בית יחזקאל (מיכלסון) שצה

הצל"ח דב"נ מצווה על ק"פ מהא דב"נ לא יאכל בו [ובאמת דוחק סברתו מהא דמתרץ דלא חשבה לגבי ז' מצות משום דלא שכיח מהא דכ' רש"י בסנהדרין דנ"ט ריש ע"ב גבי מילה דאינה בב"נ משום דלא חשבה ולא קאמר דלכך לא חשבה משום דאינו שכיח ועיין בתוס' פסחים דס"ו ע"א מה לתמיד שכן תדיר ותימא ונילף מבינייהו דתמיד דלה ועיין בשו"ת תרומת הדשן סי' רס"ו ובשו"ת הרדב"ז ח"א סי' רנ"א ובשו"ת זקיני החכם צבי סי' קנ"ב ואכ"מ] מ"מ ליכא לגבי תיקן מאמה"ח די"ל כמוש"כ האור חדש דכיון שכ' בתוס' ד"ה שחטו ונמצא טריפה דמשנתינו קאי לר"מ דהוא אמרה ואליבא דר"מ ליכא כלל איסור אבמה"ח בב"נ דמיקרי לא נישנית בסיני, ועיין בס' ברכת אברהם, קרבן תודה פסחים שם, בישוב הרמב"ם ובס' ישועת יעקב חיו"ד סי' ס"ב, ובשו"ת ברית אברהם חיו"ד סי' כ"ד, ובחי' ח"ס לחולין די"ג, ובשו"ת זכרון יצחק סי' כ"ד, ובס' שער יהודא בפסחים בסוגיא דפסח ששחטו שלא לשמו, ובשו"ת מהרי"א הלוי ח"א סי' קס"ד, ובשו"ת דבר משה מה"ת סי' ט', ובס"ס שער נפתלי סי' י"ג, י"ד, ט"ו, מהג' רנ"ה קצינעלבוגין: ולפי"ז עולה יפה מה שתירצתי בסוגיא צ דאין מזמנין עכו"ם על ב"מ שיטת הרמב"ם דפסק כראב"י והראי' מההיא ארמאה דפסחים ד"ג: אכן לפי' הצל"ח הנ"ל דהבן נכר מוזהר שלא יאכל מק"פ לכאורה נסתר אבל כאן חזינין דהרמב"ם ע"כ לא יפרש כהצל"ח בפי' המשנה לשיטתו והבן, ועי' לעיל סי' ו', וסי' ל"ב בזה: בסוכה דמ"ב א"ר הונא אומר הי' ר"י עולת העוף וכו' בכפו"ת הקשה אמאי פטור והלא פושע הוא ודמי לשוחט פסח בשבת ונמצא בעל מום דחייב כדאיתא בפסחים דע"א ע"ב דהרי יש הפרש גדול בין עולת העוף לחטאת העוף דעולת העוף מולק ב' סימנים ומבדיל וכחטאת העוף אינו מולק אלא סי' א' ואינו מבדיל וכדתנן (בפ"ז דזבחים מ"ד, ומ"ה, ומ"ו), ותירץ דהא אזלא כר"א בר"ש דאיתא בזבחים דס"ה אומר היה ר"א בר"ש שמעתי בחטאת העוף שמבדיל ומאי לא יבדיל א"צ להבדיל עיי"ש ולענ"ד דתי' זה דחוק דא"כ יקשה בגמ' דקאמר מהו דתימא החם הוא דטעה בד"מ פטור היינו דעבד מצוה וכו' ואמאי לא אמר מהו דתימא התם הוי טעה בד"מ כיון דהי' לו לטעות אבל כאן לא הי' לו לטעות דהוי כמו השוחט פסח ונמצא בעל מום ופושע הוא משום דחטאת העוף אינו מבדיל קמ"ל דאומר הי' ר"י גם בזה דהוי טעה בד"מ משום דסובר כר"א בר"ש דמאי לא יבדיל א"צ להבדיל וכעין שהקשה הכפו"ת בהא דכ' התוס' בד"ה עולת העוף דלמאי דאמרינן בפסחים דע"ב ע"ב דלא פטר ר' יוסי בלולב אלא משום דזמנו בהול צריך לומר דהאי נמי זמנו בהול כדי שלא תבא חטאת לידי נותר עיי"ש והקשה בהא דהקשה המקשה תחלה עלה דרב הונא פשיטא אמאי לא משני מהו דתימא התם הוא משום דזמנו בהול אבל הכא לא זמנו בהול קמ"ל דהאי נמי זמנו בהול כדי שלא תבא חטאת לידי נותר ותי' דגם זה פשיטא ליה למקשה דהאי נמי זמנו בהול עכ"ל אבל בהא דר' יוסי סובר כר"א בר"ש טובא קמ"ל, לכן נ"ל דעיקר כתירוצו השני דמצי אתי ככ"ע דודאי הא דקי"ל דאינו מבדיל בחטאת העוף היינו בשעת מליקה קודם הזאת הדם אבל אחר הזאה ומיצוי הדם הרי היא נאכלת לזכרי כהונה ואז ודאי יכיל להבדיל הראש לעצמו והגוף לעצמו וא"כ עילת העוף שנמצאת בין אגפיים אע"ג דמצא הראש מובדל מגופה חשיב דחטאת היא ונעשה ההבדל אחר ההזאה ומיצוי הדם וכו' עיי"ש ועי' עוד מחידושי בסוגיא זו, לעיל סי' נ"ח, ובס' דגן שמים דף נ"ג. והנני ידידו מחו' וש"ב: סימן ס ב"ה אדר"ח אדר תרס"א פלונסק.