אבני נזר אבן העזר יט

התורה כולה, וכתב בח"מ סי' ז' סק"כ דגרוע הקינוי וסתירה, והנה בתוס' סוטה (כ"ח) ד"ה מה גבי קינוי וסתירה דאפי' טהורה באמת נענש עלי' בב"ד של מעלה כעל חייבי עשה לא כנתכוין לאיסור ועלה בידו היתר עי"ש, ובספרי באיסור סוטה משום שיצא עליו שם רע, וכ"ש בהמירה דנחשדה בזנות יותר מע"י קינוי וסתירה, דאפי' אם באמת טהורה היא נאסרת, וכיון שנאסרת עליו בלי היתר שוב לית בה מעילה דבעל, ובזינתה עם גוי דלית בי' כרת וממזרות אינה נאסרת בביאה זו לבעל ואינו לוקה עלי' ואסורה רק בעשה כמו ע"י קינוי וסתירה] וה"ה דאינה נאסרת בביאה זו להנכרי הבועל, אבל בביאה שפעדיין מותרת קודם הביאה לבעלה, גם ר"ת מודה דנאסרת לבעלה ולבועל, ואין למומרת זו עוד שום תקנה לבעלה ממנ"פ, ולא מקרי נושא שתי נשים כדברי מהרי"ק הנ"ל: ט) ויש להוסיף נופך על דברי מהרי"ק הנ"ל, דהנה בספר הישר לר"ת סי' תקצ"ז דאשה פסולה לבעלה אינו מטמא לה כדאיתא בהאשה רבה וגם אינו יורשה ואינו מפר נדרי', וא"כ היא כארוסה גמורה דלית בה משום שתי נשים כמו שפסק רמ"א סי' א', והטעם פשוט שר"ג גזר שלא ישא שתי נשים לא כשאחת ארוסה, הגם שהחכ"צ מותיב דברי רמ"א אהדדי משומרת יבם שאסור לישא אחרת עלי', לק"מ לפענ"ד, שהרי ביבמות (ל"ח) זיקת נשואה עושה ספק נשואה והוי ספק חדר"ג, ולש"ך דחרם דאורייתא הוי ספיקא דאורייתא, אבל ארוסה אינה בגזירת לא ישא: י) אך גם לתוס' יבמות (צ') אלמנה לכה"ג זוכה בהפרת נדרי', יש לומר דמודים בסוטה שנתקלקל הנשואין כמ"ש רש"י סוטה (ו') ד"ה רבא אמר ז"ל שנתקלקלו עכשיו הנשואין עיי"ש, ובזה אתי שפיר טובא בא"א שהלך בעלה למדה"י ונשאת בטעות דאין בעלה זכאי בהפרת נדרי', אף דבדף (צ"ד:) קאמר אשתו דבמזיד אסורה מדאורייתא בשוגג גזרו רבנן א"א דלא אסורה במזיד מדאורייתא בשוגג לא גזרו רבנן, ואם איתא דסוטה דאורייתא מיפר נררי' למה יגזרו בשוגג, אך למ"ש דבסוטה כ"ע מודו אתי שפיר. יא) עוד י"ל שהרי טעם רגמ"ה הוא משום קטטה, וזו שכבר נאסרת אליו אסורא דלעלם ולא יבא לקטטה, ובשבת (י"ב.) לענין גזירת לא יקרא לאור הנר שמא יטה דאפי' גבוה עשרה קומות אסור משום לא פליג, בנר אחר דלא שייך בה הטי' מותר או אדם חשוב מותר דמשונים זה מזה, כ"ש שלא גזרו אשה סוטה ומומרת אטו כשירה: יב) ואף דלכאורה קשה על זה מביצה שנולדה ביו"ט דאסור משום גזירת משקין שזבו או פירות הנושרין, ואף דבביצה ליכא גזירה, ישבתי זה בחי' לשבת ואכ"מ להאריך, ע"כ אם ירצה להתירה בלי זיכוי גט יכול לעשות ואפי' בלא היתר מאה רבנים: יג) אך אם ירצה להחמיר להצריך זיכוי כמהרש"ל וט"ז הרשות בידו, ואין לחוש שמא יתירוה בגט זה כשתחזור בתשובה, ויש בו פקפוקים, דמשמע מתה"ד סי' רל"ז דהיתר זיכוי אף את"ל שלא יתירוה בגט זה עי"ש, וכ"ש לדידן שמעשים בכל יום בנשתטית שמשלשין גט ועושין שליח הולכה שכשתשתפה יתנו לה, ואעפ"כ אם נשתפית נותנין גט אחר ויהי' נזהר ג"כ שלא יכריזו חרם אחר נתינה כנהוג רק יכריזו שאם תשתפה יהי' מסור לחכמי הדור אם יתירו בגט זה והגט לא יקרעו ויהי' טעון גניזה, ויכתב בצידו כנ"ל, קיצור הדברים מאה רבנים א"צ ובענין הזיכוי דעביד כמר בלא זיכוי שפיר עביד והרוצה להתיר בזיכוי דוקא שפיר דמי: ידידו דו"ש וש"ת הק' אברהם. סימן יב ב"ה יום ועש"ק שלח תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב שוכ"ט לכבוד חתן אחותי הרב הגדול חריף ובקי המפורסם כש"ת מו"ה יעקב נ"י האבד"ק נאשעלסק. בדבר מי שנשתטית אשתו שמצריכין להשליש כתובה ותוספות כתובה והבעל עני, והנ"ל המציא תקנה למכור לו הכתובה בטובת הנאה, והרווחים מהמעות יהי' לה מהם מזונות כל ימי חיי', אך אם גם לקנות בטובת הנאה אין לו או שקרובים אינם רוצים להתפשר עמו ולמכור: א) תשובה. הנה בתשו' צמח צדק החדש סי' ו' העלה להתיר, ותוכן דבריו אות ג' שם משום שאילו הי' בת גירושין היתה מחוייבת לקבל גט אף אם אין לו כתובה וכתובה תשאר חוב עליו ואינה יכולה לעגנו בשביל הכתובה, ה"ה כשאינה בת גירושין אינה יכולה לעגנו מלהתיר לו לישא אחרת בשביל שיעבוד הכתובה עיי"ש, והיינו דאף דלענין לישא אחרת אין כאן סברת הרא"ש דלא אלמוה רגמ"ה לכח האשה מכח האיש, מ"מ כיון שמן הדין להתיר לו רק משום שאח"כ יגרשנה בלא כתובה וכל החשש משום גירושין בלי כתובה, וכיון שאף עכשיו היתה מחוייבת לקבל גט בלא כתובה אם אין לו, ה"ה שלא תוכל לעכב משום גירושין בלא כתובה דאחר זמן אם אין לו: ב) אך אני חוכך בדבר, באשר נעיין בענין היתר מאה רבנים למה, כיון דר"ג לא גזר במקום מניעת פו"ר ואיסור לישב בלי אשה, טורח זה דמאה רבנים למה, ונראה בזה דהנה אם נשתפית הראשונה חייב לגרש הראשונה מיד כדי שלא יהי' לו שתי נשים, והנה לא כתבו שהשני' נאסרת עליו עד שיגרש הראשונה, ויש לומר הטעם משום דא"כ לא ימצא אשה שתרצה להנשא לו מדאגה שמא תבריא הראשונה, ומהאי טעמא הדין שתדחה ראשונה מפני השני', דלכאורה אינו מובן דאם משום שהשני' נשאת בהיתר, כ"ש שהראשונה בהיתר גמור נשאה, אך הוא הדבר משום דא"כ לא ימצא מי שתנשא לו מתחילה, ובזה מובן היטב למה צריך היתר, דאי משום סברא לבד דבמקום מצוה לא גזר ר"ג, הלוא עכשיו שוב אין מצוה שיכול לדור עם הראשונה יחזור האיסור למקומו, ואם משום שלא ימצא תחילה, הלוא כבר נשאת אליו, אך לענין היתר מאה רבנים שפיר הוה דבר מצוה שיתירו לו האיסור לגמרי שהשני' תהי'