אבני נזר חושן משפט צא

דאף לר"ש מי שלא חטא כלל מחוייב ליתן חלק להקרבן, ע"כ הב"ד מתכפרים ג"כ בכלל הציבור על המעשה אף שהביאו פר על הוראה כמו מי שלא חטא כלל, ולא זכיתי להבין דהא תינח אם הם הב"ד מאותו השבט שחטאו שהם מתכפרים בכלל השבט כמ"ש רש"י, אבל כשחטאו ז' שבטים שמביאים לר"ש ח' פרים והב"ד סומך עליהם ואם הב"ד הם משבטים אחרים שלא חטאו שוב קשה קושיית התוס': ועוד מה שהקשה כ"ק שליט"א על הסוגיא דהוריות (ו') וגם התירוץ שכיון דס"ל לר"ש חטאת השותפין כחטאת ציבור לענין מתכפרין בעליו, כמו כן ס"ל לר"ש שותפין כציבור לענין אם נשתייר רוב השותפין יקרב הקרבן כמו אם נשתייר רוב הציבור, כמדומה לי שכן הוא בתוס' ישנים יומא (נ':) בד"ה מאי נפקא מינה, וחזרתי לתרץ כו', ובטח ראה כ"ק שליט"א את דברי התוס' ישנים ובירר הדבר כדרכו בקודש וכתב לי חידוש מה שאינו נמצא בהתוס' ישנים ודעתי קצרה מהבין, ואבקש מאת כ"ק שליט"א שבל ימנע טוב ממני ויודיעני הדברים בביאורם, גם בגוף הדבר שחידש כ"ק שליט"א דמדמינן שותפין לציבור לענין אם נשתייר רוב, וכן הוא בתוס' ישנים אפי' אליבא דמסקנא, הגם שדברי אלה נרמזים קצת בתוס' ישנים, מ"מ אפרש שיחתי: לא זכיתי להבין איך שייך בזה לדמות רוב (ש'] לרוב ציבור דהא דהגמ' קאמר דהיכי דרוב ציבור חיים יקרב, אין הטעם מצד דלא גמרינן חטאת מתה רק ביחיד אלא שהוא מצד הסברא דבציבור כיון שנשתייר רוב ציבור לא פקע שם בעלים מיני' ולא מיקרו מתו בעליו כיון דמעיקרא הי' של ציבור ועכשיו ג"כ של ציבור כיון דרוב ציבור איקרי ציבור, דבציבור אין חל על הקרבן שם כל אחד ואחד רק שם ציבור בכלל, וכיון שהכלל ציבור נשתייר אף שמתו יחידים לא מיקרי מתו בעליו, אך אם מתו רוב ציבור כיון שלא נשתייר מרוב ציבור דמיעוט ציבור לא מיקרו ציבור חשיב מתו בעליו. אבל גבי שותפין שחל על הקרבן שם של כל אחד ואחד היכי שייך לומר כיון שנשתייר רוב השותפין יקרב. הא נשתנה בעליו שהי' נקרא עליו, רק דלא גמירי מיתה בשותפות כמו בציבור ושוב הדרא קושיא לדוכתי' דירעה עכ"פ: והחילוק הזה בין ציבור לשותפין לפענ"ד ברור, דהא גבי סמיכה של קרבן ציבור ס"ל לר"ש סמיכה בבעלים בעינן ובעינן רק סמיכה בזקנים, כיון שהם מתכפרים, יהי' מאיזה טעם שיהי', מ"מ די בזקנים ולא בעינן סמיכה בכל הציבור כמו גבי שותפין דתנן מנחות (צ"ג), דאחד מניף לכל החברים ואין אחד סומך לכל החברים, הרי מפורש זה החילוק דבציבור אין נקרא שם כל אחד ואחד על הקרבן רק ציבור בכלל, וכיון שסומכין הזקנים שהם מהציבור דיו, ולפיכך אין כל אחד ואחד סומך על הקרבן. כיון שאין לכל אחד ואחד בפני עצמו חלק בקרבן, אבל גבי שותפין דאין אחד סומך לכל החברים רק כל אחד סומך עליו, הרי דיש לכל אחד ואחד חלק בהקרבן, ומה לי אם נשתייר רוב השותפין סוף סוף מת בעליו, אף שהוא אחד מ"מ הרי נקרא בעליו של הקרבן, שהרי הי' סומך עליו בפ"ע, ואין סברא שר"ש יחלוק ע"ז: ועוד ראי' דבציבור אין חל שם של כל אחד ואחד על הקרבן מהא דמשנה שקלים פ"א העיד ר' יהודה בן בכרי כו' אלא שהכהנים דרשו מקרא זה לעצמן וכל מנחת כהן כליל תהי' שתי הלחם ולחה"פ שלנו האיך הן נאכלין, ובאמת אינו כן, וע"כ מזה הטעם כי אף שיש לו חלק בקרבן ציבור אין הפירוש שיש לו חלק בפ"ע שיקרא חלקו מנחת כהן, רק שיש לו חלק בתוך הכלל: ולכאורה נראה שדבר זה שאינו קרוי מנחת כהן לקרבן ציבור מוסכם אפי' לריב"ן בוכרי, אך מלשון רש"י מנחות (מ"ו:) ד"ה שלנו וז"ל ולריב"ז לא ידרוש וכל מנחת כהן אלא במנחה שהכהן מביא בפ"ע עכ"ל, משמע דווקא לריב"ז ס"ל כן, אבל בן בוכרי ס"ל דכל מנחת כהן אף אמנחת ציבור, אך לכאורה דבר זה תמוה דהא בן בוכרי נמי ס"ל כל כהן ששוקל אינו חוטא, וא"כ שוב יקשה הואיל שתי הלחם ולחה"פ שלנו האיך נאכלין דהא ס"ל דגם בציבור מיקרי מנחת כהן, אך יש לתרץ דהנה במנחות (כ"א.) ולבן בוכרי כיון דלכתחילה לא מחוייב לאתויי כי מייתי נמי חוטא הוא וכו' ומשני דמייתי ומסר להו לציבור, הרי דלבן בוכרי כל מה שמביאין הוא מצד שמוסרים לציבור ולפיכך אף לבן בוכרי דס"ל דוכל מנחת כהן קאי גם אמנחת ציבור, מ"מ זה רק היכי שמחוייבין ליתן וממילא יש להם חלק בקרבנות ס"ל דיש לכל אחד בפ"ע חלק ומקרי מנחת כהן אבל היכי שמוסרם לציבור הוי רק כנותן מתנה לציבור ואין להם שום חלק בקרבנות ציבור כמ"ש התוס' שבועות (י"ד:) ולא מבעיא למ"ד שאין הכהנים מצווים לשקול דהא לא קא חסרי ממונא, מבואר מדבריהם דאף שנותנים כיון שאין מצווים ליתן מיקרי לא קא חסרי ממונא, ממילא גם לענין חלק בקרבנות ציבור ה"ה אף שנותנים אין להם חלק וניחא אף לבן בוכרי כיון דאין להם חלק כלל לא מקרי מנחת כהן: היוצא מזה דלרש"י סברא זו אם בציבור חשיב שיש לכל אחד בפ"ע חלק בהקרבן תלוי במחלוקת בן בוכרי וריב"ז, וא"כ י"ל דר"ש ס"ל כבן בוכרי, ושוב מקיש שפיר שותפין לציבור אף אם נשתייר רוב שותפין, דלדידי' אין לחלק כנ"ל, וממילא משמע דלבן בוכרי ור"ש אין לכהנים שום כפרה בשעירי הרגלים ושעירי ר"ח ולא ראינו זה מעולם, וכ"ז צריכים לי תלמוד, ואבקש מלפני כ"ק שליט"א להודיעני האמת ולהורני איזה הדרך ישכון אור: כה דברי תלמידו ונכדו המשתחוה מרחוק מול הדרת קדשו ושותה בצמא דבריו הקדושים לשמוע מהרה לקח טוב מפיו הקדוש ולראותו מהרה בבריאות השלימות: דוד. סימן סד. ב"ה יום א' תולדות תרנ"ז לפ"ק פה סאכטשאב שוכ"ט לכבוד אהובי ידידי הרב הגדול הצדיק המפורסם כקש"ת מו"ה פינחס אלי' שליט"א האבד"ק פילטץ. אשר כתב כת"ר שלא הבין דברי כי לא נמצא בתשו' הר"ן שצריך בדיקה בחוטמו לא ידעתי למה לא הבין כי בתשו' הר"ן כתב שאמר אני נגעתי