עצי חיים על התורה פו

יותר מזה באין ערוך אליו בשום ערך בעולם מ"מ זהו עיקר הנסיון בשמחה של מצוה אף במקום שאין לחשוב בקבלת שכר כדמצינו בא"א ע"ה כנ"ל. וע"כ עתה תראה אשר אעשה לפרעה ובכיבוש שבע מלכים אי אתה תראה כיון שבאמת זהו הי' הסיבה ג"כ מה שלא בא משה לא"י כיון שעשה על מנת לקבל פרס ולא קדש עצמו אף במקום שמותר לעשות ע"מ לק"פ משום דמ"מ לפי מדרגת משה הי' פגומה קצת כנ"ל וע"כ רמז לו בזה דענין אחד הוא מה שאמר למה הרעות וגו' גם הסיבה שלא ראה בכיבוש שבע מלכים הוא הדבר על שעשה ע"מ לק"פ במקום שמותר כנ"ל וידבר א' אל משה ויאמר אליו אני ד' ופירש רש"י אני ה' נאמן לשלם וקשה מאי הביא רש"י כאן דנאמן לשלם שכר דהא אדרבה נראה שדבר הקב"ה קשות ולהנ"ל יש לומר דזהו קשות מה שאמר לו דנאמן לשלם שכר דזהו לפרש מה שעשה משום דנאמן לשלם שכר דייקא והבן. ו א ר א וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ד'. עי' באלשיך מה שמדקדק א) מה שמשנה מדיבור לאמירה, ב) טרם אמרו ית' אליו הדיבור חזר ואמר ויאמר, ג) מה שמשנה מאלקים להוי' ד) אמרו אני ד' מה חידוש לו ע"כ, עוד קשה לי אני ד' פירש"י נאמן לשלם שכר ובלשון הזה מצינו בכמה מקומות אני ד' נאמן ליפרע כשהוא אומר אצל עונש, וכשהוא אומר אצל קיום מצות אני ד' נאמן לשלם שכר ע"כ. וקשה אם אני ד' משמע רחמים ונאמן ליתן שכר האיך במשמעותו נאמן ליפרע, גם צ"ל מה שאמר למעלה וישב משה אל ה' ויאמר למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני פירש רש"י וא"ת מה איכפת לך קובל אני על ששלחתני והקשו המפורשים היתכן לומר מה איכפת בצערן של ישראל בפרט במשה רעיא מהימנא אשר מסר נפשו בעד כלל ישראל וכמ"ש ואם אין מחני נא וגו'. ונראה בהקדם מש"כ הצל"ח בשם הרב וכו' מו"ה אפרים מגיד זצ"ל לפ' הגמ' פסחים (דף נ') העולם הזה על בשורות טובות מברך הטוב ומטיב וכו' מברך דיין האמת לעוה"ב כלו הטוב ומטיב, ויל"ד במאמר הזה במה שאמר לא כעוה"ב עוה"ז הרי בעסק הברכה אין הפרש שעל טובות גם בעוה"ז מברך הטוב ומטיב אלא שבעוה"ז יש גם כן רעות ולעוה"ב לא יהי' רע כלל, ומפרש שבעוה"ז האדם אינו מבין הדבר לאשורו ונדמה בעיניו כאלו הוא רע כמו החולה שעושין לו תחבושת חריפים ומרים ויש לו יסורים עי"ז אבל לעוה"ב שרואה ומבין הטוב האמיתי וע"כ כלו טוב. וזה כוונת המאמר על בשורות רעות דיין האמת שסובר שזהו מצד הדין ולעוה"ב כלו הטוב ומטיב שיראה שהכל הוא טוב עכ"ד הרב ר' אפרים ז''ל. ועפי"ז מפרש הצל"ח שם (דף נ"ו) לא כעוה"ז עוה"ב עוה"ז נכתב ביו"ד ה"א ונקרא באד' ולעוה"ב שמו אחד נכתב ביו"ד ה"א ונקרא ביו"ד ה"א ר"ל אין הכוונה שיבוטל שם אד' חלילה אבל כך הפירוש כי שם אל"ף דלי"ת מורה כי הוא אדון והכל עבדיו וזה מורה מדה"ד משא"כ שם הוי' מורה על עצם הרחמים ולכן בעוה"ז נדמה ששם שנקרא בו אינו דומה לשם שנכתב שזה רחמים וזה דין אבל לעוה"ב הוא נקרא ג"כ ביו"ד ה"א דהיינו שיבינו ששם א"ד ג"כ הוראתו כמו שם י"ה עכ"ד הצל"ח. ובזה יתבאר וישב משה אל ה' ויאמר אד' ר"ל השיב עצמו אל שם הוי' ב"ה המורה על רחמים ויאמר האמירה אד' כי לא כשאני נכתב אני נקרא וע"כ אמר א"ד שמורה על מדה"ד למה הרעות לעם הז"ה דייקא שלא יבינו מעשה ופעולות ד' כי טובים המה בתוכחת מגולה ובאהבה מוסתרת וא"ת מה איכפת לך ר"ל למה ירע לבבי ע"ז כיון שכל מה דקוב"ה עביד לטב עביד וא"כ בהדי כבשי דרחמנא ל"ל למה זה שלחתני ר"ל הי' לך ליגאל בעצמך כאשר ידוע דגאולה העתידה ב"ב יהי' ע"י הקב"ה וע"כ תהי' לעולם ועד ואז יתפשט הדעת ומלאה כל הארץ דעה ויבינו כי רעה גם כן היא טובה אבל כיון שעדיין יהי' הגאולה על ידי שליח ואם כן הצער של עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה.