אברהם יגל על הרמב"ם שמא

דרבינו תפס הך שינוייא דמסקנא דהך ברייתא ראב"י היא ודלא כהלכתא ומעתה לק"מ מה שהקשו התוס' והר"ש והר"ן מהך דתני בספרי ונטעתם למעט הרכבה ובריכה דההיא ראב"י היא וכ"כ הרמב"ן ז"ל ע"ש

הלכה ח' המחזיר גרושתו כו' כתב הרמ"ל ז"ל ומיהו. אפשר לו' דשאני אשה דכתיב ביה חדשה למעוטי גרושתו אבל גבי בית דליכא מיעוט אפשר דאפי' מכר וכו' ורבים. ראו הם תמהו איך נעלם ממנו קרא דכתיב גבי בית ואיש אשר יבנה בית חדש וכו' ודאי למעוטי מכר וחזר וקנאו כמו מחזיר גרושתו. ואשר אני אחיה בהקדים מה שיש. לדקדק בפלוגתא דר"י ורבנן גבי סתר בית ובנאו לדעת רבנן חוזר במאי פליגי וצ"ל דפלוגתייהו דר"י ס"ל כיון. דבית עדיין היא ברשותו אף דחידש בה דבר לאו חדש מיקרי דדוקא חדש שלא היה ברשותו כלל ודמייא להא דפסק הש"ע י"ד סי' רי"ו אם אמר קונם ביתך וכו' עלי אף דנפל ובנאו אסור כיון דעדיין שמו עליו וא"כ ה"נ אתא חדש למעוטי אבל רבנן ס"ל דאדרבא אתא לרבות אף דנפל ובנאו דמותר דהעיקר תלוי בשמחתו שתהא בית שהיא חדשה אצלו ולא דמייא אלא לאמר קונם בית זה דאם נפל ובנאו דמותר דלא מיקרי בית זה דפנים חדשות באו לכאן ולכך היה מצדד הרב לומר דמכרו וחזר וקנאו לכ"ע חוזר לר"י דעיקר תלוי ברשותו כיון דיצא מרשותו חדש מיקרי לו וכ"ש לדעת רבנן דהעיקר תלוי בשמחה. ומעתה אחר דלכ"ע תיבת חדש איצטריך למילתיה א"כ ליכא מיעוטא למעט מכר וחזר וקנאו ועיין להרב חיים שאל סי' פ"א

ת"ו ש"ל ב"ע