עצי חיים על התורה מח

ובזה יל"פ המדרש הנ"ל דכשראה יעקב אבינו ע"ה אשר אליפז גזל ממנו כל הונו ורכושו הבין כי לא דבר ריק הוא ולא בחנם עלתה לו כך וע"כ שפט בדעתו כי בדין הוא יען כי העוה"ז נפל בגורלו של עשו ואין לו חלק ונחלה בו ואח"כ כאשר בא בית מדרשו של עבר חזר ואמר לית אנא אוביד סברי מן ברי' עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ ר"ל כי עתה מגיע לו בדין גם מעוה"ז כי הוא המקיים את השמים וארץ ע"י שלמד תורה ואם לא בריתי וגו' חקות שמים וארץ לא שמתי והו"ל כמציל מן הים כנ"ל והבן. והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, יתבאר עפ"ד א''ז זלל"ה ביש"מ פ' בראשית הלא אם תטיב שאת, כי לפעמים היצה"ר מדיח את האדם מדרך הטובה בהראות לו שפלותו ופחתותו כמ"ש העקידה שער ס"ז מחויב השקפת האדם אל החלק המעולה שבו ולא אל חלק הפחות עיי"ש וזה שמזהיר הכ' דלטוב ישא א"ע ויאמר הלא אני חלק אלקי ממעל עכ"ד ז"ל וזהו ע"ד שכתוב ויגבה לבו בדרכי ה' וז"ש והנה סולם מוצב ארצה ירמוז על האדם אף שהוא מוצב ארצה שצריך לאחוז במדת ענוה להשפיל עצמו עדי ארץ כמו"ש חז"ל מאד מאד הוי שפל רוח עכ"ז לפעמים יראה האדם לחלק הטוב והמעולה שבו והיינו וראשו מגיע השמימה שיאמר האדם הלא אני חלק אלקי ממעל בשמים והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו כי לפעמים דרך העבודה של הצדיקים שנקראים מלאכי אלקים ע"י שרואים את עצמם בבחי' ירידה כאלו הם אינם מאומה וכאפס בעיניהם ולפעמים עולים היינו לטובה מגביהים עצמם. וזש"ה אח"כ וישא יעקב רגליו פרש"י נשא לבו וכו' היינו שלמד ממה שנאמר לו בחלום והנה מלאכי אלקים עולים וגו' וכמו"ש ויגבה לבו בדרכי ה' וכמש"ה הלא אם תטיב שאת וע"כ משו"ז נשא ויגבה לבו בדרכי ה'. ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה וגו' אין זה כי אם בית אלקים וגו' והדקדוק ידוע למה אמר בלשון שלילה אין זה כ"א ב"א הול"ל זה בית א', והנראה עפימ"ש א''ז זצ"ל בייט"ל פ' יתרו עה"פ ויקח יתרו וגו' לפ' הפ' ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד בהקדם לתת טעם לשבח על שנקרא לחם הפנים כי גלוי וידוע שהאדם צריך לעבוד את בוראו בכ"ע ובכל שעה אפי' בעת אכילתו ושתייתו יהי' כוונתו לשמים ולבו יהי' דבוק בו ית' וזו אחת מעבודות הקשות ולאו כל מוחא סביל דא אמנם לחם הקדוש הנערך על השלחן הטהור בביהמ"ק נתקדש בקדושה של מעלה עד שהי' ניקל על האדם לאכלו בקדושה לשם ה' לא למלאות תאותו ח"ו נמצא בעת אכלו הי' לו לאותו לחם ב' פנים גשמי ורוחני, וז"ש לחם פנים שיהי' לו שני פנים כי תהי' לפני תמיד אפי' בעת אכילתך ע"ד שויתי ה' לנגדי תמיד עכ"ד ז"ל ע"ש, והנה ביעקב אבינו ע"ה אף שבודאי הי' כל מעשיו לש"ש בלתי לד' לבדו עכ"ז דבר שאין בנקל לעשותו ולקיימו כגון זה לכוין לשם ה' באמת בכל דבר שאין עושה להנאת עצמו בודאי צריך יגיעה רבה לעבדה ולשמרה. וזש"ה ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה פי' שהרגיש שאף בלי יגיעה הי' בנקל לו לכוין לישן לשם ה' וכמו"ש בשו"ע או"ח סי' רל"א דגם כשצריך לישן אם עשה להנאת גופו אינו משובח אלא יתכוין לתת שינה לעיניו ולגופו מנוחה לצורך הבריאות שלא תטרף דעתו בתורה מחמת מניעת השינה עיי"ש וע"כ אמר יעקב כשהקיץ משנתו אכן יש ה' ר"ל על כוונתו הזכה שישן לשם ה' והבין כי זה גרמא לו יען שהי' במקום שעתיד להיות מקום המקדש ומקומו זכה לי' כיון ששם בנקל על האדם לעשות הכל בקדושה לשם ה' ולא למלאות תאותו כמו שמצינו שעל זה היה נקרא לחם הפנים כיון שנתקדש שם במקום הזה בקדושה של מעלה וע"כ אין זה כ"א בית אלקים ר"ל בית הזה אינו כי אם בית אלקים ואינו משתמש לחולין כלל דגם כל עשיית גשמי נתקדש שם בכוונה לשם ה' וע"כ אינו רק בית אלקים ואין לאחרים חלק בו כלל רק כולו לגבוה סלקא כיון שהכל הולך אחר הכוונה. ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כ"א בית אלקים וזה שער השמים, ודקדקו