עצי חיים על התורה פט

היצה"ר כיון שנתעורר כבר מדת החרטה בזה שמיעט את הירח וע"כ בר"ח זמן כפרה נתן לעמו ישראל כיון שמקריבים לפניו שעירי חטאת לה' על שמיעט הירח ובזה נתעורר ג"כ החרטה כביכול למעלה על מה שברא היצה"ר וע"כ בעת ההוא זמן כפרה דהא על הכל גרם להם היצה"ר. וז"ש ותשועת נפשם מיד שונא עפימ"ש בסוכה [דף נ"ב] שלמה קראו שונא שנאמר אם רעב שונאך וגו' ובעת ההוא בר"ח הישועה מיד שונא היינו היצה"ר דאני הוא שגרמתי להם (ועי' מ"ש בפ' תרומה). ויתבאר בזה הכתוב וגם אני שמעתי את נאקת בנ"י דהנה רש"י כתב לעיל ושמי ה' לא נודעתי להם לא נכרתי להם במדת אמתית שלי שהרי הבטחתי ולא קיימתי. וז"ש הכתוב וגם אני שמעתי כביכול הקב"ה שמע לעצמו את נאקת בנ"י אשר מצרים מעבידים אותם מה שהמצריים מעבידים אותם כדברי הא"י הנ"ל עבודת השי"ת לשוב בתשובה ואזכור את בריתי ע"י תשובתם אל ה' נתעורר כן לעילא וכבי' השי"ת מתחרט על מה שהבטיח ולא קיים ועי"ז אחר כך אזכור את בריתי. והוצאתי אתכם וגו' והצלתי וגו' אחכז"ל נגד ד' לשונות של גאולה תקנו ד' כוסות (הובא ברשב"ם ותוס' ריש ערבי פסחים) וצריך להבין שייכות הדברים זל"ז. עוד שם (דף ק"ח ע"ב) אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות מחויבים בארבע כוסות אר"י וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין וכו' ופירש"י מה תועלת לתינוקות והלא הם פטורים מן המצות עיי"ש וצ"ב הלא בכל המצות פטורין ואפי"ה חייבין בחינוך. ונראה עפי"מ דאי' במס' ב"ק (ד' פ"ז) ובקידושין (דף ל"א) א''ר יוסף [דהוי סגי נהור] השתא דשמענא להא דר' חנינא גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה מ"ד אין הלכה כר"י [דס"ל סומא פטור ממצות] עבידנא יומא טבא לרבנן מ"ט דכי מפקידנא א"ל אגרא טפי ומזה הביא ביש"ש ב"ק פ"ד סי' ל''ז שמצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה כמו רב יוסף שעשה סעודה אבשורה שלא הי' נודע לו ע"ע ורצה לעשות יו"ט כש"כ על הגעת הזמן והעת שמחויב במצות שראוי לעשות יו"ט עי' במג"א סי' רכ"ה ובמחה"ש שח, והנה פירש"י בשם המכילתא עה"פ אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מאר"מ כדאי הוא ההוצאה זו שתהי' משועבדים לי ע"כ. ובזה נכון משאחז"ל ד' כוסות כנגד ד' גאולות דכיון ששמעו ישראל בד' לשונות של גאולה כי פקד ד' את עמו ויוציאם מעבדות לחרות הבינו מזה שיהי' משועבדים להקב"ה לקיים ולשמור מצותיו עי"ז וע"כ ע"ש כן תקנו ד' כוסות שהוא כמו ד' סעודות (שהסעודה ע"ש משתה נקרא) כיון שע"י הגאולה נתחייבו במצות וראוי לעשות ע"י זה יו"ט כמו שמצינו בר' יוסף שרצה לעשות יו"ט אם יהי' מצווה ועושה. וז"ש אר"י מה תועלת לתינוקות ביין פירש"י דהם פטורים ממצות ר"ל כיון דכל עיקר הטעם של הארבע כוסות היא משום שנתחייב במצות ע"י הגאולה וכשאדם נעשה מצווה ועושה צריך לעשות סעודה א"כ בקטנים שעוד המה אינם מצווים במצות מ"ט צריכין לשתות הד' כוסות והבן. והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים וגו' ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא' וגו', המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. וצ"ל אמרו בכפילא הצלת ישראל ממצרים, גם אמרו והייתי לכם לא' וידעתם כי אני ה' מאי ענינו הכא. ונראה עפימ"ש לעיל בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא' על ההר הזה ופירש רש"י שם וששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים דבר גדול יש לי על הוצאה זו שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה, הרי דבעבור זה עשה ה' לנו שהוציאנו ממצרים רק בשביל זכות קבלת התורה והנה כתב רש"י ז''ל בפ' יתרו עה"פ אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארץ מצרים כדאי היא ההוצאה שתהי' משועבדים לי, פי' דמשו"ה מחוייבים ישראל לקבל התורה בשביל הטובה שעשה לנו הקב"ה שהוציאנו ממצרים, ויש ליישב בזה קושי' האוה''ע על השי"ת כלום כפית עלינו הר כגיגית כדרך שכפית על ישראל כמבואר במס' ע"ז (ד' ב') ולמ"ש א"ש דרק בישראל בדין הוא שבא עליהם השי"ת ע"י כפי' כיון שנגאלו ממצרים וכדאי ההוצאה שתהא משועבדים לו משא"כ באוה''ע אין