עבודת לוי קנ

פשוט לכאורה לכו"ע אולם יש לעיין טובא אי איסורי הנאה דרבנן הוה כמו דאורייתא לענין קנין ועיין באבן העזר סימן כ"ח ובית שמואל שם ועיין באבני מלואים סימן כ"ח שהביא דהרא"ש כתב להדיא דאיסורי הנאה דרבנן מקודשת מהא דאמרינן דחולין בעזרה הוה דאורייתא וכ"ו ע"ש ומשמע דאי הוה דרבנן שפיר היה קדשין ועיין בירושלמי פ"ק דקידושין גבי כתבו על איסורי הנאה דרבנן וכו' דמדמה שם הירושלמי גט לקדושין ועיין בביאורי הגר"א ז"ל באבן העזר שם ויש להאריך בענין זה טובא במה שכתבתי בסימן י"ג גבי ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף דתרי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף הוה חדא הא דאמרינן דכל מעשה השחיטה הוה חדא מעשה עיין ברש"י חולין דף י"ט שכתב להקשות הא כל שחיטא הוה נקובת הושט ע"ש אלא משום דכולה הוה חדא מעשה ע"ש בסימן י"ז גבי טומאת התהום נ"ל בחסר בפנים זה דהסוגיא בזבחים קאי אליבא דהאי תנא דאמר דשייך טומאת התהום אפילו בנודע הספק כגון זב שראה בשביעי שלו דלא הוה ידיעת הספק כל כך כמו בראה בין השמשות אבל בזב בשביעי שלו שפיר מודה דשייך טומאת התהום. בסימן כ"ג שכתבתי דשייך שני פסולי לינה בכל שניוי זמנים לא שייך להקשות א"כ לפסול בלינה בסוף היום בשמתחלת הלילה לבא ז"א דלא שייך פסול לינה אלא כל היכי דכתיב בקר בסימן כ"ח צ"ל הא דכתב הנימוקי יוסף בחולין דלכן דם בן פקועה אסורה ולא משתריה בשחיטת אמו משום הא דכל בבהמה תאכלו כמו החלב משום דדם הוה משקה וכתב כל בבהמה תאכלו וכו' הרי דמהא דכל בבהמה תאכלו היה ניתר גם שאר איסורין