עצמות יוסף על קידושין קמ

אני אביא שן ורגל שיהיו חייבים ברשות הרבים

כופר שלם בתם לר"ט מנא ליה וכו' קשה דהא מק"ו מייתי' לה ואמרינן הכי ומה רה"ר הקל שאינו חייב אלא ח"נ חייב בכופר רשות הניזק שיש בו נזק שלם והכי מייתי לה ר"ס במתני' מק"ו אינו דין שיה' חייב כופר שלם ולר"ט ליכא למימר דיו כיון דמפריך קל וחומר דבלאו הכי ידעי' חצי כופר בין ברה"ר בין ברשות הניזק כרבי יוסי הגלילי ולעולם דליכא כופר ברגל ונראה דאיכא למימר רגל יוכיח שחייב נזק שלם ופטור מכופר אף אני אביא קרן ברשות הניזק מה לרגל שכן אין בו אפילו חצי כופר תאמר קרן שיש בו חצי כופר רשות הרבים דקרן יוכיח שיש בו חצי כופר ואפי' הכי אינו חייב אלא החצי אף אני אביא רשות הניזק שלא יתחייב כי אם חצי כופר והשתא המלמד נעשה יוכיח לסתור הקל וחומר ועבדינן תרי יוכיח לבטל הקל וחומר דזה כלל גדול בכללים. אי נמי היה נראה דלא דמי לקל וחומר דמתניתין דיליף רשות הניזק דקרן משן ורגל מטעם דמפריך קל וחומר דהתם איכא למילף ממקום אחר אבל קרן ברשות הניזק מקרן עצמו ליכא למילף בקל וחומר מטעם דחמור יותר רשות הניזק מרשות הרבים דאדרבא אני אומר דהדין שוה אצל הכתוב ולא בעבור זה אמר הכתוב בדבר א' דין א' ובאותו הדבר יש בו צד אחד חמור מצד האחר עבדינן קל וחומר מן הקל לחמור ללמוד יותר ממה שאנו צריכים מההכרח דאם לא כן הוי הק"ו מפריך דסוף סוף הא נאמר דאין ללמוד קרן עצמו בק"ו כדי שנאמר דהוי מפריך וילפינן בקרן ברשות הניזק יותר פירכא גדולה דבכי האי גוונא אפילו ר"ט מודה דאמרינן דיו משום דמפריך ק"ו

תוס' לא משום דסבר כרבי יוסי הגלילי וכו' וא"ת אפי' בלא רבי יוסי הגלילי מק"ו מה שן ורגל דפטורים ברשות הרבים וכו' קרן לא כל שכן וקשה דאדם יוכיח שחייב ברשות הרבים ואינו חייב כופר. ונראה דאיכא למפרך מה לאדם שכן אינו חייב כלל כופר תאמר קרן שכבר חייב חצי כופר לפחות. ויש מקשים לדברי התוס' דע"כ איצטריך לומר דסבר לה כרבי יוסי הגלילי דאם לא כן הייתי או' דמק"ו לא ידעינן אלא חצי כופר לחודי' דהא איכא למימר דיו אסוף דינא דה"ק קרן שברשות הרבים חייב ח"נ אינו דין שיתחייב כופר שלם והא איכא למימר דיו אסוף דינא בחצי נזק מה ברשות הרבים חצי נזק אף כופר חצי כופר אבל השתא דסבר לה כרבי יוסי הגלילי דס"ל דתם משלם חצי כופר השתא הוי ק"ו מפריך ולא אמרינן דיו והיה נראה לומר דאפילו בלא רבי יוסי כיון דלית לן מעוטא דמעטיה לתם מכופר מסברא ידעינן דמשלם חצי כופר בין ברשות הרבים בין ברשות הניזק והוי מפריך ק"ו אבל היותר נראה דלא עבדינן דיו מנזק לכופר ונהי דמהני לקולא וחומרא אבל אינו ראוי לדמות הכופר לנזק ולומר שבשביל שחייב חצי נזק יתחייב חצי כופר ובהכי ניחא לי הק"ו דעביד לעיל בגמרא דלא תהא קרן בר"ה חייב מק"ו והקשינו למעלה דהא איכא דיו אסוף דינא ומה ברשות הניזק ח"נ אף בר"ה ח"נ דאיכא למי' דסמיך לק"ו אחר ועבדינן הכי ומה שן ורגל שחייב בכופר שלם פטור בר"ה קרן שברשות הרבים אינו חייב אלא חצי כופר אינו דין שיהא פטור ברה"ר והשתא לא אמרינן דיו שיהא בר"ה ח"נ בחצי כופר דחייב בקרן דלא אמרינן דיו מכופר לנזק ולפ"ז צ"ל דהקל וחומר דלעיל הוא דוקא אליבא דרבי יוסי הגלילי דסבירא ליה דתם משלם חצי כופר דאלו לרבנן ליכא קל וחומר כלל משום דאמרינן ביה דיו אסוף דינא כדפרישית וקרא דיחצון לדרשא אחריתי הוא דאתא אלא שיש לדקדק בדרך זה דדון לאידך גיסא כיון דלר' יוסי הגלילי פריך יתחייב כופר שלם מק"ו ומה שן ורגל דברה"ר פטור חייב כופר שגם קרן דברה"ר חייב אינו דין שיתחייב כופר שלם מה תאמר אדם יוכיח שחייב בר"ה ופטור מכופר איכא למפרך מה לאדם שכן אינו משלם כופר כלל תאמר בקרן שכבר משלם חצי כופר לעולם שיתחייב כופר שלם. אלא דאיכא למפרך דאעיקרא דדינא פירכא מה לשן ורגל שחייב כופר שלם שכן מועד מתחילתו כלומר שמתחיל' מתחייב נ"ש מה שאין כן בקרן אלא שיש להקשות שיתחייב נ"ש ברשות הניזק מזה הק"ו בעצמו ונימא הכי ומה שן ורגל שברה"ר פטור מכופר ברשות הניזק חייב נ"ש קרן שברה"ר חייב בכופר א"ד שיתחייב נזק שלם והשתא ליכא למימר דיו כלל ור"ט דלא עביד הך קל וחומר במתני' ולא מצינו למפרך דיו היינו טעמא משום דבעי למעבד קל וחומר אליבא דרבנן דסבירא ליה דתם אינו משלם כופר כלל ואעיקר תירוצא שכתבתי דליכא למימר דיו מכופר לנזק הוא דבר צ"ע כי במתני' כתבתי דאמאי לא יליף קל וחומר מאש ולא הוה דיו כלל ובאה התשובה לאותו ק"ו דהוה אמרי' דיו לנזק בחצי כופר וצ"ע מה לנזקי רגל שכן ישנו באדם יש מקשים אמאי לא אמרי' ק"ו אחר ונאמר הכי שהדין הוא ששור שהרג את הנפש והזיק כלים בהריגתו חייב הכל ולא אמרי' קים ליה בדרבה מיניה אלא במי שזרק חץ לחבירו וקרע שירים וכו' דקים ליה בדרב' מיניה והשתא אמרינן הכי ומה נזקי רגל שברה"ר פטורים בדבר טמון בעת שהרג לאדם ברשות הניזק חייב על שניהם על האדם ועל הטמון קרן דברה"ר חייב על דברים טמונים בעת הריגתו לאדם דלא אמרינן קים ליה בדרבה מיניה אינו דין שיתחייב כופר שלם ונראה לי דלא קשי' ולא מידי דמאי דאינו משלם באדם הוא מטעמא דממיתין אותו ואמרינן קים ליה בדרבה מיניה ובשור משלם משום דאין ממיתין לבעליו כ' היכי דנימא קים ליה בדרבה מיניה ודוקא לשור הוא שממיתין ואי הוה שייך לומר קים ליה בדרבה מיניה הוה אמרינן והו' כפירכא דלא שייך ביה וזה פשוט מנזיקין דרגל וכו' פרש"י הכי גמר ר"ט ומה רגל ברה"ר וכו' יראה לי שאין לשונו של רש"י ז"ל מדוקדק דמתו' לשונו נראה דמרגל עביד ק"ו ועלה לא ש"ך למפרך מה לנזקי רגל שכן ישנו ברגל אבל הכי עביד מה נזקי רגל פטור וכו' וק"ל

ובמסקנא דפריך מה לנזקי רגל שכן ישנו ברגל איכא למפרך נ"ש יוכיח שישנו ברגל ואינו בקרן ובדוחק אפ' דאיכ' למפרך מה לנ"ש שישנו באש אלא דאיכא למידק דאם כן הוכרחנו לחזור אל כל הפירכות דלעיל ומלישנא דתלמודא דקאמר ה"נ מסתבר' וכו' נראה דאינו צריך כלל מההיא דלעיל וק"ל

אמר יוסף ידעתי אני ידעתי שאינו דומה שונ' פרקו פעם אחת לשונהו פעמים הרבה ופר' זה מכיצד הרגל עיינתי אותו מתחילתו עד סופו ולא זכיתי לחזור ולשנותו להיות בעלי המלאכה אצים וזהירים במלאכתם לכן לא יחשדני המעיין אם ימצאו דבר בלתי מתוקן ובזאת הבחינה עצמ' מנעתי עצמי מלכתוב סוגיות רבות בפ' זה ובפ"ק דב"ק לי רב כיד ה' היתה עלי א' המרבה וא' הממעיט לא כתבתי סוגיא זו רק בעבור מה שנלמוד ממנה לעניני כללי דיו ושאר כללים והאל משגיאות יצילנו ומנסתרות ינקנו אמן

אע"ג דק"ל אין מזהירין מן הדין אם בא לנו מפורש לאו מכלל עשה אף על גב דקי"ל לאו הבא מכלל עשה עשה אפשר להביא המלקות בק"ו וכלל זה למדנו אותו בפירוש מדברי הרב המגיד פרק שני מהלכות מאכלות אסורות ז"ל מכלל מה שנאמר כו' ודע שאין לתמוה על מה שאמרו שלאו מיני בהמה וחיה טמאים בא מק"ו מחזיר שפן וארנבת ממה שאמרנו אין מזהירין מן הדין ק"ו לפי שאלו כבר נאסרו בלאו הבא מכלל עשה מכלל מן התורה בביאור וכיון שכן אפשר ללאו שלהם לבא מק"ו עכ"ל והדברים ברורים: תם תם

יש לי עוד כללים מחודשים נצרכים לדעת גופי התורה בענין ההוראה והם גופי הלכות צריכות לדעת משפט אמת לאמיתו וראיתי הדברים נמשכו באורך הרבה עשיתי מהם כללים רבים לקטתי אותם ממקומות רחוקים חפשתים חיפוש מחיפוש וראיתי כי יש עוד מהם מפוזרים וצריכין עומק גדול כדי להוציאם ולבררם ולא הספיק לי הזמן אקח מועד בע"ה לחברם ואשאל מאבי שבשמים יזכני להשלימו ולהדפיסו יחד עם כמה שאלות ותשובות שהשבתי עליהם כיד ה' אחד המרבה ואחד הממעיט ואני לא באתי בחיבורי זה הקטן רק להשלים לתלמידים אשר כגילי יהיו דברי אלה קרובים אל ה' יספיק לי טרף לביתי אחזור על בני ויקל מעלי מקרה הזמן כי קשים עלי כעת יזכני להגות בתורתו יומם ולילה כדכתיב לא ימוש ספר התורה וכו' אוי"ר: