אבני נזר אבן העזר רנח

ועי' פנ"י, וכן כתב הר"ן להדיא במה שהוכיח מהא דאותיב קרי באודנייכי עיי"ש] אף כשחזר וביטל בפני השני איך יתעורר הביטול למפרע, וכ"ש הוא כיון דהכא אפי' מן התורה לא מהני ביטולו: ט) אשר ע"כ נראה דטעמא דהתוס' לקמן בד"ה לבדור אבדורי עפימ"ש בביאור דברי הרשב"א למ"ש כיון דביטולו בשעתו לא הי' מועיל כו' שע"כ אפי' ביטול אחרון לא מהני דאין סברא שיועיל לביטול כיון דלא מהני, וע"כ יש לומר בטעמא דהתוס' דנהי דס"ל דביטול חוזר וניעור למפרע מ"מ כיון דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ביטול אחרון לא מהני מידי שאם יועיל הרי חוזר וניעור ביטול ראשון למפרע ונתבטל הראשון ועדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ונתבטלו כולם, וביטול אחרון לא חל כלל כיון שכבר נתבטלו כולם ואין ביטול אחר ביטול, וכיון דביטול אחרון לא חל כלל אין סברא שיועיל לביטול, אבל לרבי דאמר לא בטלה כולה שפיר ביטול חוזר וניעור למפרע, ומ"מ נשמע מדברי כולם דביטול שלא הועיל לא מהני שיחול ביטול האחר אף דשוב ליכא גזירה וה"נ לא מהני ראייתה המכתב שיחול ביטול למפרע: י) עוד יש ליישב שיטת התוס' באופן אחר, בשלמא לקמן במבטל כולם זה שלא בפני זה בשעה שביטל הראשון לא מהני הביטול כיון שהוא שלא בפני חבירו ואף אחר זמן אינו יכול לחול, דמי איכא מידי דאילו השתא לא מצי מבטל ולקמי' מבטל וכדאמרינן בעלמא בש"ס מי איכא מידי דאילו השתא לא קדיש ולקמי' קדיש, ואי דבידו לבטל עכשיו בפני כולם יחד ליתא דהא מבדרי אבדורי ואין בידו לקבצן, וכל זה לרשב"ג דאפי' בדיעבד לא מהני, אבל לרבי דאמר בטלו מבוטל הא בידו לבטל עכשיו בפני שלשה, וא"כ לדידן נמי כיון דבטלו מבוטל חל הביטול בשעה שראתה המכתב, אלא שכבר הוכחנו מהרשב"א דביטול שלא חל אינו מועיל אף דמ"מ ליכא גזירה משום לא פלוג, וה"נ לא יועיל קריאתה המכתב: יא) אך את זה ראיתי להרמב"ן שאף שדעתו ז"ל דממנה שליח שלא בפניו לכתוב ולחתום לא מהני, מ"מ כתב להדיא בחידושיו דהממנה שליח בכתבו לכתוב מהני, וז"ל בחי' אבל בריא ששלח כתבו ממדינת הים כתבו ותנו גט לאשתי כותבין ונותנין דלאו קולו ממש בעינן, הרי דמועיל ראיית כתבו אח"כ ליעשות שליח, כ"ש דמהני שיתבטל השליחות וכדברי הר"ן הנ"ל: סימן קג ב"ה יום ה' קדושים. שוכט"ס לכבוד ידידי הרב המאה"ג מו"ה ישראל יעקב סג"ל אבד"ק פלונסק. בדבר המגרש שנקרא לס"ת מרדכי ארי' ובפי כל מאטיל גם בפי הוריו מאטיל, רק אמו קוראתו לפרקים מעט מזעיר מרדכי ליב, ונכתב בגט מרדכי ארי' המכונה מרדכי ליב המכונה מאטיל, וכתב כת"ר כי הי' צריך לכתוב שם מאטיל קודם שם מרדכי ליב: תשובה א) הנה בדיעבד אין חשש בזה כמבואר בש"ע סי' קכ"ט סעיף ב' דכל ששם השמות כתובים בפירוש אין חילוק בין כותב תחילה זה או זה: ב) גם מה שכתב המכונה מרדכי ליב והי"ל לכתוב דמתקרי, אין לחשוש בדיעבד כמ"ש כת"ר כי הישועות יעקב הורה לכתוב לכתחילה המכונה: ג) ומה שחשש כת"ר עוד בגט זה מחמת שלא כתב והמכונה, ולא ידענו על מה קאי מכונה השני, אם אלפניו אם אלפני פניו, אינו חשש כלל, כי המכונה קאי על האיש לא על השם כמ"ש הדרכי משה באיש כותבין המכונה בסגול ובאשה בקמץ, וכבר ביאר זה הנוב"י, ולדעתי אם כותבין בויו יכתבנו "ומכונה" לא והמכונה, ולדעתי כי ט"ס בב"ש שכתב והמכונה, אך המכונה אין בו חשש כלל, כי הוא מתוקן בלשון: ד) אך באמת יש בזה חשש פסול בדיעבד, כי שם מרדכי ליב שרק אמו קוראתו מעט מזעיר אינו שם כלל, כמ"ש הנוב"י בשם פילץ, כי אם רק אחד או שנים קורין לא חשוב שם כלל, ולא דמי למיעוט כי הוי מיעוטא דמיעוטא, ובאמת אם הי' נקרא תחילה בפי רבים מרדכי ליב ואח"כ נקרא רק גבי אמו לפרקים, יש לדון דלא חשיב נשתקע כיון שתחילה הי' לו שם זה כל זמן שנשאר רשימה ממנו לא חשוב נשתקע, אך כת"ר לא ביאר במכתבו כלל אם הי' נקרא תחילה מרדכי ליב, גם אם הי' נקרא תחילה מרדכי ליב עיין בתשו' הרי"מ סי' ל"ה באחר ששמו וואלף רק שאומר ששמו מנלי וואלף, ולתורה קורין אותו לפעמים מנחם זאב ולפעמים זאב לבד, ובמענטריקעס כתוב מנלי וואלף ומסופק אם לא חשיב נשתקע מחמת המענטריקעס ואם מנלי הכינוי לא נשתקע גם מנחם לא הוה נשתקע (והם דברי הב"ש במרגלית פעריל] הרי דמנחם בעצמותו הי' חשוב נשתקע מחמת דרק לפעמים קורין אותו לתורה כך ובפי כל נקרא וואלף לבד, לא מהני האי לפעמים לחושבו לא נשתקע, ה"נ כיון שאמו אינה קוראתו תמיד רק לפעמים חשוב נשתקע: ו) ע"כ לדעתי לכתוב גט שני בלי כתיבת השם מרדכי ליב כלל, כי אם נחליט דחשוב נשתקע, דומה למ"ש הב"י בחיים שהכל קורין אותו ביאבנט דאם כתוב גם שם חיים בגט אינה מגורשת, הגם דשם חילקו האחרונים מחמת דשם ביאבנט ביאור לשם חיים, מ"מ בזה האחרונים מסכימים דכל שכתב גם שם נשתקע בגט פסול, ומה שדיין אחד אמר בשמי כי כשר, חלילה לא אמרתי כן, רק שהרב יכתוב לי המעשה כמו שהי' ואז אשיב, רק זאת אמרתי כי מה שכתבו המכונה שני קודם לראשון אין חשש: ז) ובגט שחשב ששם האשה פרידל בצירי וכך אמר לסופר ונכתב בגט בשני יודין ואח"כ נודע כי נקראת בפתח, וא"כ הי' לו לכתוב בלי יוד כלל רק פרדל (וכן הייתי מצוה לכתוב בגט אם בא לפני