אבני נזר אבן העזר תעה

סימן שסח א (דף מ"ב ע"א) בגמ' הא דאמר חצי חצי, נ"ל לפרש דהנה תוך כדי דיבור יכול לחזור וקשה הרי בעבד מהני ג"כ הא יכול לנותנו ע"י חזרה ואז יהי' הגט ברשותו דיד עבד כיד רבו, וגבי עבד בעינן ג"כ כריתות כדמוכח מהא דפ"ק (ט.') משום דלאו כרות גיטא הוא, וצ"ל כיון דילפינן לה לה מאשה הוי הדין כמו באשה דאינו יכול לחזור תכ"ד: ב) אך קשה בשחרר חציו ומכר חציו בבת אחת הא יכול ליתנו ע"י שיחזור מהמכירה ושוב יהי' הגט בטל משום שיור, וצ"ל דבאמת אינו משוחרר רק אחר כדי דיבור שאז אינו יכול לחזור מהמכירה, אבל בנותן נכסיו לשני עבדיו אין המכירה יכול לחול קודם השחרור דמה שקנה עבד קנה רבו, וכיון שהשחרור הוא אחר כדי דיבור של המכירה נמצא שקנין המכירה אינו חל רק לאחר כדי דיבור ושוב יכול לחזור לאחר כדי דיבור של כדי דיבור וחוזר חלילה ובטל השחרור והמכירה, ומשני באומר כולו כולו דאי חזר מאחד השני יקנה כולו דעשה קנין בכולו, אלא שאם השני עשה ג"כ קנין קנו בשותפות, אבל אם יחזור מאחד יקנה השני כולו ואם יחזור משניהם יקנה כל אחד את עצמו: ג) עוד נראה דהנה (כ':) ספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים והא כאן דחד אי לאו שני הי' שיור ומכ' השני הי' ספר כריתות א"כ הוי שנים ושלשה ספרים ויש עדים [חסר הסיום]: סימן שסט א) (שם ע"ב) בגמ' חוזר ומגרש בו כ' ר"ש אמר אינו חוזר ומגרש בו והקשו בתוס' דהא מחשבה אינו מוציא מידי מעשה כמו הכותב ס"ת לשמה אינו יכול לבטל ותירצו דכל זמן שלא בא ליד אשה לא חשוב גמר מעשה, ומשמע מדבריהם דבס"ח הטעם דאינו יכול לבטל משום דמחשבה אינו מוציא מיד מעשה, והוא פלא דהדבר ברור דבס"ת אפי' מחק קצת אותיות דהוי מעשה לבטל מ"מ הוא בקדושתו ושאר הס"ת לא בטל קדושתו, וסגי בשיחזור לכתוב רק אותיות ההם, וי"ל דהתוס' לשיטתם בהאומר (נ"ט:) דבגמר מעשה אפי' מעשה לא מהני לבטל: ב) ובגוף קושיית התוס' נראה עפ"י דברי התוס' חולין פ"ק (י"ב) גבי קטן יש לו מעשה אין לו מחשבה דהיכי דיש לתלות המעשה בדבר אחר רק מחמת דיבורו שמפרש שעושהו לשם כך חשוב מחשבה גרידתא, וע"כ בגט אשה דסתמא לאו לגירושין קיימא וצריך לפרש שכותבו לשמה חשוב מחשבה גרידתא, משא"כ בס"ת דסתמא לשמה קיימא כמ"ש התוס' מנחות (מ"ב.) דלא מיפסל אלא אם כותבו בפירוש שלא לשמה ע"כ הוי מעשה, אלא דא"כ אם יעשה מעשה לבטל יפסול ס"ת וכנ"ל: ג) והעיקר מה שנ"ל, דהנה לכאורה קשה דמה שייך ביטול בגט בשלמא בשליחות שייך ביטול ששוב לא יהי' שלוחו והוא כעושה מאליו, וצ"ל דביטול הגט הוא כמו ביטול הכלי, דכיון ששוב אינו רוצה לגרש בו אינו עומד לגירושין, והוא כמו אם כתב הסופר הגט לשמה בלא דעת הבעל דלא מהני כיון דלאו לגירושין עומד, ה"נ כיון ששוב אינו רוצה לגרש בו לא הוי לשמה ואח"כ כשנמלך לגרש בו לא חשוב לשמה אף שעכשיו עומד לגרש בו דכבר נעשה כחרס. אבל בס"ת דלשמה דידי' הוא לשם קדושה, וכיון שנתקדש ע"כ לשם קדושה קיים, ולא דמי לגט דלשמה דידי' הוא שיהא עומד לגרש וכיון שנמלך מלגרש שוב אינו עומד לגרש, משא"כ בס"ת שכיון שנכתב לשמה לשם קדושתו הוא: ד) ובהכי ניחא לי מה דהוה ק"ל לפמ"ש הרמב"ן ריש פרקין בהא דקודם תקנת ר"ג דהי' מהני שלא בפני שליח מ"מ הי' צריך ב"ד, וכתב הרמב"ן משום דלא אתי דיבור גרוע דשלא בפניו ומבטל דיבור דבפניו עכ"ד, וק"ל התינח לר"נ דביטול קאי על השליחות אבל לרב ששת דהביטול על הגט מאי נ"מ אם הוא שלא בפני השליח, ולפמ"ש ניחא דבאמת הגט יכול לבטל שלא בפני השליח אלא כיון דכל ביטולו של גט משום דאשה לאו לגירושין קיימא ששוב אינו רוצה לגרשה, וכיון ששליחות לא נתבטל אכתי עומד לגרשה ע"י שליח: ה) ובהכי ניחא מה שהקשה הר"ן לדעת הרמב"ם דכשביטלו בפירוש לגט בטל אמאי בסתם לא נתבטל הגט דטפי משמע גט זה לא יועיל ביטול הגט מביטול השליחות, ולפמ"ש ניחא דע"כ כוונתו על השליחות עכ"פ, דאי על הגט לבדו לא יועיל כנ"ל, וא"כ מהיכי תיתי שביטל גם הגט ועיין בר"ן ודו"ק: ו) ולפמ"ש נראה דבשטר ממון לא יועיל אם ביטלו לשטר ודלא כריטב"א בפ"ק דמציעא כיון דהתם לא בעינן לשמה רק שיכתב בשליחותו, וכיון שכבר נכתב איך יתבטל: ז) וראיתי להתומים סי' ס"ה שהקשה על הריטב"א הנ"ל דהיכי מדמה שטר לגט דהא בשטר לא בעינן שליחות, ותמיהני דא"כ אמאי אמרינן בפרק כל הגט (כ"ט) דמתנה הרי הוא כגט שאינו יכול לצוות לאחר לכתוב דהוי מילי ולא מימסרן לשליח וע"כ לומר או דבלא שליחות הוי מפי כתבם כדברי בעה"מ בפרק ד' אחין דהא דלא חשיב שטר מפי כתבם משום דבשליחות של לוה נכתב והוי מפי כתבו או דכיון שאמר להם שיכתבו שוב בעינן שליחות וכמ"ש התוס' בפרק התקבל (ס"ו:) בהא דפסול לר"מ אם מצוה לאחרים לכתוב אף דמצאו באשפה וחתמו כשר לדידי' ועיי"ש שכתבו שכיון שמצוה לכתוב בעינן שליחות, ומ"מ לפי' זה יש ליישב דברי התומים דמ"מ כשאח"כ רוצה הבע"ד לא גרע ממצאו באשפה, ומ"מ העיקר כפי' ראשון, אך לפמ"ש מטעם אחר אינו דומה לגט, דנהי דבעינן שליחות מ"מ לאחר שנכתב בשליחותו מה בכך אם יתבטל השליחות: סימן שע א) (שם) בתוד"ה התם דיבור ודיבור מתוך הלשון משמע כו' אבל בקידושין כו' עיי"ש ונ"ל ליישב סתירת הסוגיות דהנה לקמן (ל"ג:) ברש"י ד"ה בעדי הולכה ואיהו לא ידע דשליחות שבטל מקצתו בטל כולו דכי היכי דבטלי' להאי בטלי' להאי, ודבריו ז"ל מבוארים שהוקשה לו דבשלמא למה דס"ד בעדי כתיבה י"ל עדות שבטלה כו' כדאמרינן בעלמא בנמצא אחד מהן קו"פ, משא"כ למסקנא שא"צ