עצי חיים על התורה רמג

א"כ אף בהתחלת עבודתו מאז עוד לא השלים חקו וטבעו לטובה בלי שום נטי' לרע אעפי"כ שלם יחשב אף בעת ההוא כיון דכן הוא דרך עבודה בכך שלא להיות בכל השלימות בתחלה וא"כ זהו השלימות בסדר הנכון דמתחלה יצטרך ללחום לגרש את יצרו ואח"כ יגיע למדרגה שלא יהא לו שום נטי' לרע, וז"ש כי תצא למלחמה על אויביך ופירש"י לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר ר"ל אם תצא ללחום על יצרך ולכבוש אותו ולהכניעו ואח"כ ונתנו ה"א בידיך שיהא כולו בידיך בלי שום מחשבת פיגול אשר לא ירצה בלתי שום נטי' לרע ושבית שביו ר"ל גם מה שבתחלת סדר העבודה אשר היית עוד בקשרי המלחמה נגד היצה"ר גם זה יחשב לשלימות גמור כיון שכן צריך להיות וזהו מצות עשה דהשלמה כנ"ל דבהתחלתו קיי"ל כהחולקים ובסופו כהרמב"ם והבן. א"י עפי"מ דאיתא בגמ' קידושין דף ל"ט דאם שכר בהאי עלמא הו"ל להגן מן החטא, והנה איתא בח"א למהרש"א במס' סוטה דף כ"א דמצוה שאינה מחויב בה שכרו בעוה"ז וז"ש כי תצא למלחמה על אויביך ודרשו בספרי על אויביך עם אויביך ר"ל עם אויבך במה שתכוון בעת עשיית המצוה לקבל שכר בעוה"ז ואף דזה עצת היצה"ר עכ"ז בזה עצמו ונתנו ה"א בידיך כי שכר מצוה יגן עליך מן החטא וע"ז פירש"י במלחמת הרשות הכתוב מדבר ר"ל במצוה שאינו מחייב בה דמצוה שהוא מחויב בה שכרו בעוה"ב ולא חגיגה עליו שלא יבא לידי חטא ושבית שביו ר"ל בזה עצמו בעצת היצה"ר לעבוד ע"מ לק"פ תוכל לכבשו ולהכניע כי שכר מצוה יגן עליך מן החטא. א"י כי תצא למלחמה וגו' עפי"ד הגאון הקדוש מקאזניטץ זצ"ל בדברי הש"ס חולין צ"א שלחני כי עלה השחר אמר לי' מיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו כי הנה תכלית בריאת היצה"ר בעולם שיסיח האדם לחטוא והאדם ילחם כנגדו ולא ישמע לעצתו כי אז יתעלה האדם ויושלם וזאת תכליתו לבלתי שמוע אליו וכאשר ינוצח יאמר שירה כי פעל להשלים האדם ומיום בריאתו שמים לא נמצא איש כיעקב הולך תמים ולוחם עם היצה"ר ויוכל לו ואז הגיע זמן היצה"ר לומר שירה להשלים כוונת הבורא אשר בראו ואמר שלחני להודות לה' עכ"ד אמרי קדוש. וזש"ה כי תצא למלחמה על אויבך מלחמת היצר ונתנו ה"א בידיך הלא תדע כי בזה שבית שביו של היצה"ר עצמו כי זה רצונו של היצר שתוכל לכבשו כדי שיושלם עבודתו אשר בראו הי"ת להטיב לאדם ללחום נגדו ולהתגבר עליו וע"כ פירש"י לא דברה תורה אלא כנגד היצה"ר ר"ל מה שנוגע להיצה"ר לעצמותו כי ברצונו הוא אשר האדם יתגבר נגדו. א"י עפימ"ש באלשיך כי לפעמים היצה"ר מטעה את האדם ומראה לו סימני טהרה על ענין עבירה עד שידמה בעיניו שהוא מצוה ואינו מבין על עצמו והבחינה לזה אחרי עשותה כולה או מקצתה כי פקודי ה' ישרים משמחי לב ואם ירך לבבו ויתחרט זה מורה שהי' עבירה ודבר זה יש ללמוד ממה דכתיב בדוד ויכרת את כנף המעיל לשאול בלט ויהי אחר כך ויך לב דוד וגו' ויאמר לאנשיו חלילה לי וגו' עיי"ש, וזש"ה ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ה' ר"ל אחר שעשית מקצת העבירה חזרת בך לפרוש מן האיסור ורק כדי באופן לעמוד על המבחן טעמת מן העבירה כנגוע בקציהו אז ודאי גם זהו לא יחשוב ה' לו עון וכאנוס כמאן דלא עביד וע"כ כי תעשה אח"כ הישר בעיני ה' תבער הדם נקי מה שנתחייבת בעצמך שעשית שלא כראוי ונכון במקצתו ואמר כי תצא למלחמה על אויביך ר"ל עם אויביך היצה"ר בזה עצמו תוכל לידע אם הוא מצוה או עבירה כשתעשה קצת מהמעשה ואח"כ ונתנו ה"א בידך ושבית שביו היינו העבירות עצמן שעשית מתחלתו ובהם ראית והכרת אם הוא מצוה או עבירה כדי לחדול ממעשה הרע גם הוא יהי' בידך ולא יחשבו לעון כי גם הוא צורך גבוה כאמור. א"י כי תצא וגו' גם ליישב דהול"ל ושבית אותו עפימ"ש בזרע קודש לפרש הכתוב ושב ה"א את שבותך דהנה באתערותא דלתתא נעשה כן לעילא וכתיב ה' צלך כשאדם שב ומתחרט על חטאיו גורם