אבני החושן חלק א רמח

שם בפ"ת ס"ק ט' וגם בסי' רכ"ה האריך בנידון ראובן ושמעון שהחליפו בתיהם זה עם זה ובא ב"ח של ראובן שהי' חובו על ראובן נגד שני הבתים ונטל מראובן הבית שהי' בידו שהוא בן חורין ואח"כ בא ליטול הבית של שמעון שבתחילה הי' של ראובן והוא משועבד לו והביא כמה תשו' שפלפלו בדין זה שבתשו' עה"ג וצ"צ פסקו דלא אמרינן בזה אחריות ט"ס הוא והקצה"ח סי' קט"ז והנתה"מ והב"מ חלקו ע"ז דגם בחליפין אחריות ט"ס והנה אין דבריהם מספיקים לחלוק בעיקר הדין כאשר כ' בהגהות צ"צ מבנו דמה לי' להב"ח בזה במה דקיבל אחריות מ"מ הוא טורף שעביד שלו וא"כ אם בתחילה טרף משמעון ובא ליטול מראובן הדין דיחלוקו דמחויב לשניהם ובשניהם דאקני להבע"ח משום שעבודו ולשמעון משום אחריות אבל בטרף קודם מראובן ובקנה אח"כ קיי"ל מה שגבה גבה א"כ גובה גם ביתו של שמעון שהי' ביד ראובן קודם שהלוה לו וא"כ אין נ"מ מהקצה"ח ונתה"מ דמ"מ טורף ואך הפ"ת הביא דברי תשו' שבו"י דאם הב"ח לקח המעות שקיבל הלוה דלא אפסדי' מידי אין יכול לגבות השדה מהלוקח דאמר לי' מה אפסדתיך דכן משמע מרש"י ואכן התומים חולק על השבו"י ואך הב"מ כ' דאף דאמת כהתומים מ"מ זה דוקא באם הלוקח נתן מעות והי' הלוה יכול להבריחם אין טענה להלוקח במה שנתן המוכר המעות להב"ח אבל בהדין של הצ"צ שהחליף בקרקע ומעולם לא זז שעבוד של המלוה שפיר יאמר הלוקח מה אפסדתיך ומ"מ לא החליט הב"מ הדבר והניח בצ"ע כן תוכן דברי הפ"ת והנה השע"מ לעיל סי' ס' ג"כ דיבר מזה והביא דברי הצ"צ וגם ההגהות מבנו ואח"כ כ' השבו"י ועוד ביותר דאף באינו ידוע איזו מעות נתן לו הלוה אף שאינו ידוע אם נתן לו המעות שקיבל בעד השדה מ"מ אין יכול לגבות ולטרוף מהלוקח וכבר כתבתי דהתומים והב"מ חולקין על השבו"י רק יש ספק כמ"ש הב"מ ואך השע"מ כ' דיהי' בזה מחלוקת הב"ח והש"ך דהב"ח כ' דאם יש אצל הלוה בני חורין שקנה אח"כ מ"מ אין הלוקח יכול לדחות את הב"ח אצל הלוה א"כ יפה כ' הצ"צ דשמעון אין יכול לדחותו להבית שהוא ביד ראובן א"כ יכול לטרוף ממנו והנה אין זה מספיק כלל דמ"מ אם כבר גבה הב"ח מראובן למה יגבה גם זה לפי דבריו ואם גבה מתחילה של שמעון א"כ בביתו של ראובן יחלוקו ורק השע"מ כ' זה אם התנו בפירוש שלא באחריות דאז יכול לגבות מראובן והצ"צ הולך לשיטתו דכאן הוי שלא באחריות ואף דלא קיי"ל כן כמ"ש השע"מ והקצה"ח מ"מ נ"מ להתנו בפירוש שלא באחריות ואך מ"מ לא נכון לפי דברי הב"מ: אך בעניי תימה שלא התעוררו כל אותן הגדולים דלפי ענ"ד הי', נראה דאם יבא הבע"ח לגבות מן שמעון נתבטל כל המקח ויחזור שמעון לביתו מה שנתן לראובן דהרי כבר הקשו התוס' כתובות (ד' מ"ז) אם לקח פרה ומחה יתבטל המקח דאדעתא דהכי לא קנה ותירצו דבדבר התלוי בדעת שניהם לא אמרינן אומדנא דהשני לא ימכור על דעת כן ובחי' לאה"ע סי' קי"ח ובה' יבום בארתי כל עניני אומדנות גם בחי' לחו"מ סי' כ"א ובשאר מקומות בארתי קצת וכאן לא אאריך במה שכבר כתבתי רק אכתוב בקיצור דבכל אונס דאם היו שואלין למוכר אם ירד ע"ד כן וידעינן שלא הי' מתרצה אז ע"כ הלוקח ירד ע"ד המוכר ובדבר דידעינן בהיפך שלא הי' הלוקח מתרצה בתנאי זה אז ע"כ המוכר, ירד לפי דעת הלוקח ובדבר דלא שכיח כלל ואף דיודעין אם הי' המוכר חושש לזה לא הי' מתרצה מ"מ אם הי' שואלין אותו הי' מרוצה משום דאינו חושש לזה נתקיים ג"כ כפי דעת הלוקח וזה הוא הדין דאה"ע סי' קי"ח דאם הי' חושש שתהרג בתו או תשתמד לא הי' מתחייב עצמו מ"מ כיון דהדבר רחוק ואם הי' שואלין לו הי' מתרצה מפני שאינו חושש ולא ידמה כלל שתבא לכן נתחייב והנה כאן א"צ כלל לאריכות אכן בנידון דידן הרי פשוט ראם היו שואלין להלוקח אם יקנה השדה אף שהבע"ח יגבה ממנו ודאי לא הי' מתרצה אך בכל לוקח אין נ"מ בזה דהרי נתן מעות וכבר נאבדו ואינם ומה לנו שלא הי' מתרצה אכן כאן שהחליף בית בבית ואם הי' יודע שב"ח של ראובן יגבה ממנו ביתו ודאי לא הי' מתרצה וע"ד כן לא החליף ולא שייך בזה כלל דבר התלוי בדעת שניהם דמה לו לראובן שיתבטל המקח וכי לגזול ולרמאות החליף עמו ששמעון יפסיד ביתו כדי שישלם לב"ח ובפרט לפי סברת הצ"צ דלא שייך בזה אחריות ט"ס דשניהם רוצין בזה וא"כ אף ראובן נתרצה שאם יגבה ב"ח של שמעון יתבטל החילוף ויחזיר לו ביתו ובלא"ה הוא אומדנא גדולה שלא הי' מתרצה בשום אופן וא"כ, ודאי דכל המכר והחילוף בטל וזה הוא האומדנא המבואר בתוס' גם בש"ס דע"ד כן לא לקח ופשוט הוא אצלי ואף דבסי' צ"ט הביאו בשם הב"ח דאם לקח סחורה ובאו בע"ת לגבות דהוא קודם וכתבו דאין כן הלכה רק מתקנה ומנהג שאני התם דודאי נותן סחורה יכול להבריח ולהוציא המעות אבל בהחליף בית א"צ לתקנה וגם התקנה שייך בזה אבל אין צורך לזה והי' לי עוד לצדד יותר כפי מה שכתבתי בסי' זה דברי הב"י בשם רי"ו דב"ח שגבה קרקע לא נסתלק משעבוד שלו שהי' קודם ה"נ לא נסתלק מזכות ביתו שהי' בידו ואך לא נפניתי לעיין בזה אם דומה עכ"פ נראה פשוט דאין יכולין לגבות ביתו של שמעון ורק ביד הב"ח לגבות איזה בית שירצה או זה או זה ולא שניהם וזה ברור: