אבני חפץ קצו

ט) ועפ"י הדברים האלה אמרתי לצדד ג"כ ענין מחודש בדיני הקנינים, בהא דנקטינן בחו"מ סי' ר"ב סעיף א', דהמקנה קרקע ומטלטלין כאחד כיון שקנה הקרקע באחד מדרכי הקני' נקנו ג"כ המטלטלין, והוא הוא קנין אגב, דזה דוקא כשהמקח נעשה בהיתר אבל אם המקח נעשה באיסור, וכגון שהקנין הי' בשבת, אף שהקנין חל, וכדאיתא בחו"מ סוס"י רל"ה, דהמוכר או קונה בשבת ויוה"כ ויו"ט אעפ"י שעבר על דברי חכמים מעשיו קיימים, ועיין בסמ"ע חו"מ סי' ר"ח ובטו"ז שם מ"ש בזה, הנה בכה"ג ל"ק רק הקרקע ולא המטלטלין, דבמקח של איסור ל"ש קנין אגב. והסברא י"ל עפ"י דברי השעה"מ שהבאתי, דבמקדיש בע"מ ל"ש לומר פשטה קדושה בכולה, משום דהקדש גרוע הוא, דע"י עבירה הוא בא, ודי להקדש גרוע כזה שיחול על מה שהקדיש ולא שימשוך עוד אחר עמו, וה"נ י"ל כיון שהקנין הוא קנין גרוע, שנעשה באיסור, די שיחול על מה שקנה היינו הקרקע, ולא שימשוך עוד לקנות גם המטלטלין עמו, וע"כ במקח של איסור ל"ש קנין אגב

י) ובזה י"ל עוד, דה"ה בקנין חצר, כשמקנה החצר והמטלטלין ביחד, אם נאמר דבכה"ג מהני כדעת החולקים על הש"ך דס"ל בסי' ר"ב ס"ק ג', דאין חצרו קונה אלא כשהוא כבר חצרו משא"כ היכי דחצרו ומתנתו באים כאחד, עיין בקצוה"ח ובנתיבות שם, הנה זה דוקא כשקנין החצר הוא בהיתר, אבל אם קנין החצר הוא באיסור, לכ"ע אינו קונה המטלטלין הנמצאים בחצר מתורת קנין חצר, דכיון שהקנין של החצר גרוע הוא שנעשה באיסור, די שיחול על עצמו היינו על החצר ולא שימשיך עוד קנין המטלטלין עמו

יא) ועיין גיטין (ע"ז ע"ב), ההיא שכ"מ דכתב לה גיטא לדביתהו בהדי פניא דמעלי שבתא. ולא הספיק למיתבי' לה, למחר תקף לי' עלמא, אתו לקמי' דרבא, אמר להו זילו אמרו לי' ליקני' ניהלה לההוא דוכתא דיתיב בי' גיטא, ותיזול איהי ותיחוד ותפתח ותחזיק בי' וכו', ומשמע דבשבת קונין ע"י קנין אגב. אכן משם אין ראי', כיון דשם הי' באמת מותר להקנות בשבת, וכדאיתא בתוס' ב"ב (קנ"ו ע"ב) ד"ה קונין מש"מ דבשכ"מ התירו הקנין בשבת, וא"כ ל"ה קנין גרוע וע"כ יכולין ג"כ לקנות ע"י בתורת אגב או חצר, משא"כ בשאר קנין בשבת, נהי שהקנין מועיל, אבל כיון שנעשה באיסור, הוה קנין גרוע, ודי איפוא שיקול על עצמו ולא שימשוך עוד אחרים עמו לקנות בתורת אגב או חצר וכמ"ש

יב) ועיין ב"מ (י' ע"ב), דחצר כיון דבע"כ מותיב בה קונה ג"כ אפילו במקום שיש עבירה אף שחצר הוא מטעם שליחות ואשלד"ע עיי"ש, אבל אין זה ג"כ ענין למה שכתבנו למעלה, דשם מיירי שהחצר הוא כבר של הקונה, וי"ל שקונה ג"כ, אפילו אם הקנין הוא דבר עבירה, משא"כ אם החצר אינו עוד של הקונה, ורק הוא רוצה לקנותו ע"י קנין שעושה בו, וביחד עם הקנין של החצר רוצה לקנות ג"כ את הנמצא בחצר מתורת חצר, בזה י"ל כדברינו למעלה דאם הקנין הוא גרוע שנעשה בעבירה, לא אלים רק לקנות את החצר, אבל אין בכחו למשוך עוד את המטלטלין ולקנותם ג"כ וכאמור, וזה כר רחב בדיני הקנינים להתהלך בו אי"ה לעת מצוא

יג) ובדרך אגדה יש להסביר הך מילתא שהבאנו למעלה דפשטה קדושה בכולה, ומה"ט אם הקדיש אבר אחד בבהמה כל הבהמה קדושה, עפ"י מה שאנו רואים בניצוצי אור, שאם יזהירו על איזה גשם, אז קרניהם יאירו לא לבד על המקום של הגשם שבו מתנוצצים, רק קום יצא על כל הסביב לו, יגרשו החושך והאפילה תסוב לאחור, וכאשר יאמרו המושלים מעט אור דותה הרבה חושך, וכן היא גם במעלת הקדושה, אם קרני אור הקדושה מתנוצצים על אבר אחד, אז אין הקדושה מצטמקת על אותו האבר לבד, רק תשלח קרני' גם מחוצה לו, וזה מה שאמרו שהקדושה מתפשטת בכולה, כלומר קרני אור הקדושה אינם מוגבלים אך על המקום שבו מתנוצצים, רק מתפשטים גם מחוצה לו וכמו שכתבנו

יד) ומה נכבדו הדברים האלה להוציא מהם לימוד מוסרי יקר ומאד נעלה בנוגע להשלמת האדם, כי אם כך הוא בבהמה, שמעלת הקדושה מתפשטת מאבר אחד על כל הגוף, עאכו"כ שכן הוא באדם, וע"כ אם האדם מקדש ומזכך אחד מאבריו, אז הקדושה מתפשטת אח"כ מהאבר הזה על כל הגוף, והי' כולו קודש לה', וע"ד שאמרו חז"ל (שה"ש רבה ה'), אמר הקב"ה פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהי' עגלות וקרנות נכנסות בהם. ועיין יומא (ל"ט ע"א) והתקדשתם והייתם קדושים (ויקרא י"א) אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה, וי"ל שהכונה היא ע"ד שכתבנו, כי מעט הקדושה שיהי' בו, תתרחב ותתפשט בכולו, עד שתקיף את כל גופו והי' כולו קודש לה' וכאמור. ובזה יצאו דברינו בספרנו זה בקדושה, ועינינו לשמים נשואות, כי יפרוש ה' עלינו סכת שלומו, ויקדשנו בקדושתו העליונה, לזכך מחשבותינו ולטהר לבנו לעבדו באמת ובלב שלם. אנא ה' רחם נא בניך נוטרי נטעי תורתך נחנו באורח סלולה ובמעגלי צדק, למען נלך בדרך טובים, ועד מהרה נזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, עת נדחי ישראל יכנס ונשמע קול מבשר בראש ההרים, ויקוים בנו מקרא שכתוב (ישעי' נ"ד), ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח, וכל גבולך לאבני חפץ, וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך אכי"ר: