עבודת לוי ד

סימן א בענין קדושת ירושלים וקדושת ערי חומה גרסינן במ' פסחים (דף פ"ה ע"ב) אמר רב גגין ועליות לא נתקדשו (ופירש"י בין גגי ירושלים בקדושת ירושלים לקדשים קלים ובין גגי לשכות עזרה לקדושת קדשי קדשים) ומקשינן בגמרא איני והאמר רב משום ר"ח כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא (ופירש"י כזיתא פסחא חבורות גדולות היו נימנין עד שלא היה הפסח מגיע לכל אחד כי אם כזית מן הפסח והלילא פקע איגרא לקול המולת ההמון מההלל דומין כאילו הגגין מתבקעים שהיו אומרים הלל על הפסח כדתנן לקמן הראשון טעון הלל על אכילתו) מאי לאו דאכלי באיגרא ואמרי באיגרא (אלמא גגי ירושלים נתקדשו) לא דאכלי בארעא ואמרי באיגרא. מבואר דגגי ירושלים לא נתקדשו לענין אכילת קדשים קלים וראיתי מקשים על הרמב"ם מדוע השמיט האי דינא ולא הביא הא דגגי ירושלים לא נתקדשו לענין אכילת קדשים קלים דבפ"ו מהלכות בית הבחירה הלכה ז' כתב הלשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול אם היו גגותיהן שוין לקרקע עזרה תוכן חול וגגותיהן קודש ואם אינן שוין לקרקע עזרה אף גגותיהן חול שהגגין ועליות לא נתקדשו לפיכך גגין הללו אין אוכלין שם קדשי קדשים ואין שוחטין שם קדשים קלים (עכ"ל הרמב"ם) הרי שלא זכר אלא לענין גגי עזרה לאכילת קדשי קדשים אבל לא זכר גגי ירושלים לענין אכילת קדשים קלים עיין במנחת חנוך מצוה שס"ב ובאור שמח להגאון מופת דורינו (שליט"א) זצ"ל בפ"ו מהלכות בית הבחירה שדברו מזה. עוד הביא הגאון באור שמח שם דברי הרשב"א בשו"ת סימן ל"ד שכתב שם וז"ל שאלת בהא דפ"ב דשבועות דאיתא גגין הללו אין שוחטין שם קדשי קדשים ואין אוכלין שם קדשים קלים ותמיהני אפילו למד"א גגין ועליות לא נתקדשו מי גרע משאר העיר שנאכלין בה קדשים קלים (פירוש בכל גגי העיר) תשובה איברא לפי הגרסא שנזדמנה לך בספרך שאלה גדולה שאלת אלא שבאמת ט"ס יש בספרך וכך היא הגרסא אין שוחטין שם קדשים קלים ואין אוכלין שם קדשי קדשים עכ"ל מבואר דהרשב"א סבר דקדשים קלים נאכלין בגגי ירושלים וא"כ קשה גם על הרשב"א מהא דאמר רב וכו' דמבואר להדיא דעל גגי ירושלים אין אוכלין קדשים קלים ועוד יש להעיר מהאי סוגיא מהא דלקמן שם דמקשינן בגמרא על רב מהא דתניא וגגו קודש (ופירוש גג היכל) ותסברא והא קתני גגין הללו אין אוכלין שם קדשי קדשים ואין שוחטין שם קדשים קלים ואלא קשיא גגו קודש אמר רב חמא בר גוריא לאותן שתי אמות וכו' ופירש"י להכי קדשי גגין לשימוש נתינת כלי קודש ואמאי לא מתרץ הגמרא דקדשו לענין קדשים קלים. והנה כדי לתרץ דברי הרמב"ם והרשב"א מתחלה נקדים לתרץ קושיא עצומה מה שהקשו המפרשים הובא באור שמח בפ"ו מהלכות בית הבחירה על רב דאמר גגין ועליות לא נתקדשו דמבואר בסוגין אפילו לענין אכילת קדשים קלים ממשנה מפורשת לקמן במ' פסחים (דף פ"א) גבי פסח נטמא שלם או רובו שורפין אותו לפני הבירה וכו' נטמא מיעוטו והנותר שורפין אותו בחצרותיהם או על גגותיהם מעצי עצמן וכו'. מבואר דשורפין קדשים קלים על הגגות דהא פסח הוא קדשים קלים וא"כ מבואר דגגי ירושלים נתקדשו דהא אמרינן לעיל (דף כ"ד) בקודש באש תשרף לימד על חטאת ששורפין אותה בקודש ואין לי אלא זו בלבד פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים מניין ת"ל וכל בקודש באש תשרף וכן הוא בבשר קדשים קלים ג"כ בעינן שרפה בקודש כדאמרינן לקמן (דף מ"ט) וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קודש אם עבר צופים שורפו במקומו ואם לאו חוזר ושורפו לפני הבירה (ופירש"י בשר קדשים קלים שנפסלין ביוצא חוץ למחיצת ירושלים) ואפ"ה חוזר ושורפו בירושלים ופירש"י משום דבקודש באש תשרף כדאמרינן בפרק כל שעה דבמקום אכילתו שרפתו הרי מבואר דבעינן שרפה במקום קדוש ואפ"ה שורפין על הגגות מבואר דגגי ירושלים נמי קדשי. והנה כדי לתרץ קושיא זו נ"ל לומר מילתא חדתא בקדושת ירושלים הנה במ' זבחים (ד' קט"ז ע"ב) גרסינן בגמרא כשם שמחנה במדבר כך מחנה בירושלים מירושלים להר הבית מחנה ישראל מהר הבית לעזרה מחנה לויה מכאן ואילך מחנה שכינה מבואר דירושלים היא מחנה ישראל (עיין שבועות דף ט"ז שנתקדשה בשיר ושתי תודות וכו') ואיתא בספרי פרשה נשא הובא בר"ש פ"ק דכלים משנה ז' יהושע קדש כל עיירות המוקפות חומה בקדושת מחנה ישראל אבל לא שאר עיירות שאין מוקפות חומה וע"ש בר"ש שכתב דהא דאמרינן בסנהדרין (מ"ב) דבית הסקילה היה חוץ לג' מחנות דהיינו נמי חוץ למוקפות חומה ע"ש מבואר דערי חומה