עצי חיים על התורה רצד

צריך כלל להשחרור רק מפני תיקון העולם ובזה הא מהני השחרור אפי' אם הוא ע"י כפי'. ובזה י"ל במה שפרש"י עה"פ אנכי ה"א אשר הוצאתיך מאר"מ כדאי הוא ההוצאה זו שתהיו משועבדים לי וצ"ב, וי"ל דכיון שיצאו ממצרים תוך זמנו משום שנקדשו ישראל והקדש מפקיע מידי שיעבוד ע"כ הם מחויבים לקבל עליהם עול מלכות שמים דאל"כ מוטל עליהם שטר העבדות וי"ל ג"כ בזה משאחז"ל כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ עפמ"ש המפרשים דשיעבוד שארי הגליות משלימין הגזירה של שיעבוד מצרים והיינו כנ"ל כיון שנתחלל מקדושתו וחל עליהם חוב הקדום לכן צריכין בגליות להשלים השיעבוד שנגזר עליהם ולכן כל המקבל עול מלכות שמים וא"כ הוא בקדושתו ומפקיע אותו מידי שיעבוד ועל כן מעבירין ממנו עול מלכות ועול ד"א דהא מעתה אין עליו חיוב להשלים השיעבוד. והנה כבר כתבתי דמוכח מהספרי דפרעה הי' צריך לשחרר את ישראל מפני תיקון העולם שלא יאמר עבדי הם ומשמע דזה הי' טענת פרעה כי בנ"י משועבדים המה לי עד תשלום הזמן אבל זה אינו כנ"ל כיון דקודש ישראל לד' ונפקעו עי"ז מהשיעבוד ובדין הוא לכופו לשחררם ולכן נלקה בכל מדוה מצרים והמכות אשר שם ד' לפרעה מזה הי' הכפי', ויתבאר הכתוב ולמען תספר וגו' את אשר התעללתי במצרים וגו' היינו המכות שבהם כפה את פרעה לשחררם ושמא תאמר הלא פרעה הו"ל לטעון שהי' קודם הזמן ומשועבדים המה לו ע"כ אמר הכתוב וידעתם כי אני ד' היינו כיון שעי"ז שהוציאנו ממצרים יקבלו בנ"י התורה וקדושים המה לה' וע"כ משו"ז נפטרו מהשיעבוד וא"כ בדין הוא לכופו לשחררנו ושיפטרו מהגלות. רק צאנכם ובקרכם יצג וגו' גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות וגו' ואנחנו לא נדע מה נעבד את ה' עד בואנו שמה וקשה מה הקפיד פרעה כ"כ על צאנם ובקרם וגם במה שאמר משה מה נעבוד ופרש"י כמה תכבד העבודה וקשה דא"כ הול"ל עד כמה נעבוד וגם הלשון גם אתה צ"ב דלמה אמר לו שיקח גם משל פרעה ונראה עפ"מ דאמרינן בע"ז דף נ"ג ע"ב ואשיריהם תשרפון באש מכדי ירושה הוא להם מאבותיהם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו ומשני כיון דפלחו ישראל לעגל גלו אדעתי' דניחא להו בע"ז דאמר קרא אלה א' ישראל מלמד שאיוו לא' הרבה ע"ש והנה פרש"י בפ' פנחס החנכי הפלאי לפי שהיו האומות מבזין אותם אם בגופן הי' מושלים ק"ו בנשותיהן לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם, ולכאורה יש להקשות דלפ"ז איכא למימר הך ק"ו אם בגופם משלו ק"ו בבהמתם וכל קנינם של ישראל וא"כ על כל בהמתם יש חשש שמא כעבד לע"ז ע"י המצריים ונעבד אסור להקרבה לגבוה ואע"ג דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ולא נאסר לגבוה אבל לפ"ד הגמ' הנ"ל דכיון דפלחו לעגל נאסרו למפרע א"כ ה"נ על כל בהמתו יש חשש נעבד למפרע. והנה פרעה ידע דישראל עובדים לע"ז כמו שאמרו במדרש דשר של ים קטרג הללו עע"ז והללו עע"ז וי"ל דזהו שאמר פרעה דצאנכם ובקרכם יצג היינו כיון שנאסרו במה שנעבדו לע"ז ולא שייך אא"א דשא"ש דהא ע"י שאתם עע"ז גלו דעתיי' דניחא להו ולכן י"ל שהשיב לו משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות היינו גם מה שהוא ביד פרעה ובודאי דהוא שלו ונאסר משום נעבד לע"ז עכ"ז גם אתה משלך תתן ממנו לזבוח לה' ואי דהוי נעבד מ"מ אנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' ר"ל עפ"ד הירושלמי הובא בתוס' בע"ז דף מ"ה אמר ר"ע כל מקום שאתה מוצא הר גבוה דע שיש שם ע"ז ובתוס' שם מביא דבירושלמי פריך מבית הבחירה דנבנה על הר המורי' ומשני ע"פ נביא נבנה שם היינו אע"ג דהי' נעבד מ"מ עפ"י נביא שאני ועי' במפורשים על הירושלמי וזה שאמר משה ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ד' כיון שנאסרו ע"י שנעבדו לע"ז לא נדע מה נעבוד עד בואיבו שמה כי שם יצוה ה' את אשר לזבוח וא"כ לא שייך איסור נעבד עליהם וכמו שהותר לנו הר המורי' משום דע"פ נביא שאני כן אנחנו לא נדע להקריב רק מה שנדע ע"י נביא וזה יהי' בבואינו שמה וא"כ גם אתה תוכל ליתן בידינו זבחים ועולות ואז נדע את מה להקריב.