אבני נזר אבן העזר שו

אזלינן בתר מקום כתיבה, משא"כ בנ"ד ששינו שם אבי' ממש, ומה שבמקום [חסר תיבה] היו חושבין ששמו העשקא זה בטעות: ד) אך יש לצדד עפ"י שיטת התוס' דמה שא"צ לכתוב אף השינוי בו אינו פוסל, ודעת מהריב"ל שהתוס' חולקים עם הרא"ש. וע"כ יש לומר אף דבשינוי שם האב פוסל בפ"ע, היינו משום דעכ"פ לכתחילה צריך לכתוב, וסברא זו דמה דלכתחילה צריך לכתוב פוסל בשינוי אף בדיעבד כתוב בגט פשוט בשם תשו' הרא"ם אבל בכנוי שם אביו דכתב הר"ן פרק המגרש דיעות אם צריך לכתוב וכל שום בשם אביו, וה"ה לדידן שפורטין הכינוי דלדעת רמב"ן א"צ לפרוט כינוי אביו, ועוד בשם אבי' כתב בגט פשוט בשם ראנ"ח דיש להקל בו במניעת. כתיבתו יותר מבשם אביו כ"ש בדאיכא תרתי לטיבותא ע"כ יוכשר לשיטת תוס': ה) אך כד מעיינינן הא ליתא, שהרי לדידן שאין כותבין שם דירה, ע"כ ס"ל כדעת רא"ש דלא כתב שם דירה כלל כשר דאל"כ כל גיטין שלנו יפסלו ח"ו, ובשינה שם דירה דעת הרמב"ם שהגט בטל מן התורה, והב"ש סי' קכ"ח ס"ק ואו העלה בצ"ע, וא"כ כיון דזה ברור דלא כתב שם דירה כשר ובשינה אפשר שבטל מן התורה, ובזה אי אפשר לומר הטעם משום לכתחילה דמדאורייתא אין לחלק בגט בין לכתחילה לדיעבד כמ"ש תוס' גיטין (ג': בסוף העמוד) והיינו משום דגירושין אינו מצוה רק מתיר ועי' תוס' נדה (ס"ו:) ד"ה כל] ואי אמרת שמשום לכתחילה דרבנן יפסול מדאורייתא ע"כ כדעת הרא"ש נקטינן דטעם הפסול משום הרואים שיסברו שאין זה בעלה ומשום זה פסול מה"ת כדעת הבית מאיר ואף שלכתחילה א"צ לכתוב כלל מה"ת ואזדא היתר הנ"ל: ו) מלבד זה אין סברא להכשיר מחמת שיטת התוס' מאחר שברא"ש מפורש להיפוך ובשיטת תוס' נחלקו האחרונים, ודעת מהרח"ש שגם שיטת תוס' כהרא"ש, ע"כ אין בידי להתיר האשה הזאת אף במקום עיגון: ז) מכתם מאלי' פסק ג"כ בשינה בכינוי שם האב פסול והביא כן בשם מהרי"ו ומהרח"ש, ובחת"ס חלק אהע"ז ח"ב סי' ט"ז מתחילת תשובתו הי' מקום להתיר בנ"ד, אך היא כולה מוקשה, כתב בשם תשובת רש"י שינה שם אביו אם נשאת לא תצא, ומשמעות לשונו אפי' לא החזיק שם בשם אביו שלשים יום ומפורש ברמ"א להיפוך, גם כתב בשם ספר גט פשוט שאם נשאת לא תצא והיא ג"כ בהחזיק שלשים יום דווקא, והעיקר שכתב בשם מהראנ"ח שינה שם אבי' כשר והביאו הג"פ, ובמחכת"ה להד"מ, ובמהראנ"ח לא כתב רק שיש להקל טפי בלא כתב שם אבי המתגרשת אבל לא בשינה, אך הג"פ כתב אי לאו דמסתפינא הייתי מיקל בשינה שם אבי' משום שאינה נקראת על שמו, אך ביטל דעתו מפני תשובת הרא"מ ומהרח"ש, ובאמת כן מפורש גם בב"י דשינה שם אבי האשה שוה לשינה שם אביו, ובסוף כתב שמצא רמז לחילוקו בראנ"ת בלא כתב שם אבי המתגרשת יש להקל יותר מלא כתב שם אביו אבל לא היקל בשינה, והנה הלכה ברורה בהבית יוסף והרא"מ ומהרח"ש וכן במכתב מאלי' דשינה שם אבי האשה פסול: הדו"ש הק' אברהם סימן קפ ב"ה יום ג' יוד לטב"י תרנ"ז לפ"ק פה סאכטשאב. שלוכ"ט לכבוד אהובי ש"ב מחו' הרב המאוה"ג חריף ובקי שלשלת היוחסין מו"ה שבתי הכהן נ"י אבדק"ק פינטשוב. דבר העגונה שנתחדש בה ע"א שיודע שהי' שמו הירש ואח"כ קראוהו העשקא שם געגועים: תשובה א) הנה לכאורה גם זה יחשב נשתקע כיון שאין העשקא מבורר ששמו הי' הירש וכמ"ש בתשו' הקודמת, גם מה שנתחדש שנמצא כתובה מאחיו וכתוב בה בן ארי' צבי הירש, ומדמה כת"ר להא שמסופק בתשו' הרי"ם אם מחמת שכתוב במענטריקעם לא יחשב נשתקע, ולא תהא כתובה כמענטריקעם וזה אינו, כי בשאלה כתוב מענטריקעס ובתשובה כתוב מחמת הפאסין ולמה דילג ממענטריקעס לפאסין, אך דמענטריקעס לאו מידי הוא, אך משום שאם בא ליקח פאס יכתבו בפאס כמו שכתוב במענטריקעס, וזה חשוב שקוראין אותו כך: ב) ולכאורה הי' נראה כדמיון הוכחה מהא דב"ב (למד:) פרשב"ם ד"ה והני מילי אכלה שית אין לך מחאה גדולה מזו והי' לו לזה ליזהר בשטרו לעולם עד שיוציא השטר מיד השני ויקרענו, נראה שבא ליישב הקושיא דצריך למחות בסוף כל שלוש ושלוש (דף ל"ט:] ומשני לה כיון שהשטר קיים ביד הלוקח הרי המחאה ראשונה קיימת, ה"נ כיון שהכתובה שכתוב בה בן הירש קיים כאילו הקריאה הראשונה קיימת, אך כל הראשונים שם לא תירצו כן עיין רמ"ה ועי' רמב"ן ועי' שטמ"ק: ג) ומ"ש עוד דקרוב הדבר שבחייו לא הי' שמו נשתקע, מבואר בפוסקים דלאחר מיתה אי אפשר לעקור שם אביו עכ"ל, ואני לא ראיתי פוסקים אלו, אדרבא בג"פ ס"ק נ"ב אף למאן דס"ל דמהני חזקה לשם אביו היינו לאחר שמת [אבל אביו בחיים ואביו אינו רוצה לכ"ע לא מהני חזקה] וכשם שמהני חזקה לאחר שמת, כן יועיל נשתקע לאחר שמת, ואם יש אתו פוסקים דלא מהני נשתקע לאחר מיתה יוציאם אלינו את מקומם] ונדעה אותם: ד) מ"מ בעיקר הדין אם יחשב נשתקע, מ"מ שכתב בטיב גיטין, הביאו כת"ר, בשם אבגיל, אבגלי, ששם אבגלי מסופק מהרי"ט אם הוא שם בפ"ע או נגזר משם אבגיל, מ"מ כתב בטיב גיטין אם ידוע שהי' שמה אבגיל מעריסה כותבין אבגיל דלא חשוב אבגיל נשתקע כיון שאביגילא לגעגועין, ואף דאביגילא אינו מבורר שהי' שמה אביגיל שהרי מהרי"ט מסופק אולי הוא שם בפ"ע, מ"מ כיון שהכוונה לגעגועין לא חשוב נשתקע, ה"נ בנ"ד: ה) באופן שאם הי' ידוע שכדברי העד כן הוא הי' נראה להתיר עגונה זו, אך הלוא הוא