עצי חיים על התורה שנז

אעפ"י שאין מכירין ופרש"י שאם לא תאמין לזה לא תמצא אחר בכה"ג לא חיישינן ונאמנות ע"ש ואעפ"י שהוא רק תקנת חכמים ולא מדינא כמ"ש הרמ"א שם מ"מ כיון דהא דאם לא בריתי יומם ולילה וגו' מבואר בתנחומא פ' נח דקאי על תורה שבע"פ וא"כ עיקר נגיעתן משום תורה שבע"פ וא"כ בכה"ג מהני ג"כ עדות שהוא מדרבנן ודומה לזה מצינו בפסחים דף ד' ע"ב דנשים ועבדים נאמנים על בדיקת חמץ דרבנן דהימנוה רבנן בדרבנן ע"ש, אמנם הא דלא השיב להם הקב"ה דבדרבנן כה"ג נאמן גם נוגע בעדות משום דאוה"ע הם לעצמם לא יחושו לתקנת חכמים ולא יקבלו התשובה דמדרבנן מהימני רק אם יהי' עדות כשר דמהני גם לאוה"ע ולא רק לישראל שקבלו עליהם תורה שבע"פ. והנה מבואר בסנהדרין דף נ"ז ע"ב בן נח נהרג בדיין אחד ובע"א מפי איש ולא מפי אשה ואפי' קרוב ע"ש ומבואר דלאוה"ע מהני עדות מפי קרוב וא"כ מה שטענו אוה"ע כלום יש אב מעיד על בנו אין זו טענה לגבי אוה"ע, אמנם אוה"ע אומרים כיון דעדות זו היא לישראל שקיימו התורה ולכן בדיניהם פסקינן להם דקרוב לא מהני ולכן השיב להם הקב"ה שמים וארץ יעידו וא"כ אין להשיב דנוגעין הם כיון דלישראל הא מהני מדרבנן העדות ואע"ג דלגבי אוה"ע לא מהני דרבנן אבל ממ"נ אין להם שום טענה דאם בדיניהם פסקינן א"כ לא שייך לומר כלום אב מעיד על בנו ואם בדינינו פסקינן א"כ שוב נאמנים אע"ג שהם נוגעין מ"מ היכא שאי אפשר להזמין עדים הא מדרבנן מהני נוגע, ומיושב קושי' הג' מהר"י ז"ל דהקב"ה לא חזר מחמת קושי' האוה"ע אלא שהביא ראי' דלא שייך הא דאין אב מעיד על בנו. ולפ"ז מתורץ קושי' היש"מ דלקח משה לעדות שמים וארץ אע"ג שהם נוגעין כיון דהיכא שאי אפשר להזמין עדים אחרים וכמו שפרש"י אני בשר ודם לפיכך העיד בהם שמים וארץ שהם קיימים לעולם ע"ש א"כ בכה"ג גם נוגעין כשרים לעדות וזהו מכח תורה שבע"פ אבל מדאו' לעולם נוגע פסול לעדות. וזשה"כ האזינו השמים ואדברה וי"ל דהיינו ע"פ מ"ש אא"ז זללה"ה בייטב לב האזינו השמים ואדברה למה שאדברה בע"פ שיסכימו ממעל לתקנותינו ותשמע הארץ אמרי פי מה שיאמר בפה ע"ש, לפי דברי הנ"ל י"ל כיון דמדינא נוגעין לא מהני אך שתקנו חז"ל דהיכא שאין אפשר להזמין עדים אחרים גם פסולי עדות כשרים להעיד וא"כ גם שמים וארץ כשרים להעיד ולכן קאמר האזינו השמים ואדברה היינו מה שהם כשרים להעיד היא ואדברה משים התורה שבע"פ. האזינו השמים ואדברה ובמדרש ילקוט משה שהי' קרוב לשמים ורחוק מן הארץ אמר האזינו השמים ותשמע הארץ, ישעי' שהי' בארץ ורחוק מן השמים התחיל לומר שמעו שמים והאזינו הארץ, ויל"ד הלא גם משה כשדבר לישראל הי' בארץ כמו ישעי'. ואפשר י"ל עפ"ד הגמ' בחגיגה דף ה' ע"ב דהא דאמר רב פפא אין עציבות לפני הקב"ה דכתיב עוז וחדוה במקומו הא בבתי בראי והא בבתי גואי ע"ש, ועי' ביש"מ פ' יתרו על אמרם ז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם כי הבע"ת מה לו לשמחה והוא באימה ופחד ואין לו מקום בבתי בראי אך הקב"ה חותר חתירה להכניסם בבתי גואי כי שם המשל ופחד עמו אבל הצדיקים גמורים עובדים את ה' בשמחה בבחי' בתי בראי עכ"ד ע"ש, ועפ"ז נלע"ד לפרש הגמ' בר"ה דף ל"ב א"ר אבוהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אין אומרים לפניך ישראל שירה בר"ה ויוהכ"פ אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה ע"ש, וי"ל ע"פ הנ"ל כיון דספרי חיים וכו פתוחים לפניו וישראל הם באימה ויראה מפחד ה' ומהדר גאונו ובעל תשובה הקב"ה חותר חתירה בבתי גואי והמה בבתי גואי ע"כ אין להם שם לשיר את שיר ה' דהא בבתי גואי המשל ופחד עמו. והנה ביש"מ שם כתב דמשה הי' בבחי' בתי גואי כי משה נאמן בית רואה באספקלריא המאירה ומקבל ונותן התורה ולכן הי' היראה מילתא זוטרת' לגבי משה ע"ש, ויתבאר המדרש משה שהי' קרוב לשמים היינו שעלה לקבל התורה וא"כ הי' בבחי'