עצמות יוסף על קידושין יא

פתיחת המסכתא עיקר המסכתא היא להורות לנו דרך ידרוך האדם לקדש את האשה אשר היא מצוה צונו האל יתברך, לבל נהיה כאחד מעו"ג להיות פרוצים בעריות ולהבדילנו מדרך הזונים אשר היינו מורגלים קודם מתן תורה וקודם שנפרש המסכת נבאר מה שהיה מותר הקדשה קודם מתן תורה כדי שנדע איסור הקדשה שאסרה תורה ונבאר דין הפלגש. אם ההדיוט מותר בה ואיך הדין בזה. וז"ל הרמב"ם פ"א מהל' אישות. קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך וכו' משנתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר ולא תהיה קדשה מבנות ישראל לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קדושין לוקה מן התורה לפי שבעל קדשה ע"כ והשיג הראב"ד ז"ל וז"ל אין קדשה אלא מזומנת והיא המופקרת לכל אדם וכו' עד מכל מקום אין איסור לאו אלא, במזמנת עצמה לכל אדם שאם כדבריו מפותה היאך משלם עליה ממון והלא לוקה אלא ודאי משהוצרכה לפתוי אינה קדשה עכ"ל. הבין הר"א ז"ל כדברי הרמב"ם שמ"ש כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה היינו אף בבא דרך אקראי או אפי' במייחדה לו לשם פלגש ולכך כתב שאין קדשה אלא מזומנת וכו' אבל המייחדת עצמה אין בה לא מלקות ולא איסור לאו וכו' וע"ד זה הלך משנה והביא ראיה מדברי הרמב"ם ממ"ש חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וכו' ולי נראה שאין מזה כ"כ הכרח כיון שבית דינו של דוד גזרו על יסוד הפנויה כ"ע דינא כי האי גוונא גמירי לה. עוד כתב הרב המגיד ז"ל ועוד מדאמר רבי אלעזר פנוי הבא הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה פי' ונפסלה לכהן ואע"ג דלא קי"ל כוותי' דר' אלעזר מ"ע משמע דאיסור לאו איכא דאי מן התורה היה מותר היכי א"ר אלעזר דמקריי' זונה ע"כ ודבריו ז"ל תמוהים דאפשר לומר דר"א ס"ל דקדשה דקרא היינו פנוי' הבא על הפנויה ולכך אמר שהיא אסורה לכהן ואנן לא קי"ל כוותיה אלא כמ"ד דאין זונה אלא גיורת ומשוחררת ולדעת זה קדשה דקרא היינו המזומנת ומופקרת לכל. ואפשר לומר דלא מצינו פלוגתא בין ר' אליעזר לשאר תנאים אלא דוקא דזונה דכהן לא בקדשה דכתיב לא תהיה קדשה ולאפושי מחלוקת לא מפשי', אך קשה דאכתי מנא ליה דלרבי אליעזר לוקה בבא על הפנויה דלעולם אימא לך שאין בה שום חיוב ואפ"ה גזר הכתוב שלא יקח הכהן אותה האשה הבעולה כי היכי דאסר האלמנה לכ"ג וראיתי להרמב"ן בהשגות על מנין המצות להרמכ"ם ז"ל בעיקר ה"ה שכתב שם ז"ל בפנוי הבא על הפנויה אם לדעת פלגשות רצוני לומר תהא מיוחדת וידועה לו זה מותר הוא ואדננו דוד ע"ה נשא מהן אבל בא עליה דרך מקרה כענין הזונים זה אינו בכלל אל תחלל את בתך להזנותה ולא בכלל לאו דקדשה אלא לדברי ר' אלעזר ואין הלכה כמותו אבל הוא בכלל אזהרתו של ר' אליעזר בן יעקב מתוך שהוא בא על נשים הרבה וכו' ע"כ הרי כתב דלר' אליעזר פירוש לא תהיה קדשה הוא פנוי הבא על הפנויה: ואחר שכתבתי מה שיש לדקדק על דברי ה"ה. נראה שעדיין יש לתמוה