בית יעקב (טבשונסקי) ג

עליו תיכף בקורת קשה וחדה. ואם בתוך החוג המצומצם הזה. לא תמצא יצירתו את ההסכם עליה. אז אין לו לקוות שההסכם יבא לה מצד אחר כל עם ועם יש לו יוצריו הרוחנים. היוצרים ומרחיבים את תרבותו בכל מקצועות, כן גם העם העברי לא אלמן מהם. כל מפלגה ומפלגה יש לה יוצריה. גם מפלגת הדתי-תלמודית יש לה יוצריה-כל המחברים למיניהם:

אולם אף במקצת לא נוכל לדמות מצב המחבר הדתי-תלמודי למצב היוצר באיזה מקצוע אחר. בשעה שכל היוצרים למיניהם חתים רק מנתוח הבקורת. אבל אם הבקורת תהיה לטובתם. אז יודעים הם כי על יצירותיהם ירבו הדורשים. בלי התעמולה המלאכותית הבזויה. אבל לא כן מצב המחברים הדתי-תלמודיים. אם אזמל הבקורת לא יעשה נתוח קשה בחיבוריהם ויצא דינם לחסד. גם אז ישארו חיבוריהם בבתי מסחר הספרים כאבן שאין לו הופכים. כי הדרישה על ספר דתי תלמודי כה דלה וכה צנומה עד שגם חיבורי גדולי וגאוני ישראל המפורסים ליצירות ענקיות גם למו אין מהלכים!! כל רעיונות-העצב הללו התעוררו במחי כאשר התעוררה בי תשוקתי להוציא לאור ספרי הנכחי "בית יעקב" על שו"ע ח"מ חלק ב'. אמנם גם בהספרים הראשונים הדרושיים אשר הוצאתי לאור. גם אז קננה במחי השאלה העצבנית האם אמצא לי ההסכם הצבורי? ואתן תודה לאל מושיעי כי דאגתי אז היתה אך רגעיית. רק עת קצרה נסרה במחי המחשבה הספקנית על דבר ההסכם הצבורי. אבל כאשר אך יצאו ממכבש הדפוס. ונצבו לפני חוות דעת הקהל. אז נפזרו ממני כל פזורי נפשי. יען כי מהדרישה הרבה על ספרי. נוכחתי תיכף בי ההסכם הצבורי עומד לימיני. אבל לא כן הוא מצבי עתה בשעה שהנני נגש להוציא לאור את ספרי הנכחי על "חשן משפט". ספר דרושי נוצר מתחלה לחוגים יותר רחבים. בשביל כל "יודעי" תורה. וספר הלכי על חשן משפט הלא לא נוצר רק לסלתה ושמנה של המפלגה התלמודית. לבעלי ההגיון העמוק. לבעלי התריסין אשר עין בקורתם היא חדה וחודרת. ואפחד מאד מפני הלומדים המבקרים. אולי ישאלו אותי השאלה הנושנה והתמיד חדשה "הגם שאול בנביאים"? ההתנצלות האחת שיש לי. כי לא באתי בחבורי הנכחי להמציא איזו המצאות חדשות מפליאות. חדושים עקדיים. חבורי זה הוא לא חדושי. הוא נושא עליו אופי באורי. כי כל דברי סובבים הולכים. לבאר את דברי רבותנו הקדושים הראשונים והאחרונים. בכל מקומות הסתומים והבלתי מחוורים אשר מפרשי השו"ע לרוחב שכלם או שקצרו במקום שהיה להם להאריך. או שלא פרשו מאומה. ואנכי אחרי חפוש מרובה בכל ספרי רבותנו ז"ל. בארתי את כל המקומות הקשים כפי הבנתי אשר ההשגחה העליונה נתנה בי. גם בכל המקומות אשר נחלקו מפרשי השו"ע לדינא. הראיתי מקום לספרם של ראשונים לעיין שם. והמעיין יכריע את הדבר כפי שכלו. במקומות הרבה הראיתי מקורים נאמנים לדברי השו"ע בש"ס וראשונים. גם הערות עצמיות חדשות למכביר ימצא המעיין בחבורי זה. ולא אשנה אם אחליט כי הלומדים שו"ע ח"מ ימצאו תועלת מספרי זה!! ואחרי כל אלה לא הרהבתי בנפשי עוז לגשת אל המלאכה רבת האחריות הזאת. טרם שהראיתי את ספרי לפני גדולי וגאוני זמננו. ונתנו תוקף לפעולתי. וכתבו בתעודתיהם. כי ספרי זה הוא נחוץ לכל ההוגים בשו"ע ח"מ. רק אז גשתי אל העבודה לסדרו ולהפיצו בקהל. ואל אלקי צורי אשא עיני שינהלני על מי-מנחות ויזכני ללמוד וללמד. ואת קרן התורה ירים בימינו. וביחד עם זה יחיש התשועה לעמינו. כשאיפת כל קויו ומיחליו. אשר בכבודם יתימר המחבר. ב"ה. אסטרין כ"ד אדר. תער"ב.