אבני נזר אבן העזר שא

לדבר עם המתגרשת, והא למ"ד לאו ירך אמו והעובר המשתחררת והוא אינו מדבר עם העובר רק עמה, ע"כ משום דירך אמו והאם המשתחררת אחד מאברי', ע"כ כל זמן שלא נמצא ישוב נכון לדברי מהרי"ק לא אוכל להתיר אשה זו: ח) אך שוב שמעתי ששם אנדזא גם אצל האומות אינו שם העצם לקרוא מעריסה, וא"כ אין חיוב לכתחילה לכותבו כמ"ש בס' תורת גיטין סי' קכ"ט סק"ד, והוא ממש כמו שם בלי שכתב מהרי"ק ולית בי' משום לעז כשאינו כותבו, וכיון שחותמת בשם אידל לבד והוי אידל שם העיקר ולעז ליכא והגט כשר: נאום הק' אברהם. סימן קעה לרב גדול אחד. דבר הגט מאיש אחד מאוסטראב ששם עריסה שלו הי' מנחם מענדיל גדלי' ואביו קרא לו מנחם מענדיל אחרי רבו וגדלי' אחרי אביו והקדים שם מנחם מענדיל כי רבו קודם לאביו וכן עלה לתורה, וכן חתימתו, ונקרא מענדיל לבד, ואחר זה נשא אשה מסטערדין ושם עלה לתורה בשם גדלי' מנחם מענדיל ובפי כל הי' נקרא מענדיל, ושוב חזר לבית אביו וחזר לקדמותו ונקרא לתורה מנחם מענדיל גדלי', וכן עשו לו מי שברך, וכן כתב כשנתן פיתקין לצדיקי הזמן, ונסע לבראק וגירש אשתו בשם גדלי' מנחם מענדיל דמתקרי מענדיל, ונסתפק מעלתו לפי דברי גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק ס"ג דאם נקרא ראובן שמעון והחליף וכתב שמעון ראובן פסול, וה"נ הרי שמו מנחם קודם והוא כתב גדלי' קודם ואם כי הישועות יעקב מכשיר, איננו יודע להכריע, ומעלתו מדמה בראק (כאילו) [כאינו[ מקום נתינה יען הי' דעתו לשוב לעיר אסטראב ששם הי' נקרא מנחם קודם, וגם האשה רצונה לינשא מעיר אוסטראב, ומדמה לתשו' פנ"י סי' יוד שאם שינה שם מקום נתינה שהאשה שם אין עצה שתסע למקום אחר לקבל הגט עכ"ד: תשובה א) הנה בדין חילוף מנחם גדלי' לגדלי' מנחם נראה לי דתלוי אם נעשין שם אחד מורכב או שני שמות הן, שאם שם אחד הם וודאי בכה"ג הוי שינה שמו ממש ומי ששמו ראובן שכותב בן ראו הוי שינה שמו, אבל אם שני שמות הן שינוי סדר לבד אינו שינוי בעצם השם, ובסנהדרין (מ"ט:) כל מקום ששנו חכמים דרך מנין אין מוקדם ומאוחר, כ"ש במילי דעלמא, והגם שנתכוין לקרות שם רבו קודם היינו לכתחילה, אבל לא שיהי' קפידא בדיעבד, וכן מייתי הש"ס שם בחליצה דלכתחילה המצוה כסדר, ואי אפיך לית לן בה ב) והנה לכאורה משמע מתוספתא הובא לפסק הלכה באהע"ז סי' ל"ח סעיף ל"ג על מנת שאני יוסף ונמצא יוסף ושמעון הרי זו מקודשת, ואי נעשה מיוסף ושמעון שם אחד א"כ אין שמו יוסף לבד ולמה מקודשת, אלא ודאי שני שמות הם, אך באמת אין ראי' דיש לומר דאין הפירוש שקורין אותו יוסף שמעון יחד, רק איכא דקרי לי' יוסף, ואיכא דקרי לי' שמעון, וכן משמע הלשון ונמצא יוסף ושמעון ולא קאמר ונמצא יוסף שמעון, ומ"מ אין הוכחה להיפוך לומר דווקא בכה"ג, אבל אם קורין אותו בשני שמות ביחד אינה מקודשת דחד שמא הם, דיש לומר איידי דתני באידך בבי בואו עיי"ש תני נמי בשמות בויו: ג) והנה לדינא העלה בס' טיב גיטין ליקוטי שמות אות ב' דשני שמות הם, ובמקום עיגון מכשיר אפילו כתבם בשני שיטין, וא"כ נראה להלכה ולא למעשה להכשיר: ד) והנה גם לדעת הגט פשוט בנ"ד דבעיר סטערדין הי' קורין אותו גדלי' מנחם, א"כ דומה להי' לו שני שמות וגירש באחד דמגורשת, ואף דבאוסטראב קבוע דירתו ומעיר סטערדין כבר עקר דירתו, מ"מ נראה דלא נגרע שם סטערדין בכך, שהרי מי שיש לו שם במקום נתינה ושם במקום כתיבה וממקום נתינה כבר עקר דירתו שהוא במדינת הים שברח ממקומו ושם קבע לו שם אחר ושולח גט לאשתו נמצא שהוא עקר דירתו ואעפי"כ כותב שם מקום נתינה לעיקר אלמא שלא נגרע שם שיש לו במקום שאינו דר שם, וה"נ לא נגרע שם שיש לו בסטערדין אף שאינו דר שם: ה) מ"מ אפשר לפקפק בזה דשאני התם שבמקום נתינה אין קורין לו אלא בשם שבמקום נתינה, אבל בנ"ד שגירש בעיר שלא הוחזק לו שום שם מכריע מה שדר בעיר שקורין אותו מנחם גדלי', והוה לי' גדלי' מנחם שם הטפל ופסק הב"ש גירש בשם הטפל לבד פסול: ו) מ"מ נ"ל שאין חשש בנ"ד, דהנה בשינה שמו יש לנו שני פסולים, האחד מה שלא נכתב שמו, הב' מה שנכתב שם שאינו שמו, וע"כ אפי' אם כתב שמו כל שכתב שם אחר ג"כ הגט פסול או בטל משום שנכתב שם אחר, והנה בגירש בשם טפל לבד אין פסול משום שכתב שם אחר, שהרי כותבין שם טפל ג"כ ועיין בש"ע אהע"ז סי' קכ"ט סעיף י"ג, רק פסולו משום שלא נכתב שם העיקר, והרי נכתב בגט שם מענדיל שהוא חניכה שהכל קורין כן שכשר לכתחילה: ז) מעתה אין חשש רק משום לעז שרצונה לינשא מעיר אוסטראב, ומה שהבעל מקום דירתו בעיר אוסטראב, והנה לדעתי פשוט מה שרצונה לינשא משם אינו מעלה ומוריד, והגע עצמך אם תרצה לינשא מעיר שאינו מקום דירתם ושם יש להם שם אחר יפסול הגט, הא ודאי ליתא, ואין לנו לחוש רק למקום נתינה שמסתמא תנשא במקומה, או למקום דירת הבעל, והנה מצד דירת הבעל הי' לנו לחוש בנ"ד דהיינו [כמו[ מקום כתיבה, אך בטעם מקום כתיבה היינו מקום שהוא עומד שם כתב הרא"ש שאם תבעה האשה לגבות מנכסיו או לינשא באותו מקום איכא לעז. ובתשו' פנ"י דהעיקר גביית כתובה, דלמה תנשא ממקום דירת הבעל רק עיקר טעם שתבעה לגבות הכתובה במקום שהוא עומד, וכתב שכן משמע בתסו' הרא"ש עיי"ש, והנה טעם גביית כתובה שייך בשולח גט ממדינת הים כמו שהוא בש"ס ופוסקים שאין הבעל עמה שתגבה כתובתה ובע"כ תסע למקום דירתו, אבל בנ"ד שהבעל גירשה בעצמו הלוא מן הדין שיפרע לה מיד כתובתה, ולדעת כמה פוסקים יכולה לעכב הגירושין עד שיפרע לה כתובתה, א"כ למה