עצי חיים על התורה מז

שעושה הכוונה בזה ראשיתו לה' ושבתי בשלום וגו' וע"ד שכ' באלשיך א' יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה הכוונה שאם הברכה בא ממדה"ד אז היא לעולם כי אם באה ממדה"ר יש לחוש פן יקטרגו ח''ו עליו שאינו כדאי אבל אם מה"ד יחננו אז היא סלה כיון שאין עליו קטרוג עכ"ד וז"ש ושבתי בשלום כי אם הברכה תבא ממה''ד אז בוודאי לא תמוש ממני הטובה לעולם וע"כ ישוב בשלום שלא יופסק ממני הברכה וז"ש המ"ר אשא עיני וגו' מאין יבא עזרי וגו' היינו במה מגיע לי השכר בדין ולא מצד החסד והרחמים ואמר עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ ר"ל במה שהאדם מקדים השמימי לארצי ואז גם בראשית המחשבה מקדים לקיים מצות בוראו בזה מגיע לו השכר בדין ויטול שכרו לעולם. ויצא יעקב וגו' במדרש אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי אליעזר וכו' מה כתיב בי' וכל טוב אדוניו בידו ואני אין בידי לא נזם ולא צמיד חזר ואמר לית אנא מוביד סברי מן ברי' עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. ונ"ל עפי"ד הגמרא קידושין יצרו של אדם מתגבר עליו בכ"י ואלמלא הקב"ה עזרו אין יכול לו, ועוד שם לעיל מיני' אמרו בראתי יצה"ר בראתי תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, וז"ש אשא עיני אל ההרים דקאי על היצה"ר שנקרא הר כאמרם ז"ל וקראו בלשון רבים ההרים כיון שנתחדש עליו בכל יום וא"כ מאין יבא עזרי מי יוכל לעמוד מפניו, עזרי מעם ד' ר"ל כיון שהקב"ה עזרו וע"כ יוכל לנצחו וגמר אומר עושה שמים וארץ יובן עפימ"ש בזוה"ק בהקדמה (ד"ד) וכן כל מלה ומלה דחכמתא איתעבדין רקיעין קיימין בקיומא שלים קמי עתיק יומין וכו' ועל דא כתיב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני, עשיתי לא כתיב אלא עושה דעביד תדיר מאינון חידושין ורזין דאורייתא וכו' וזש"ה עושה שמים וארץ ר"ל בכל פעם ובכל עת עי"ז דעוסק תדיר באורייתא ובזה יוכל האדם לכבוש ההרים הרמים להמלט מעצת היצה"ר והבן. וז"ש המדרש אשא עיני אל ההרים דא יצה"ר, מאין יבא עזרי עפימ"ש המהר''ם מלובלין על הגמ' (תענית דף כ"ה) בעובדא דר"א בן פדת דהוי לי' דחיקא שעתא וכו' א"ל ניחא לך דאחריב עלמא והדר איברי וכו' שני דחייא נפשין או דחיינא א"ל דחי' א"ל אי הכי לא בעינא, דעיקר רצונו של ראב"פ שלא יהי' לו עניות דהי' ירא שלא יעביר אותו על דעתו ועל דעת קונו וכששמע דמה דחי' כבר נפשין א"כ עברו רוב שנותיו ולא חטא שוב לא יחטא וע"כ אמר א"ה לא בעינא. וז"ש יעאע"ה אליעזר מה כתיב בי' וכל טוב אדוניו בידו ר"ל אף כי גם הוא הלך מקודם לחו"ל לא ירא לנפשו פן יחטיאו אותו יושבי הארץ וילמוד ממעשיהם גוש אויר ארץ העמים אבל אני אין בידי לא נזם וכו' וירא לנפשו פן יגרום לעצמו רעה בצירוף מה שעניות מעביר ע"ד קונו כנ"ל חזר ואמר לית אנא מוביד סברי מן ברי' ר"ל כי בטוח אני שלא יאבד אמונתי וסברי מעם הקב"ה רק תמיד אהי' דבוק ביראת השם עד עולם עזרי מעם ד' עושה שמים ר"ל ע"י התורה דבזה נברא שמים בכל עת ובכל פעם בזה אוכל להנצל ולכבוש את היצה"ר והבן. א"י עפי"מ דאמרי' בגמ' (שבת פ"ח) אמר חזקי' מאי דכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה ואם שקטה למה יראה אלא בתחלה יראה ולבסוף שקטה ולמה יראה כדר"ל דאמר ר"ל מאי ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ה' יתירה למה לי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימים ואם לאו אני מחזיר אתכם לתהו ובהו. ובזה ביאר הרב החיד"א זלה"ה במה שחקרו קדמונים דיעקב ועשו אחים שחלקו, עוה"ז נטל עשו והעוה"ב נטל יעקב וא"כ איך מצאנו ידינו ורגלינו לעשות חיל ולאכול חלב הארץ ויאמר האומר כי גזל בידינו אבל רוח חכמים נוחה דאלמלא קבלו ישראל התורה מוט התמוטטה הארץ נמוגים הארץ וכל יושביה ונמצא דהעולם הי' אבד ובאו ישראל וקיימו העולם ומלואה והו"ל כדין המציל מזוטו של ים ומשלילות של נהר, וזש"ה אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי עכ"ד ז"ל,