אבני נזר יורה דעה תכג

כתיפיו. ואדרבא למעלה מכתיפיו נראה יותר שהעינים למעלה מכתיפיו רואים יותר. ואין דרך אדם להביט למטה כדאיתא בב"ק לענין בור. ע"ש בתוס' (כ"ז) ד"ה לפי. והנה לשון הלבוש [שרמז עליו הש"ך] ואם הפתח גבוה הרבה יניחנה כנגד כתיפיו ואע"ג שאינה בגובה המזוזה. כיון דטעמא נמי הוא כדי שיפגע במצוה מיד. ואם יניחנה "בגובה הרבה יותר" מכנגד כתיפיו יוצא ונכנס ואינו רואה אותה וכו'. הנה דוקא בכה"ג אבל מעט למעלה אינו מזיק. וא"כ אם שליש עליון מעט למעלה למה לא יניחנה בשליש עליון. רק בגבוה הרבה אין משגיחין על שליש העליון. ולאו דוקא יותר מעשרים. דזה הוא שיעור בסוכה משום שאם פעם אחד בתוך משך ישיבתו יראנה די. וכן בקורה שאם בני המבוי ובני רה"ר יראו פעם אחת הקורה ידעו ליזהר. אבל מזוזה שראייתה כרגע ובשעה שיוצא ונכנס. א"כ בעי' שיראנה להדיא. וזה פשוט. מ"מ דוקא אם גבוה הרבה מכתפיו שלא יראנה: ג' וא"ת אם שליש העליון גבוה הרבה מ"מ למה יורידנה כ"כ עד כנגד כתיפיו. נ"ל דהיינו טעמא דודאי אין מצוה רק בשליש עליון. אך משום דכתיב ביתך. דרך ביאתך. יש לפרש שליש עליון של ביאתו היינו גובה קומתו. אבל למעלה מקומתו שאינו בא שם לא יהי' מן החשבון. אך מ"מ באם אינו גבוה הרבה יותר טוב לחשוב גם למעלה מקומתו בכלל. מפני שהכל פתח אחד. אך בשעת הדחק היינו שגבוה הרבה שאם נחשב למעלה בשליש עליון כא יהי' נראה. סומכין על פי' הב'. וע"כ אם מניח תחתית המזוזה כנגד כתיפיו יגיע ראש המזוזה למטה מטפח של גובה קומתו. והוא בתוך שליש קומתו. וכפי הנראה מירושלמי ר"ח תמיד הי' מניח כנגד כתיפיו. ובשעת הדחק סומכין עליו. כן נ"ל הפי' ומי שדעתו רחבה יפרש בריות. ולדינא אין לזוז מדברי הלבוש כמ"ש: דברי הדוש"ת הק' אברהם. סימן שפ דבר בית החולים אם מחויב במזוזה כי יש חולים משתהים שם ב' או ג' חדשים. ודומה לשוכר בית לאחר שלשים יום חייב במזוזה: א) תשובה. הנה בדין זה יש ג' פירושים א' פי' הר' מנוח שהביא ב"י ס"ס רפ"ו משום דעד שלשים יום הוה דירת ארעי. ומשמע מדבריו דאח"כ מחויב מה"ת. והכי הוה ס"ל לתוס' מנחות תחילה במנחות (מ"ד.) ד"ה טלית דביתך לא אתא למעט של אחרים רק לדרך ביאה. אך בסוף דבריהם דמה"ת לעולם פטורה אף דביתך לדרך ביאתך מימין אתא תרי ביתך כתיבי. וכן דעת הרא"ש בה' קטנות. וכן דעת המרדכי בה"ק ובספ"ק דע"ז. וכן דעת הרשב"א שבת (קל"א:) בהא דמודה ר"א בעשה מזוזה לפתחו אינו דוחה שבת הואיל ובידו להפקירן. וכתב הרשב"א דטעמא דבית של הפקר פטור דלא עדיף משוכר דפטור כל שלשים יום. ואף דאחר שלשים חייב היינו מדרבנן. וכן דעת רמב"ן ור"ן שם בחי'. זה פי' הב'. פי' הג' הוא פי' תוס' רי"ד שם דבית שאינו שלו פטור. וז"ל הבית שמפקירו לא קרינא בי' ביתך. ואעפ"י שחובת הדר הוא כ"ז שלא שכרה ממנו הו"ל כחונה בבית חבירו שאינו חייב במזוזה עכ"ל. משמע מדבריו דשוכר חשיב כשלו. והוא כדעת הגאון שהביא באו"ז ובהגהות אשר"י ספ"ק דע"ז דשכירות קונה קצת: ב) והנה דיעה ראשונה מלבד שרוב פוסקים כנגדה וס"ל דבית שאינו שלו מדאורייתא פטורה. הוא תמוה מש"ס שבת הנ"ל דבית של הפקר פטור. וגם הטעם שכתבו במה שתוך שלשים פטורה משום דהוי דירת ארעי. לא נתברר לי. דכיון שהבית ראוי' לדירת קבע חייב במזוזה. דהא דבעי' דירת קבע במזוזה היינו מדכתיב בית כדאיתא ריש סוכה. וכיון שראוי' לדירת קבע ובית הוא. אף שדר בה עראי למה יפטור דהא דמזוזה חובת הדר פרש"י ריש פסחים מדכתיב דרך ביאתך ושם לא כתיב קבע. וראי' לזה בית כתבו שחייב במזוזה בנשים מתקשטות לכ"ע אף דלאו מקום פיתא ולא מקום לינה. אך משום שהבית ראוי לדירה. ועי' תוס' עירובין (פ"ה:) בד"ה בית התבן ובנמק"י סוף ה"ק שאפי' אינו דר בתוכה חייב במזוזה מידי דהוה אבית התבן. והיינו כנ"ל משום שראוי לדירה. ואף דלא קי"ל כוותי' בזה. ועי' רש"י ותוס' פסחים (ד'.) אלא דאין חיוב רק בדר מדכתיב דרך ביאתך. ובזה אין נ"מ לצורך מה הוא בא אם לדירה או לצורך תבן ולי"א נשים לקשוט. וא"כ בתוך ל' נמי לחייב. א"ו עיקר כרוב הפוסקים דמה"ת פטור בית שאינו שלו: ג) מיהו לשיטת תוס' רי"ד י"ל דפי' כל ל' יום פטור מן המזוזה היינו שאינו שוכרו רק לשלשים יום. וע"כ לא נקרא ביתך כיון דבית היינו דירת קבע והוא אין לו זכות לדור בו קבע: ד) והנה בנ"ד שהחולים אינם שוכרים הבית רק שנותנים שכר עבור מה שהם שם ודומה להא דאמר ב"ב (קמ"ז) שכ"מ שאמר ידור פלוני בבית זה לא אמר כלום שלא הקנה לו בית לדירה. ה"נ בנ"ד לא חשיב הבית שלו כלל: ה) ולשיטת רוב הפוסקים הנ"ל דמדרבנן מחייב משום דמחזי כשלו. לשון זה יש לפרש בשני פנים שהעולם יחשבו שהבית שלו. וכ"כ במרדכי ה"ק. או שאצל העולם דומה בית שכור כמו בית שלו. והנה שיחשבו שהוא שלו פשיטא דלא שייך כלל בביה"ח. שאפי' אם הי' שלו אם לא הי' חולה לא הי' בביה"ח. ומחמת חליו הוא שם אף שאינו שלו שכך מתוקן הבית עבור החולים. ומאין הרגלים בשביל שהוא שם שיחשבו בשביל זה שהוא שלו. וגם שאצל העולם נדמה בית שכור כבית שלו ג"כ לא שייך בזה מאחר שאינו שוכר