עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על התורה

עצי חיים על התורה רנט

Atzei Chaim (torah) 259 · עצי חיים על התורה · free full Hebrew text

Open in the reader →

המצוה בלבא תליא ובדבר הזאת תאריכו ימים כמ"ש ביש"מ פ' תצוה כי שכר נצחי לא יתכן כי אם על המעשה זכה בלי שום מחשבת פיגול ע"כ אמר ה בשום לב ושכל טוב למצותיו ית"ש תאריכו גם כן ימים תקבלו שכר נצחי והבן. ברכה וזאת הברכה אשר ברך משה וגו' ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד וגו' ופרש"י ויהי הקב"ה בישורון מלך תמיד עול מלכותו עליהם בהתאסף בכל התאסף ראשי חשבון אסיפתם ראשי כמו כי תשא את ראש ראויין אלו שאברכם וצ"ב, ונראה עפימ"ש בישמח משה פ' חקת ותורף הדברים עפ"י שמצינו כמה דברים שהן בעצמותן חריפין ומרים כמו מלח ותבלין ועם דברים אחרים הם טובים ולא יאכל תפל מבלי מלח וכ"כ נמצא בבני אדם שבעצמותן נראים לכאורה בלתי יפים אבל בכללות כלך יפה אף נעים זה יש לו מדה טובה זו וזה יש לו מדה טובה אחרת וע"כ לעולם אל יוציא עצמו מן הכלל ע"ד האמור בתוך עמי אנכי יושבת והקב"ה משגיח על כלל ישראל ולא בפרטן עכ"ד עיין בייט"ל פ' בלק ועפ"י הנ"ל כתבתי הטעם פ' נשא על נשיאת כפים בעשרה דוקא כי אז יכול לחול הברכה על ראשם באין שטן ופגע רע כיון דכללות ישראל כולם יפים הם ועד"ז אחז"ל כל בי' עשרה שכינתא שריא אבל ביחיד מי יכול לומר זכיתי לבי טהרתי מחטאי ואין בו שום עיקש ונפתל. וזש"ה וזאת הברכה אשר ברך משה איש אלקים את ב"י וגו' בישורון מלך תמיד מלכות הקב"ה על ישראל בהתאסף ראשי עם ר"ל בהתכללות ישראל כולם כאחד אין בהם שום עיקש וכלך יפה אף נאה ועל כן נקרא שם מלכות שמים עליהם ובהשראת שכינתו בהם כי כולם כאחד טובים וע"כ ראוין אלו שאברכם עי"ז יוכל הברכה לחול עליהם מצד הדין כי על כולם משגיח הקב"ה בעין יפה ורק לטובות שבהם והבן. קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ד' פנים אל פנים ולכל היד החזקה ולכל המורא ולא הגדול אשר עשה לעיני כל ישראל לנעוץ סוף התורה לתחלתה בראשית ברא אלקים וגו' אפשר לומר עפימ"ש אא''ז זללה"ה ביש"מ פ' תצוה לפרש דברי הגמ' (חגיגה י"ד) אחר קיצץ בנטיעות דהנה היראה ואהבה והדביקות היא התכלית של התורה והמצות כי האהבה והדביקות הוא השורש וכל המצות הם הענפים ומ"מ מחויבים לעשות כל המצות גם אחר שבא למדריגת הדביקות כי לא יצויר להאחז בהשורש רק מי שנאחז בענפים והנה אלישע אחר שנכנס לפרדס והשיג ענין הדביקות האמיתי והיחודים פרק מעליו עול המצות באמרו שהגיע לתכלית המבוקש מהמצות והיינו קוצץ בנטיעות שאמר שאין לו צורך בענפים כיון שהגיע לשורש עכ"ד ז"ל באריכות ועי' מ"ש בפ' בהעלתך, וזש"ה ולא קם נביא עוד בישראל משה אשר ידעו ד' פנים אל פנים הרי שהשיג משה רבינו הדביקות האמיתי עד שעלה אל הא' פה אל פה דבר בו ועכ"ז אמר הכתוב שעשה כל המצות כאשר בתחלה והיינו לכל היד החזקה שעשה משה כל המצות בידיו בחזקה ברוח גבורה ולכל המורא הגדול אחר שהי' לו המורא גדול מפחד ד' ומהדר גאונו יראת הרוממות והגיע לתכלית הבא מהמצות גם אח"כ עשה כל המצות ביד חזקה והיינו שכתב בראשית ברא א' ופרש"י בשביל התורה ובשביל ישראל שנקרא ראשית דהנה גם קודם הבריאה נשמת ישראל ממקור קדוש יהלכון והשיגה וראה עיניהם התיקונים והיחודים ועכ"ז נברא האדם בעוה"ז לקיים התורה והמצות ומזה דהעיקר גם אחר כל המדריגת לקיים את דברי התורה ותרי"ג מצות התלויים בה ולא די במה שהשיג הדביקות והיחודים כ"א התורה בעצמה צריך לקיים תמיד להגות בה בל ימוש מפינו לעולם ועד. א"י עפימ"ש בספר פנים יפות פ' עקב עה"פ הוא תהלתך והוא אשר עשה אתך את הגדולות ואת הנוראות אשר ראו עיניך דהנה מותר להתפאר במעלות היראה ושכן מצינו גבי יוסף שאמר את ה' אני ירא והטעם בזה שבזה התפארות הוא כבוד