עצי חיים על התורה שלח

בגרש ירחים שם ובח"ס על אס' גיטין ומבואר מזה דע"י העבוה כה"ג במקום שהי' צורך ללבוש במדת גאות לבוש זה הי' הגרם ח"ו מה שחרב ביהמ"ק וזהו כדברי המדרש הובא בפר"ד דרוש ח' אלמלא הי' משה נכנס לא"י לא הי' נחרב הביהמ"ק והיינו כנ"ל כיון דמשה חטא במי מריבה שהכה הצור ולא דבר אל הסלע וזה הי' מכח ענותנותו שלא האמין בעצמו אשר השכינה מדברת מתוך גרונו ולכן נגזר עליו שלא יכנס לא"י וא"כ מחמת ענותנותו נחרב ביהמ"ק דהא אלמלא ענותנותו הי' מדבר אל הסלע ולא הכה בצור ולא הי' נחרב הביהמ"ק וזשה"כ יען לא האמנתם בי וגו' וא"כ הי' עניו מאוד במה שהי' צריך לקיים ויגבה לבו בדרכי ה' ולכן לא תביאו וזהו מדה כנגד מדה דאם הי' בא משה לא"י לא הי' נחרב הביהמ"ק וזהו מכח ענותנותו וגם ע"י ענותנותו של ר' זכרי' נחרב ביתינו ובמהרה בימינו לעתיד לבא כי יעזור ה' ויגאלנו שנית אז יבנה ביתו בקרוב נכון יהי' הר ה' בראש בית ההרים. ב ל ק וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא, ויל"ד דמשמע דהאי כי רב הוא נתינת טעם הוא על מה שפחדו מפני בנ"י והא משמע מהכתוב הקודם דמשו"ה יראו מפני שראו את אשר עשה לאמורי ומה לי אם הם רב או מעט, גם למה כשאמר בלעם לינו פה הלילה הלכו להם זקני מדין. ונראה עפ"מ דאיתא בחולין דף ז' ההוא איתתא דהו' קא מהדרא למישקל עפרא מתותי כרעא דר' חנינא א"ל שקלי לא מסתייע מילתא אין עוד מלבדו כתיב פי' ואפי' כשפים ופריך והא אר"י למה נקרא שמו כשפים שמכחישין פמליא של מעלה ומשני שאני ר"ח דנפיש זכותי' ע"ש, ולפ"ז י"ל דבלק הי' יודע אשר מכח הנשפע מאת ה' לא יוכל להרע לעם ה' זו אלה אשר הוציאם ה' באהבתו ובחמלתו עלינו אמנם אך זאת חשב בלק כאשר קוסם גדול הי' וכן הביאו אתם זקני מואב ומדין הקסמים בידם אל בלעם וכיון דכשפים מכחישין פמליא של מעלה בזה חשבו אולי יוכלו להלחם בהם, והנה כאשר אמר בלעם לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה' אלי וא"כ מזה אשר כחו של בלעם הוא רק מכח של מעלה וכאשר ישים ה' בפיו ישמור לדבר ולכן הלכו להם וקני מדין כי ידעו ויבינו זאת אשר לא ברעה הוציאם ממצרים ורק ע"י כשפים רצו לערוך מלחמה נגדם כי חזק הוא ממנו, וזשה"כ ויגר מואב מפני העם כי רב הוא ר"ל דאפי' בכשפים פחדו ג"כ פן רב ונפיש זכיותיהם וא"כ גם בכשפים לא יכלו לעשות עמהם רע וכדברי הגמ' הנ"ל שאני ר"ח דנפיש זכותי' ועי' מ"ש לעיל בפ' שלח. אם לקרא לך באו האנשים פרש"י אם הקריאה שלך וסבור אתה ליטול עלי' שכר קום לך אתם והוא מהמדרש והדברים צ"ב הא גם בעבור שכר לא הי' רשאי להרע ח"ו לישראל. ונראה דהנה קי"ל בקידושין דף מ"ב דאין שליח לדבר עבירה והמשלח פטור והשליח חייב ונראה הטעם משום דאע"ג דבכל מקום שלוחו של אדם כמותו מ"מ לדבר עבירה כיון דהמשלח אינו עושה העבירה בעצמו ובגופו הוי כאלו נעשה המלאכה ממילא כיון דלא טרח בה אלא השליח ומשו"ה השליח חייב דהא איהו דקטרת בדבר העבירה, וראי' לזה מהא דאיתא בזוה"ק פ' תרומה דף קכ"ח וז"ל ורוח קודשא לאו הכי אלא באגר שלים ובאשתדלותא רב סגי ובאית דכאיתא דגרמי וכו' ועל דא כתיב ויקחו לי תרומה ע"ש ומבואר מדברי הזוה"ק דמצוה צריך לעשות בטירחא דגופא, ולפ"ז י"ל דלהיפוך בעבירה נמי העיקר רק אם עשה העבירה בטירחא דגופא וא"כ ע"י שליח הרי לא טרח בעבירה רק השליח ומשו"ה המשלח פטור והשליח חייב, ובזה י"ל נמי הטעם דמצוה בו יותר מבשלוחו כמבואר בקידושין דף מ"א משום דאם לא טרח בהמצוה רק השליח א"כ לא טרח המשלח בגופו לעשות המצוה לכן מצוה בו יותר שיבוא המצוה בטירחא דגופא.