בית יחזקאל (מיכלסון) כו

משכנו בבית זקני בבילגורייא ולמד אצלו שיעורין תמידין, עד הנשואין, ועי' בס' יכבד אב דב"ח: ולאשר חביבים עלי הח"ת שנתחדשו לי ת"ל בימי גלותי בקרלדסבאד, הנני להביא בזה מאשר דרשתי שם בקהל רב, בשבת תשובה שנת תרע"ה, בביהמ"ד אשר יסדנו שם: בגמ' שבת דף ב"ב. אמר רב כהנא דרש ר' נתן בר מניומי משמי' דרב תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי וא"ד כהנא דרש דנב"מ משמי' דר"ת מאי דכתיב והבור רק אין בו מים בו' מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו, והמפורשי' האריכו לפרש סמיכות המאמרים וב' כיון דעוסק בדברי ר"ת הביא דבריו לכללם יהד, אמנם אינו מספיק דהרי, בחגיגה, דף ג') הביא גמי מימרות דר"ת לענין חרש ואמר רגל דפטורים מן הראי' ושם הביא נמי הך דר"ת דוחבור רק כו' וצ"א שם הך דנ"ח, ובאן לא הביא מימרות הנ"ל דר"ת, ונקדם המדרש רבה (פ' וישב פפ"ד) וישב ראובן אל הבור והיכן היה וכו' בשקו ובתעניתו וכו' אמר לו הקב"ה מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה ואתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומר ופותח בתשובה תחלה ואיזה זה הושע שנא' שובה ישראל עד ה"א וכו', והמאמר הזה תמוה דאין ראובן תחלה לבעלי תשובה דאדם וקין קדמו במבואר (בבר"ד פכ"ב) ויצא קין וכו' עשיתי תשובה ונתפשרתי וכו', וגם שמואל עשה תשובה, והושע אין הנביא הראשון שמזהיר על התשובה כי כמה נביאים קדמו לפניו, וגם ישעי' הנביא הי' קודם ועי' אברבנאל בהקדמה לנביאים אחרונים, ומצד כפילת הלשון אתה פתחת בתשובה תחלה, ומצד סמיכת הענין להך דוישב ראובן אל הבור שאין מקומו לכאן הך ענין דתשובה של ראובן הי' על מעשה בלהה, ויש נוסחא מלמד ששב לשקו ותעניתו, וברש"י בחומש הביא כהך דבר"ר וע"כ מאחר שסמכו הענין לכאן ע"כ ראו חז"ל דע"י מה שקרה לו בענין זה שלא זכה להציל את יוסף הוסיף אומץ ע"ז בתשובתו על מעשה בלהה, גם מה דאיתא במדרש אילו הי' יודע ראובן שהקב"ה כותב עליו וישמע ראובן ויצילהו בכתפו הי' מוליכו אצל אביו, ומה בא ללמדינו ועי' בב"ר פפ"ב בכור לתשובה: אכן י"ל דבאמת יש לתמוה על השבטים שבטי יה לפי דעת ר' תנחום שדרש דהבור הי' רק ממים אבל נחשים ועקרבים הי' בו, והנה ביבמות (דף קכ"א.) דאפי' בנפל לגוב אריות אין מעידין אבל בבור של נחשים ועקרבים מעידין עליו, וכ"כ אמרי' בברכות (דף ל"ג.) לענין הפסקה בתפלה דאפי' נחש לא יפסיק, ל"ש אלא נחש אבל עקרב פוסק, וא"ב איך יתכן שהשבטים שחזו שיוסף הי' ניצל בדרך נם מופלג, ואירע לו גם יותר מלדניאל שהפילוהו לגוב אריות, ושם שהיה מלך או"ה בבדו מאד והשליטו שליש במלכותו והודה שנכבד בעיני ה' עבור גודל צדקתו, וא"כ איך יתכן ששבטי ישרון אשר היו מטה שלימה שכלם מתאימות ושכול' אין בהם לא יודו על האמת שראו זכותו גדול כ"כ שהנחשים ועקרבים לא שלטו בגופו וע"כ היה הענין בדרך נס, דאצ"כ מאי בא הכ' ללמדינו שהיו נחוע"ק אם לא הי' ראוי להזיקו עפ"י דרך הטבע, וכמ"ב יקשה על ראובן דאמר להם אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור הזה, הרי דהראה להם זה הבור, א"כ מה תועלת הי' בעצתו זאת אחר שהבור מלא נחוע"ק, הרי עצתו הי' למסרו להריגה ומי יודע שיארע לו נם, ולא עוד אלא שראובן החמיר במיתתו שהרי אחיו רצו לדונו בסייף והוא דנו בשריפה החמורה כדאמרינן (סנהדרין דף ל"ז:) דמי שנתחייב שריפה או נחש מכישו או נופל בדליקה