עצי חיים על התורה רפח

שנעשה לכלל ישראל ובזה הרי נתקדש שמו ית' בעולם וי"ל שהי' התנאי כן קודם בריאת העולם שיעשה נס ללכל ישראל ואין כאן שינוי רצון ושינוי טבע דהא זה הי' קודם חקי הטבע. ובזה יש לתרץ קושי' התב"ש על הרמ"א או"ח סי' תרפ"ב שכתב אם שכח לומר על הנסים יאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים וכו' והתב"ש חולק עליו מהא דאמרי' בברכות שם אין מזכירין מעשה נסים ולהנ"ל י"ל דאע"פ שאין להתפלל שיעשה לו נס מ"מ נסים לכלל ישראל וגם ע''י התורה שהם קודמים לעולם וחקי הטבע לא שלטה בהם לא הוי כלל ע"ד נס כיון שהתנה הקב"ה ע"ז קודם הבריאה ולא הוי שינוי טבע וע"כ אנו מתפללים שיעשה לנו נסים ע"י התורה וגם עבור כלל ישראל שהוא קודם לעולם וקודם הטבע ולא הוי ע"ד נס שהוא שינוי הטבע. והנה בזה יש לבאר ג"כ הכתוב בראשית ברא א' ופירש"י בשביל התורה שנקרא ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית וצ"ב במה נקראו ראשית ולהנ"ל י"ל כיון דהתורה נכתב בה דברים שלא כדרך הטבע וגם כיון דכלל ישראל הקב"ה עושה עמהם נס שלא כדרך הטבע וכמבואר בבש"א וביש"מ הנ"ל דלכך אמרי' התורה וישראל קדמו לעולם משום שנבראו על תנאי זה שיעשה עמהם נסים כנ"ל ולכן י"ל דהתורה וישראל משו"ה נקראו ג"כ ראשית היינו שהם ראשית וקודם לחוקי הטבע כדי שלא נקרא עי"ז שינוי טבע, ויתבאר פרש"י בראשית ברא אלקים בשביל שנקרא תורה ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית היינו שהם נבראו ראשית וקודם לעולם וסדר הטבע. ויבואר השתא המשך הכתובים נעוץ סופו וישם בארון לתחלתו בראשית דהנה להלן בפ' בשלח עה"פ ויקח משה את עצמות יוסף וגו' הקשה רש"י למה לא השביע יוסף לבניו שינשאהו מיד כמו שהשביע יעקב ותי' ביש"מ שם משום שהי' נצרך ארונו לקריעת י"ס וכמו שאמר המדרש הים ראה וינס מה ראה ארונו של יוסף ראה ע"ש והנה כיון דהשי"ת לא רצה שיהי' שינוי טבע וע"כ אם נעשה נס היא גרוע וא"כ מה בצע ע"י הנס שנעשה ע"י הארון של יוסף, אך להנ"ל דנס שנעשה לכלל ישראל דהתנאי הי' קודם הבריאה לא מיקרי שינוי טבע והיינו שאמר הכתוב בראשית בשביל תורה ובשביל ישראל שנקראים ראשית דתורה וישראל נקראים ראשית משום שהם קודם לחוקי הטבע וא"כ הנסים הוא עפ"י הטבע ומשו"ה נקרע הים בזכות ארונו של יוסף ולא מיקרי שינוי טבע, סליק ספר בראשית בעזה"י.