חבל על דאבדין היינו שנאבדו מזה העולם לגמרי יען שאין מי שיתעורר במו ולהחזיק בתומת הצדיקים והישרים ולכך ממילא לא משתכחין עוד כי לא נחשבו בין החיים כנ"ל, ועד"ז יתפרש מ"ש ישעי' הנביא הצדיק אבד ואין איש שם על לב וגו' דהנה אי' בזוה"ק דלפעמים הצדיק נתפס ח"ו ע"י שהקב"ה רוצה לגזור ח"ו איזה גזל"ט ואם הצדיק יעמוד בתפילה ע"כ יתבטל הגזירה כנ' ותגזור או' ויקם, לכך ניטל ח"ו מהעולם שלא יוכל לבטל, אמנם לכאו' ק' הלא גדולים צדיקים במיתתם וכו' וא"כ עדיין יוכל להגין ולבטל הגזירה עוד ביתר שאת מבחייהם, אמנם זה ניחא אם זוכרים בהצדיק ואז הוא נחשב בין החיים כי נתעורר בו חיות חדש כנ"ל אזי שפיר יוכל להגין על דורו משא"כ אם ח"ו אחרי שובו אל אדמתו, נשכח זכרו ותהלכותו, א"כ לא נחשב בין החיים, ושוב לא יוכל להגין על הדור ח"ו וז"ש המקונן הצדיק אבד היינו שנאבד לגמרי מן העולם יען כי אין איש שם על לב היינו שאינם משימם אל לבם גודל צדקתו ויראתו וא"כ לא נחשב בין החיים ולכך באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק והיינו כדברי הזוה"ק הנ"ל והבן, וזש"ה (משלי) זכר צדיק לברכה היינו כשזוכרים בהצדיק ואומרים דבר שמועה מפיו או איזה מדה טובה והנהגה טובה שאחז צדיק דרכו ויתעוררו גם המה לעשות כמעשהו, אזי גם להצדיק נתעורר חיות חדש, ועוד יעלה כנשר אבר, ושפתותיו דובבת בקבר, וממילא הוא לברכה כי הוא גורם וממשיך שפע ברכה והצלחה ומביא גאולה לעולם אכי"ר ועתה בשפתי רננות, תבענה פ"י תהילות, לנורא עלילות, על כי הפליא חסדו עמדי לעשות לכ"ק מר חוזצ"ל עטרת, לצבי תפארת, (עטרת זקנים ב"ב) וכן יזכינו הי"ת להוציא לאורה, יתר שו"ת וחי' הלכה, והרבה חי' אגדה, וזכות כ"ק מר חותני זקיני הגאה"ק המחבר זצ"ל יעמוד לי שאזכה גם אנכי ממנו להבנות, ואזכה לראות בנים וב"ב עוסקים בתורה, ובמצות באמת, ולשבת עה"ת ועבודה תמה מתוך נחת עד ירחם ד' עלינו וישיב לב בנים על אבות, ותחזינה עינינו מהרה בשוב ה' את שיבת ציון בנחמת לפ"ק, הכ"ד המעתיר הבעה"ח פק"ק חוסט יצ"ו יום שנכפל בו כ"ט באמירה, תרונ"ה ליצירה, לס' ראה. אנכי נותן לפניכם היום ברכה: ה"ק יצחק פרענקיל בלאאמ"ו הרב הגה"צ מוהר"א זצ"ל בעהמ"ח ס' אבני אליהו עה"ת שהי אב"ד בלעוועלעק יע"א בעל נכד המחבר זצ"ל: