אבני שיש חלק א קעז

מינה קולא באפוקי יומא שהרי מצינו להמג"א בסי' שמ"ב שעלה ונסתפק אם גם בביה"ש דאפוקי יומא לא גזרו משום שבות דשאני אפוקי יומא מעיולי יומא דמספיקא לא פקעה קדושה וכו' והניח בצ"ע והגאון האבר"ך בס' מצות כהונה [הנדפס בסו"ס שלחנו ש"א] סי' ל"ה הוכיח מדברי הש"ס ומדברי התו' בכמה דוכתי דבבה"ש דאפוקי יומא החמירו וגזרו גם על השבות כיון שהיום קודש אוקמיה אחזקתיה ואכתי יום הוא, וכתב דמטעם זה אין אנו תוקעין שופר בביה"ש דאפוקי יומא דר"ה שחל להיות בשבת וגם אין נוטלין לולב בו אעפ"י שלא גזרו על השבות בביה"ש יע"ש שהאריך, א"כ אנן נמי נימא הכא בנ"ד דעד סמוך לצה"כ אכתי יום הוא ולא פקע קדושתיה וכדעת ר"ת משא"כ לשיטת הגאונים ז"ל דאחר ג' רבעי מיל מהשקיעה הא' הוי לילה גמור כמש"ל ואע"ג דלדידהו נמי נפיק חומרא בעיולי יומא טפי עדיף להחמיר באפוקי יומא מעיולי יומא וכמ"ש ואע"ג דלענין מילה נפיק מיניה קולא גם לר"ת דהנולד אז מלין אותו בשבת כמש"ל מ"מ לענין מלאכה מיהת נפיק חומרא דודאי טפי לתפוס חומרא במלאכה וקולא במילה מלתפוס חומרא במילה וקולא במלאכה כיון דא"א בלא"ה ודו"ק

מעתה הבוא נבוא לבאר איזה פרטים דשייכי לענין זה, כתב הרב ארץ החיים שם וז"ל וכ' המ"כ הנז"ל מאמר ב' פ"ה וז"ל וראוי לשער זמן ביה"ש לערך רביעית שעה דהגם דג' רבעי מיל אינם אלא י"ג דקים וחצי כנז"ל מ"מ הא כ' הטור והב"י לקמן סי' רצ"ג ובש"ע יו"ד סי' רס"ו ס"ט שצריך להשלים ביה"ש דר' יוסי דהיינו שיעור מ"ט אמה אחר השלמת שיעור ג' רבעי מיל וכו' וזהו קרוב לרביע שעה עי"ש גם המג"א סי' זה סק"ט ובסי' של"א סק"ב ולעיל סי' קל"ג סק"ג והרב בתי כהונה הנז"ל והמח"ב בקונט' אחרון הנז"ל נקטו בלשונם שיעור רביעית שעה בשיעור ביה"ש עכ"ל. עוד צריך ליזהר בראיית ג' ככבים בינוניים יען שמצינו לתלמידי רבינו יונה פ"ק דברכות שכ' וז"ל ואמרו עלה לא ככבים בינוניים הנראים ביום ולא ככבים קטנים הנראים בלילה וכו' ואין הכל בקיאים בין גדולים לקטנים וצריך ליזהר עד שיראו הקטנים וכו' עכ"ל והיינו באפוקי יומא לענין שבת אבל בע"ש איפכא מסתברא דכל שנראו ג' ככבים מספקינן להו בבינוניים לחומרא וכ"כ הרב החוקר מהר"י סווארס בס' דברי יוסף [ה"ד בס' פקוד"א שם] וז"ל ועתה לענין מלאכה במוצש"ק ודינים כאלה יש להחמיר וכו' שלא נשער כ"א בככבים הקטנים וכו' ומטעם זה גם מר"ן בש"ע או"ח סי' רל"א ובסי' רצ"ג שאינו לילה עד שיראו ג' ככבים קטנים והוא מטעם שכ' הר"י הנז"ל אבל בסי' תקס"ב כ' הרמ"א כיון שנראו ג' ככבים בינוניים הוא לילה לענין תענית והטעם כי מה שאנחנו מאחרים בתענית עד צה"כ הוא דוקא מנהג אבותינו להחמיר כי מדיני הש"ס מותר לאכול תכף אחר השקיעה וכו' א"כ די לנו אם מחמירים עד צה"כ הבינוניים וכו'

ודע שיש עוד סברא אחרת בענין זמן ביה"ש והיא ס' הרא"ם בס' יראים סי' ק"ב והוא דמתחילת השקיעה הא' הוא לילה גמור וג' רבעי מיל קודם הוא זמן ביה"ש והיא ס' דחויה מכל הפוס' רא' ואחרונים ולית דחש לה אלא חסידים ואנשי מעשה כמ"ש המג"א סי' רס"א סק"ט וכ"כ בס' ארץ החיים בשם הרב"ד או"ח סי' קכ"ו דאין לחוש לשיטת הר"א מימיץ וכו' יע"ש ובקונט' מבו"ה באורך

העולה מן המקובץ שהרוצה לעמוד על זמן ביה"ש כפי. דין תוה"ק ישא עיניו להביט אל השמים בהיות הרקיע מזהיר כמ"ש הב"ח והח"ס הנז"ל וכאשר יראו עיניו ג' ככבים הרא' הנר' ברקיע [דלחומרא מספקינן להו בבינונים] אחר שקיע"ה יחשוב כדי רביעית שעה לאחור [ובמוצ"ש עד שיראו ג' ככבים קטנים כמש"ל] והוא זמן ביה"ש האמתי אלא שבימות הקיץ שהימים ארוכים יש לחשוב הרביע שעה הנז' משעות זמניות לחומרא כמ"ש ה' חס"ל כנז"ל ואפשר דה"ט דהב"ח בתשו' הנ"ל שכ' שליש שעה ונקט מלתא פסיקתא

כ"ז לא כתבנו רק לענין דינא דוקא ונ"מ לענין מצות מילה בזמנה כמש"ל, אכן לענין דבר הרשות כגון לאפרושי ממלאכה ראוי להחמיר ולהנהיג בעיולי שבתא כס' הגאונים ובאפוקי שבתא כס' ר"ת כיון שהשבת מסורה לכל ואין הכל בקיאין בזה ועל נקלה יבואו להכשל באיסור סקילה שכ"כ להדיא רבינו ירוחם ז"ל ה"ד הרדב"ז ז"ל בתשו' הנ"ל [הגם שהוא מכת הסוברים כר"ת כמ"ש הרדב"ז בשמו כנז"ל] וז"ל ואנן יש לנו להחמיר ואסור לעשות מלאכה מתחילת שקיעה עכ"ל וכ"כ בקונט' מבו"ה הנז"ל מאמר א' פ"ו וז"ל האמנם לענין עשיית מלאכה בע"ש אחר השקיעה נ"ל שראוי להחמיר בזה ולפרוש ממלאכה משקיעת החמה ואילך כדעת הגאונים אפי' מי שסובר לענין הלכה כר"ת ל"מ מי שאינו בקי וכו' שודאי צריך לפרוש ממלאכה משיסתלק אור השמש מראש האילנות, וכדאמר רבא לאריסיה וכו' הביאו הטור ומהריק"א בסי' רס"א וכו' עכ"ל, וכ"כ בהגהת ש"ע להגאון להגאון רז"ש בסי' רס"א וז"ל להודיע ולהזהר ללא יודעים הלכה פסוקה בש"ע והוא תלמוד ערוך בש"ס א"ל רבא לאריסיה אתון דלא קים ליכו וכו' ופירש"י ל'הדליק נר של שבת בעוד שהשמש זורח בראשי הדקלים וכו' דהיינו זמן מועט קודם שתשקע החמה תחת הארץ ולפרוש מכל מלאכה עפ"י ש"ס וש"ע לדידן דלא קים לן בשיעורא דרבנן בעוה"ר אין אתנו יודע עד מה במקומותינו לומר קים לי ובפרט דשבת לכל מסורה ליודעים ולשאינם יודעים ולמדים זה מזה להקל שלא כדת ע"כ מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדיו וידידיו חז"ל יהיה נזהר בנפשו ולהזהיר לבני ביתו זו אשתו בדברים האלה עכ"ל. וכ"כ הרב חס"ל הנ"ל וז"ל ואולם הירא את דבר ה' וחרד אל דברו נכון להחמיר כשיטת הגאונים ז"ל האומרים דשיעור ביה"ש היא שעה וחומש שעה זמניות קודם צה"כ [ר"ל דמתחי' ביה"ש עד צה"כ הוא שעה וחומש שעה] א"נ שהבין דברי הגאונים כפי' קמא הנז"ל, וכן ראוי לכל ת"ח בעירו להחזיק זה למנהג קבוע יען כי הדבר נוגע באיסור סקילה, ואחרי שהעם נגררים אחרי שיטת ר"ת שהוא שיעור קטן קודם צה"כ כמו רביע שעה עי"ז באין להקל יותר באופן שמדליקין נרות בשעת ביה"ש לכל הדעות והמקום יכפר בעד' עכ"ל, ישמע חכם ויוסיף לקח דברים היוצאים מן הלב אשרי אדם שומע, והמזהיר יזהיר כזוהר הרקיע ויזכה לעולם שכלו שבת ומנוחה, וישג ששון ושמחה, אכי"ר, זה מה שהשיגה ידי יד כהה ללקט אורות מספרן ש"ץ והיו למאורות החו"פ צפרו יע"א בשנת מבוא השמש לפ"ג וה' יראנו נפלאות מתורתו ויטע בלבנו אהבתו ויראתו אכי"ר אנכי איש צעיר

ע"ה ישועה שמעון עובדיה הי"ו בלאאמו"ר כמוהר"ר מסעוד זלה"ה