אבני נזר יורה דעה תג

להכשיר כתיבת השם בלא ראי'. כ"ש בזה שאף בשאר ס"ת יש מחלוקת והב"ח חולק ע"ז מעיקר הדין כמבואר בפסקיו ובתשובתו. שאין לנו להכשיר בשם קודש: והנראה לי לגנוז העמוד שכתוב עליו השם והעמוד השני יוכשר. והטעם בזה שהרי אפי' לקדור שם שנכתב בטעות מתירים כ"ש עם כל העמוד. ואי משום שהעמוד הראשון ישאר יחידי ואין עושין יריעה פחות משלשה עמודים. ה"מ לכתחילה אבל דיעבד שפיר דמי. וכן כתב בתשו' רשב"ש בסימן הנ"ל שת הנ"ל שהיתה יריעה בת שתי דפין ודף אחד נדבק בה בלא תפירת גידין וכתב שעכשיו הס"ת פסול דצריך תפירת גידין דוקא. רק יתפרו העמוד הזה בגידין עם היריעה בת שני עמודים כי בדיעבד אין לפסול משום זה. וה"נ בנ"ד: יא) ומ"ש החת"ס ראי' מהש"ך סימן רנ"ט. באמת אם הש"ך הי' כותב זה דרך פסק דין הי' זה ראי' כי בטח הי' מעיין כל חלקי הסותר אך עכשיו שכתבו כלאח"י דשמא הי' השם כך אולי לא עלה על דעתו שיש חשש בשם בזה. ע"כ אין לסמוך כ"כ על הש"ך בזה. בשגם שעיקר דינו של מהרי"ק חדוש גדול. והב"ח חולק. הבו דלא לוסיף עלה כן נראה לי: שוב שמעתי שגדול אחד מאוד אשר אינני כדאי לחלוק עליו קרא מתוך ס"ת שהי' בו מטליתים שהי' כתוב עליהם יותר מפ"ה אותיות. ובכן לא אוכל לאמר בזה לא איסור ולא היתר: הק' אברהם. סימן שסג ב"ה יום ב' ויקרא תרנ"ח לפ"ק. שלום וכל טוב לכבוד אהובי הרב המאוה"ג החסיד כש"ת מוהר"ר מנחם נחום נ"י האבד"ק סקערנעוויטץ. יקרת מכתבו הגיעני. דבר הס"ת שהי' צריך לכתוב אלקים וכתב אלהיכם. אם מותר למחוק הנטפלין לצורך תיקון, והביא דברי מהר"ם לובלין שהתיר ומשום דהנטפלין אין בהם קדושה כ"כ. והמוחקו אינו לוקה. ואין איסור אלא מדרבנן: א) לי נראה להוסיף בו דברים בנ"ד. דהנה הב"י סימן רע"ו בשם הר"י אכסנדרני בשם בן ד' שנדבק רגל ה' אחרונה בגגה כחוט השערה וכ"ע קורין לה ה"א אסור למחוק הרגל כדי לתקן. ול"ד להא דסתרו בית חשמונאי המזבח ששקצו היוונים. דש"ה דא"א בלא מזבח. ולבנות במקום אחר א"א ע"ש. ואכתי קשה מבנין הורדוס דסתרי ובניי': ב) אך ברורן של דברים דהמקדש עיקרו קרקע המקדש והעד שמקריבין אעפ"י שאין בית. וכן סוכה חמור קרקע הסוכה מדפנותי' דדפנות הסוכה אינם פסולים עראי לר"י כדאיתא בסוכה (כ"א:) וקרקעות הסוכה פסול עראי לר"י כמבואר שם (יוד.) וכמו שביאר הר"ן שעל הלכות עיי"ש ריש סוכה. אלמא דקרקעות הסוכה הוא עצם הסוכה. וע"כ כשיסתיר דפנות המקדש לבנות בקרקע המקדש דפנות אחרים מותר. דהוה ע"מ לתקן מקדש הנשאר הוא קרקע המקדש. אבל שם קודש אין עיקרו הקלף כמ"ש הרמב"ן סוכה בשמעתא דסוכה ישנה דעיקר הוא הכתב והקלף היא רק משמשין וע"כ כשמחק רגל מהאות אזל לי' השם הוי' וכשכותב אח"כ הרגל הוה שם הוי' חדש ובשם הוי' זה שקלקל לא תיקן. אך במזבח הוקשה להר"י אכסנדרני דמזבח עיקרו המזבח. ואף דקידשה לעת"ל. מ"מ אין מקריבין בלא מזבח. וע"כ כשסותר מזבח זה לבנות מזבח אחר יאסר. דבמזבח שנסתר לא תיקן כלום. וע"ז תי' משום דלא אפשר: ג) נשוב לנ"ד דהנטפלין אין להם קדושה רק מחמת השם והם אחת עם השם וכשמוחק הנטפלין הוא מתקן בשם אלקי הנשאר. שיוכל להוסיף בו מ"ם. שיהי' השם שלם. זה שפיר דומה לבנין הורדוס שסתר דפנות המקדש לתקן קרקע המקדש שהוא עיקר. ה"נ מוחק ע"מ לתקן השם הנשאר שהוא עיקר. ובהי' צריך לכתוב אלהיך וכתב אלהיכם וכדומה. אפשר דלא דמי לבנין הורדוס שקלקל במקדש לתקן במקדש. משא"כ זה קילקל בשם לתקן בספר. דלענין שם עצמו מה לי זה או זה. משא"כ בנ"ד שהתיקון בשם עצמו שיהי' השם שלום: ד) ואין לפקפק לפמ"ש ז"ל דשורש שם אלקים מחמת אותיות י"ק שבתוכו. וכיון דבאלקי יש ג"כ שתי אותיות אלו אין מעלה יותר באלקים מבאלקי. ליתא דבאלקים יש נמי גימטריא מם הא שם הוי' במלואו וכן כתבו ז"ל. ועוד מצד הסברא ג"כ י"ל שיותר יש מעלה בשם אלקים משם אלקי. משום ששם אלקי נסמך לדבר. אלקיכם וכדומה. אלקי השמים ואין מורה זה עדות מבוררת שהוא אלקי כל הצבאות עליונים ותחתונים. משא"כ שם אלקים שאינו נסמך ממילא מורה על אלקית כוללת. ואלקים הוא עדות מבוררת יותר על אלקית כוללת מאשר שם אלקי. ושני הטעמים הם אחד למתבונן: ה) אך צריך למחוק תחילה הכ"ף בכדי שישאר שם אלקי בקדושתו. שהמ"ם לא יזיק מאחר שרחוק מהשם כמלא אות. אבל אם ימחוק המ"ם תחילה. הרי הכ"ף [שאין שייך לשם אלקים ואין דעתו להוסיף מ"ם אחר הכ"ף] מקלקל שם אלקי ולאו בקדושתו א ולא נשאר שם. ו) אך מ"מ אינו מוכרח דנהי דלפי שעה לאו בקדושתו קאי. מ"מ כשימחוק אח"כ גם הכ"ף לא יחשב פנים חדשות. שהרי הם אותיות הראשונים. מה לחופר בור ובא אחר וכיסהו וחזר וגררי ונתקל בה אחד הראשון חייב דלא אסתלק מעשה ראשון כדאי' בכ"ק (כ"ט:) מ"מ יותר טוב למחוק תחילה הכ"ף: ז) אך מ"ש כבודו למחוק המ"ם ולעשות מהכ"ף מ"ם. לא נהירא לי אף להמתירין למחוק הנטפלין לצורך תיקון. וכמו שהביא כבודו ראי' מתשו' מהרי"ל סי' קצ"ד. מ"מ לא יעשה מהכ"ף מ"ם. שהרי הכ"ף לא נכתב לשם קדושת השם. דקדושת נטפלין אינו אלא מדרבנן. ועכ"פ אין קדושת הנטפלין כמו קדושת השם עצמו. שהרי המוחק אות אחת מהשם לוקה. והמוחק הנטפלין אינו לוקה כמ"ש הרמב"ם פ"ו מה' יסה"ת הל"ב הל"ג וע' בכ"מ שם. ואין כוונה לקדושת הנטפלין שהוא קדושה קלה מועלת לקדושת השם עצמו שהוא קדושה חמורה. כמ"ש הב"י או"ח סי' ל"ב דקלף המעובד לשם מזוזה פסול לתפילין. שקדושת תפילין חמורה מקדושת