בית יחזקאל (מיכלסון) ה

זה ינחמנו מעוצב לבנו, על העזובה הרבה אשר תמרה רוחנו, ואני בא, לפני בני עמי בספרי זה ואחלה פני עליון אשר יהי' נועמו עלי לזכני במעשי ידי, וברכת ה' תחול עלי ועל זרעי ללמוד וללמד לשמור ולעשות מעתה ועד עולם: אנא זעירא חמותי דאיתי את אור החלד בשנת תרכ"ג ביום ה' שעה עשירית בבקר, תשעה ימים לחודש שבט, ונולדתי בעיר בירגורייא פלך לובלין, לאבי הנגיד המופלג בתוי"ר, נדיב ועושה חסד, רב פעלים, מפורסם לשבח ותהלה, איש חמודות, רחים ומוקיר רבנן שושילתא דיחוסא מוהר"ד אברהם חיים זצ"ל, ד) ולאמי הצדיקת, הצנועה, המשכלת, מושלמת ומלומדת, אשת חיל, מרת חנה בילא ע"ה, בימים ההם היתה במדינתנו המדידה הפולנית, ופ"א באו לבית זקני אבי אמי הרה"ג ד' שמואל אלי' זצ"ל אנשי חיל פולנים מזוינים בקני רובים, ועפ"י סבה ירה אחד מא"ח מקנה רובה אל אמי, בעת שאחזה אותי על זרועותיה, בהיותי עוד ילד בן חדשים אחדים. ובדרך פלא נצלנו. כנודע בין משפחתנו המאורע הזה באריכות, ואכמ"ל: בימים ההם, האבות בישראל אשר גדלו בניהם לת"ת ויר"ש, לא היו עושין זאת בשביל תכלית חצוני בל שהיא, לתת מטה לחם ומשענת פרנסה בידיהם, וגם לא בשביל התועלת הנשקפה על פניהם ממרחק, להשיג על ידה משרת דבנות המחיה את בעליה, אלא לשמה ולשם מצוה בלי כל פניה צדדית אחרת היתה תכלית רצונם, גם אבותי מגידל אהבתם לתודה, החזיקו בערי מלמדים היותר מומחים ופזרו ממון רב ללמדני תודה, כשהייתי בערך בן עשר שנים עזבו אבותי מקום מגורם מבילגורייא ויחנו ביער דזעיעוויץ בגליל פרשדבורז, גם שם החזיקו לי מלמדים גדולי תודה אשר היו סמוכים על שלחנם בדידה ומזונות ושכר גדול בהספקה בריוח, וביתם מה שחדש, הלא ישיב: – ״אני אינני מחדש ועוסק בפלפולים אך אשר אחרים מחדשים אני מבקר וסותר, ייטיב נא ה' להגיד איזה פלפול ואני אסתור את דבריו עד היסוד״ (בספר זכרון): ד) אבי המנות היה בן הגביר המפורסם, המופלג החסיד, נדיב וקצין, ראש וטפסר מ' יעקב יחיאל הנקרא ר' מיכל קאלשינר מפיעטרקוב, בן הרב הגדול בתורה ובחסידות, גביר ונדיב מפורסם, עסקן ציבורי, שתדלן המדינה עבור כלל ישראל, מ' מאטיל מקאלשין בעהמח"ס מאמר מרדכי, בן הרב מ' שלמה בן הגה"ק מ' מיכל אבד"ק שעניצא, נאווימינסק, קאלשין, בן הגה"ק מ' צבי הירש אבד"ק טשארקב, נכד הגאון מ' יחיאל מיכל, [אחותו היתה אשת הגאון בעל שו"ת כנסת יחזקאל אבד"ק אה"ו], בן הגאון מ' שלמה זלמן פו"מ דק' בריסק, בן הג"מ יואל אבד"ק ביחוב, הובא בהק' שו"ת כנס"י, חתן הג"מ שמואל מבריסק שדר בנעמרוב, (נזכ' בתויו"ט ברכות פ"ב מ"א, ובש"מ), בן רבינו בעל תוס' יו"ט, בן הג"מ נתן, על שם אבי זקני מצד אמו, שיצאה מזרעו של רבינו נתן בעל הערוך, שהיה משבטו של יהודה, עי' שה"ג אזולאי אות נון, ובס' ממשה עד משה דף ד'], בן רבינו משה הלוי אב"ד בעיר וולרשטיין וכל מדינת אשכנז, והג"מ שמואל מנעמרוב היה חתן הג"מ אבראשקי אבד"ק ווראניק, בן הגאון השר ר' שאול וואהל מבריסק, והג"מ יואל מביחוב היה בן הג"מ אריה יהודה ליב אבד"ק קראקא, בע"ם שאגת אריה וקול שחל, בן הג"מ נפתלי הירץ אבד"ק פינטשוב. בן רבינו יואל סירקס בעל הב"ח אבד"ק קראקא, והר"ר שלמה זלמן מבריסק הנ"ל היה חתן הר"ר ליזר קצין, בהקצין הרה"ג הנודע בשמו ר' משה ליזרלס מבריסק, חתן חתנו של רבינו הרמ"א ז"ל ולמעלה בקודש, כנז' במג"י שנדפס בסו"ס גלגולי נשמות להרמ"ע מפאנו ד' לובלין תרס"ח, ועי' בראש ס' מאמר מרדכי