בית יחזקאל (מיכלסון) שי

תפארת יוסף חיו"ד דשוחט המקפח שכר הרב הקצוב לו מכל דקה וגסה שחיטתו כנבילה וטריפה ויסוד פסקו מש"ס ופוסקים דאף אם אינו נוטל לעצמו אלא שמקלקל השכירות הרי הוא בכלל ארור משיג גבול שמבואר דינו בתשו' הגה"ק מהרש"ז זצ"ל בש"ע הרב סי' ט' דשו"ב המשיג גבול נקרא רשע ואינו נאמן על בדיקת הסכין ועיין בשו"ת ברכת משה סי' יוד וכש"כ כשמשיג גבול הרב הממונה להשגיח גם עליו ושהוא ישמע בקולו להם ודאי לא מחלו חכמים כבודם וממונם וכבר האריך בזה גם בשו"ת באר משה בקונט' כבוד חכמים סי' ב', ומביא משו"ת דברי חיים ח"ב סי' י"ד מה שהשיב להגאון מהר"א תאומים מבוטשאטש דאסור להם להשוחטים לשחוט בלא השכירות עבור הרב כפי התיקון יע"ש ובהשמטות סי' ל"ח, ועיין בשו"ת בית שלמה חיו"ד סי' כ' מה שהאריך בזה, ובשו"ת טוטו"ד מה"ג סי' ס"ב שהשוחט מחויב לקבל השכירות עבור הרב מכל מה שישחוט כמאז ומקדם בלי קבלת שכר טרחה כלל גם אם יוסיפו העיר להרב מחויב השו"ב לקבל כפי ההוספה ואם לא ישמע לזה שחיטתו אסורה כנבלה ממש יע"ש, וכן הסכימו לאסור שחיטתם עבור זה בס' משא חיים מערכת ש' אות קי"ז וקכ"א ובתורת המנהגים שם מערכת השי"ן אות רמ"ז ובשו"ת ויען אברהם חיו"ד סי' א', בפרט אחר שעברו על התקנה אשר מבואר דינם בש"ע סי' א' סי"א, וכ"כ בשו"ת בית יצחק ח"ב סי' ע"ג ובשו"ת חיים של שלום סי' נ"ז שמחויבים השו"ב לעשות עיכוב השחיטה בכדי שישלמו להרב שכירותו והוא כמבואר בחו"מ סי' ב' בדין עיקול, וכן בשו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' ל"ה וכן הובא בדרכי תשובה סי' י"ת ס"ק קס"ח דברי השואל בשו"ת שם שלמה כת"י בדבר מו"צ מעיר א' אשר אנשי קהילתו לא שלמו לו כמה חדשים שכרו אשר קצבו לו אם הרשות בידו לצוות על השו"ב שלא ישחוט עד אשר ישלמו לו אנשי הקהל המגיע לו ובאם יעבור ע"ז אזי יאסר שחיטתו באמרו ששמע בבירור שכמה רבנים עושים כן ודעתו שצדקו הרבנים העושים כן וכן יש רשות ביד המו"צ לעשות כן מהא דמבואר בטוש"ע חו"מ סי' ד' דצורבא מרבנן עביד דינא לנפשי' ואם מותר לכנוס לביתו למשכנו בשביל משכורתו המגיע לו כמבואר בחו"מ שם מכ"ש שיכול ליתן צו על השו"ב שלא ישחוט דקיל טובא מזה דהרשות בידו וממילא דאם השו"ב יעבור בזדון ולא יציית אל המורה יכול לאסור עליו שחיטתו כי הוא מחויב להיות כפוף להמו"צ, ואף דהמשיב איננו מסכים בזה, היינו באם השכירות הוא ממקור אחר, אבל באם נעשה בהסכמת הקהל ההכנסה מהשחיטה, והשו"ב עומד כנגד ומהרס ואינו חפץ לקבל עבור הרב לית דין צריך בושש ככל אשר פסקו הגאונים הנ"ל בתשובותיהם דשחיטתם אסורה כנבלה ועיין בזה בשו"ת שערי צדק חיו"ד סי' כ"ז, ובשו"ת דברי חיים חיו"ד ח"ב סי' ז' ובשו"ת שואל ומשיב מהד"ג סי' קס"ד, ובשו"ת הגה"ק רי"א מקאמארנא בריש ס' זכרון דברים, ועיין בשו"ת דו"ז הגאון שאילת יעב"ץ סי' קצ"ו וכן הובא בשו"ת נודע ביהודה מה"ת סי' מ"ח דכששוחט בלי רשות הרב אחר הכרזה הבשר וגם הכלים אסורים, ועיין בשו"ת ברית אברהם סי' ב', ובשו"ת ב"ח הישנות סי' ה', ועיין בשו"ת בר ליואי חיו"ד סי' א' כלל א' שכתב ג"כ דהעיקר לדינא שיש כח ביד הרב דמתא להעביר השו"ב מפני הכבוד ע"ש ובשו"ת בית שלמה חיו"ד סי' י"ט, ואוי לעניים שרואות את החציפות מאלה האנשים שאינם רוצים לעמוד לדין ולהציע טענותיהם בפני רבנים יושבי כסאות למשפט מקרוב או מרחוק והמה מסרבים בשאט נפש מלציית לדתוה"ק ומפורש בתשו' האחרונים דשו"ב המסרב לבוא לד"ת שחיטתו אסורה ועיין בזה בשו"ת בית יצחק חיו"ד סי' נ', וא"כ אין בידם חליף כ"א חרב ולא ישחטו כ"א יטריפו כזאבי ערב,