בית יחזקאל (מיכלסון) ד

כל היום תשוקתם, ילמדו תועי רוח דעת את ה' וישובו בנים אל אביהם שבשמים, וכל מוצאיהם מצאו חיים: אולם הציקתני רוח בטני, לא תתן פונת לי, כל היום אהגה ואחשבה לדעת זאת מה יתרון לאדם בחיי הבלו, אשר ברגזה ודאגה יאכל לחמו, אם לא בפי כחו יעש, ולבני עמו עלילותיו יודיע, ומבית מדרשו יופיע, האמנם רוח הוא באנוש, תשוקה עזה ונמרצה, לעבוד ולמשא לחרוש ולזרוע ולשאת ברנה אלומותיו בשדה החכמה, ולהודיע לבני אדם אשר יגע ומצא מרגליות ואבנים טובים במעמקי ים תבונתו, ובזאת יצא אדם לפעלו ועבודתו, ומה גם בי מאז הוצאתי לאור תלי"ש כמה ספרים, **(ב)** ונתנו חכמים עדיהם ויצדיקום ומצאו חן בעיני מביני דבר ויפארום, לכן גם כהיום השיבותי עם לבבי ואומרה לנפשי בל אמנע מלהקריב מנחת עני, ללקט נפזרים מענינים שונים מבאורי הסוגיות ושו"ת אשר בעזר הצור יתעלה עמלתי ויגעתי, ועל זכות אבותי הקדושים אראלים ותרשישים אשען, ואם דברי מעטים דלים ורזים, וימצאו המבקרים לכבד, **(ג)** הלוא בתורת ה' ודברי חכמים הם אחוזים, ואם ימצאו בם איזה דבר נכון ב) קונ' אבן יחזקאל, מסורת ההגדה ד' קאלאמעא תרמ"ג, [מצורף לס' דמשק אליעזר על הגש"פ מזקני הגאון הצדיק ר' אליעזר'ל דעם מגיד'ס מלובלין], ספר דברי השירה ד' ירושלים תרנ"ז, [מצורף לס' שירת ישראל מתו"ז הגה"ק ר' ישראל יונה הלוי לנדא אבד"ק קעמפנא בע"ס מעון הברכות], ספר דגן שמים על מס' פסחים, ור"ה, ד' פיעטרקוב תרס"א, ס' בית צדיק ד' פיעטרקוב תרס"ד, [מצורף לס' צבי לצדיק מזקני הגה"ק מ' צבי הירש אבד"ק ברלין], ס' כבוד הבית, ד' פיעטרקוב תרס"ה, [מצורף לס' בית משולם מחו"ז הגה"ק מ' משולם זלמן אשכנזי אבד"ק לובלין], ס' צפחת השמן, ד' פיעטרקוב תרס"ה, [מצורף לס' שמן הטוב מזקניי האחים הגה"ק הר"ר שמעלקא מנ"ש, ובעל הפלאה], ס' חוסן רב, ר' פיעטרקיב תרס"ח, [מצורף לס' צבא רב מזקני הגאבד"ק ברלין הנ"ל], הגהות בש"ס ד' ווילנא [ובמס' ב"ק הקדמתי], ובמשניות ד' ווילנא, קונט' עטרת מרדכי, [בראש ס' מאמר מרדכי מזקני הרה"ג מ' מאטיל מקאלשין], קונט' תפארת צבי [בראש ס' עטרת צבי], וקונטריסי בראש ס' כוס ישועות, נפלאות היהודי, שו"ת ברכת כהן, גלגולי נשמות, אמרי בינה, גבורות יהונתן, שמחת ישראל, תולדות מהר"ל, ועוד בהרבה ספרים ג) בילדותי שמעתי ספור, הגאון ר' יצחק אורבאך בעל ד"ת שהי' רב בקוואהל, ונתקבל לרב בפלאצק ויסע שמה דרך קוטנא ויסור אל הרב הגאון ר' משה אהרן ויציע לפניו את הפלפול אשר הכין לו להגיד בדרשתו הראשונה, הרב מקוטנא למד במשרים בעל עיון עמוק ולא היה בעל פלפולים, אך מבקר תרוץ להכיר כל בדק, סתר כל חדושו של הרב החריף מן המסד עד הטפחות, עד בלתי השאיר לו שריד, ברגע הראשון נפלו פני הרב מפלאצק ויצר לו, כי הי' פלפולו למפלה ולא עמדו דבריו, אך תיכף התעשת, ובחכמתו הגיד להרב הקוטנאי: ״ישמע נא מר לדברי, הנה אחר מות האדם מכניסים אותו לדין ואומרים לו קבעת עתים לתורה, פלפלת בחכמה (שבת ל"א), והיה אם ישאלו אותי, אם פלפלתי בתורה? אשיב כן״ ואם לא יאמינו לדבר שפתים ובמתיבתא דרקיעא יפקדו עלי להגיד דבר חדוש בתורה? אז אעשה כן, ואומר להם אחד מן הפלפולים, והי' אם הקב"ה יסתיר את דברי ויבטלם ופלפולי לא יתקיים, לא אבוש ולא אכלם, כי אצטדק ואענה: ״אני חדשתי לפי שכלי אבל ודאי אתה ה' נותן התורה יודע יותר ממני ומכל החכמים והגאונים״ אבל כאשר ימלאו ימי הרב מקוטנא והמתיבתא תצוה להגיד