אבני נזר יורה דעה רמו

דם טמאה נדה כסומכוס שאמר משום ר"מ. צ"ל דס"ל לרבי כר"א וכת"ק דטעם חתיכה שבתוכה דם טהור משום חציצה. וזה לפי גירסת הספרים שלפנינו. אבל בחי' הרמב"ן כתב ויש גורסין כמאן כסומכוס. מדהא כיחידאה הא נמי דילמא כר' יהושע אמרה ואינו בספרים ע"ש. ולפי"ז אין צ"ל דרבי כר"א דלא כהילכתא. וגי' ספרים שלפנינו גי' יש גורסין. והוא גי' רש"י ותוס'. ולדידהו לק"מ דהם לא פירשו כלל דטעם דם שבחתיכה טהור משום שאין דרך ראי' בכך. רק רש"י פי' שאין זה דם נדה. והתוס' פי' משום חציצה. ולפי' הר"ש מקוצי והרא"ש. י"ל שאינם גורסים כלל הא דמלאה דם כסומכוס כרמב"ן דשפיר מלא דם לכ"ע טמא: הדו"ש הק' אברהם סימן רלד. ב"ה יום ד' ויחי תרנ"ז לפ"ק פה סאכטשוב. שלום לכבוד אהובי המופלג החריף החסיד המפורסם מו"ה בנציון נ"י. בדבר האשה שרואה קרטין בתוך מ"ר וגם אחר ההשתנה כשבודקת ולפעמים רק על העד לאחר השתנה ומרגשת כאב בשעת השתנה: א) נראה לי שאין כאן בית מיחוש דמסתמא בשעת ווסתה רואה דם כשאר נשים בלא קרטין אלו. ומפורש ברמ"א סוף סי' קצ"א ומשמעות דבריו דכשירה בלא בדיקה. ואף מה שרואה אחר השתנה לבד כיון שמרגשת כאב בשעת הטלת מ"ר ושוב אין ריעותא מה שלא נמצא תוך מ"ר. וכמו שפסקו אחרונים בכאב טהור אפי' לא נמצא תוך מ"ר. וביחוד הרב ז"ל מלאדי בש"ע שלו עי' בדבריו סק"ג ובסוף סק"ד ואף שבכאב אין מתירין כי אם בבדיקה. זה בנמצא דם. אבל בקרטין שמכשיר הרמ"א בלא בדיקה. רק שנאמר כיון שלא מצאה רק אחר הטלת מ"ר מוכח שאינו מחמת מ"ר. ע"ז נאמר כיון שיש כאב ולפעמים בא בסוף הכאב וכמו שביאר הרב ז"ל מלאדי סוף סק"ד ושוב טהורה בלא בדיקה. ב' ובעיקר הדין הזה אשר הרמ"א ז"ל החמיר מאד עפ"י פר"ח אשר המעיין יראה כמה מהדוחק בפירושו והכל מחמת סתירת הסוגיות דפרק האשה ודפרק כל היד. אשר כמעט כל הראשונים נבוכו בסתירה. ואני בעזר מי שאינו מואס בשפלים מצאתי דרך נכון ומרווח אשר יבואו שני הסוגיות כפשטם בשלום והובא בסי' רל"ב אות י"ט] ע"כ לפענ"ד העיקר כפסק המחבר דקי"ל כר' יוסי לטהר לגמרי. ואף שלמעשה לא נוכל לצאת מהמנהג שכתב רמ"א והכי נהוג כפיר"ח. מ"מ מה שאינו מפורש ברמ"א להחמיר נוכל להתיר עפ"י פסק המחבר. מ"מ מה שמוצאת אחר השתנה לבד גם לפסק המחבר צריך ההיתר משום כאב כנ"ל. גם יש להתיר משום שהוחזק ע"י הראיות שבתוך מ"ר ג"כ שיש לה מכה שמוציא קרטין אלו ושוב תולין במכה. אך ע"ז יש לפקפק קצת עפ"י תשובת מהרי"ל סי' קע"ג: דברי הדו"ש הק' אברהם. סימן רלה ב"ה יום ג' תשא תרנ"ד לפ"ק פה סאכאטשוב: שוכ"ט לכבוד נכד א"ז הרב החריף הבקי מגזע יוחסין מו"ה צבי הירש נ"י אבד"ק ליפסק. א נראה לסמוך בזה על הרופא שאמר שיש לה ראנע שממנה יוצא דם עם מאטעריע: אף דבש"ע סי' קפ"ז דאין לסמוך על רופא עכו"ם. הנה הדבר מוקשה מהא דסי' קנ"ה דמותר להתרפאות מרופא עכו"ם מומחה דלא מרע נפשי'. וכבר פלפל בזה בחת"ס והעלה דשאני בהא דסי' קפ"ז שהרופא עצמו ריפא אותה עביד להתפאר עצמו שריפא אותה בטוב: ב) ואמנם לכאורה יש לפקפק בנידון דידן שאין הדבר עשוי להתברר שקרו. אך בר"ן פרק אין מעמידין תגר לא מרע נפשי' אפי' ליכא למיקם עלי' עיי"ש. וה"ה ברופא מומחה דלענין לא מרע נפשי' לאו משום דעבידא לאגלויי אתו עלה. והיינו דבפ"ק דגיטין גבי ערכאות דלא מרעי נפשייהו מבואר בתוס' ור"ן דמדאורייתא לא מהימני דאפי' משה ואהרן לא מהימני. ומ"מ הרבה פוסקים דבעדות אשה נאמן ע"א מה"ת משום מילתא דעבידא לאגלויי לא משקרי אינשי. ולשיטתם הבנים יורדים לנחלה עפ"י ע"א. ואף דאפי' משה לא מהימן אף דידעינן דלא משקר אלא דגזה"כ ע"א אינו נאמן. אך משום דמילתא דעבידא לאגלויי לאו מפאת עדות. ובערכאות לא מרע נפשי' לאו משום עביד לאגלויי ע"כ צריך הסברא דאפי' משה ואהרן לא מהימני. מ"מ משמע דענין לא מרע נפשי' לאו משום עביד לאגלויי וע"כ סמכינן על רופא מומחה שאמר שמחמת מכה בא: ג) על כן כל זמן שתראה דם שלא בשעת ווסתה בפרט בעת שתרגיש כאב תוכל לתלות במכה. רק בעת שתצטרך לספור נקיים צריך שעכ"פ יהי' בדיקה של הפסק טהרה ויום ראשון ויום שביעי נקיים שלא תמצא דם על העד. שאם תמצא נהי שיש לתלות במכה. מ"מ בירור נקיים אין כאן אמנם שגם יום ראשון ושביעי לא תבדוק רק פעם אחת ובתוך ימי הספירה לא תבדוק כלל. כן נ"ל: הק' אברהם. סימן רלו ב"ה יום ג' וארא בסת"ר לפ"ק פה סאכטשאב. שלום לכבוד הרב החריף הבקי מו"ה דוד נ"י האבד"ק נאוויברודנא. א) בדבר אשה שחדל לה אורח כנשים ופסקה מלראות איזה שנים ויש לה חולי שבר בבני מעיים ומוכרחת להכניס בתוכה עגולה להחזיק הבני מעיים ופעמים כשתוציא העגולה היא מלוכלכת ושאלה לרופא עכו"ם בווארשא ואמר שאין זה מהרחם ממקום שהדם יוצא רק מחמת חיכוך של הבני מעיים על העגולה ובסוף דבריו כתב שלא נודע אם השבר מהרחם או מבני מעיים. ולדידי הי' פלא שאם מבני מעיים מה ענין להכניס טבעת באותו מקום. ובודאי הוא ממקור שמכניס טבעת ופי המקור בתוכה. ושלחתי אחר רופא