עצי חיים על התורה רלט

לעשות טוב בארץ ואין די בזה שלא יעבור נגד רצונו יתברך כ"א לעבדו ולעשות רצונו והנה גם כאן קשה מה שנאמר והקללה אם לא תשמעו וגו' וסרתם מן הדרך דהוא כפל לשון דהא בזה דכתיב וסרתם מן הדרך הוי בכלל זה ג"כ הא דלא תשמעו אך להנ"ל יש לומר דישמיעני הכתוב דאם ישב בטל ולא תשמעו אל מצות ה"א דהיינו שלא יעשה מצות אפי' ישב ולא עבר עבירה עכ"ז עבירה הוא בידו דהאדם לא נברא אלא לעשות מצות, וז"ש במדרש כיוצא בו אומר הלא אם תטיב שאת ר"ל כמו דמוכח בפרשה כאן דצריך ליתן חשבון על מה שלא עשה מצוה כיוצא בו כתיב ג"כ בפסוק הלא אם תטיב שאת וכאשר פרשתי ועיין מ"ש בפ' תצא עה"פ לא תלבש שעטנז. ראה אנכי נותן לפניכם וגו' את הברכה אשר תשמעו וגו' וקשה הלשון ראה דהול"ל שמע גם לפניכם צ"ב ולעיל כתיב לא יתייצב איש בפניכם וגו' וקשה ג"כ מהו בפניכם ובבעה"ט את הברכה אשר תשמעו סו"ת תור"ה, ונראה עפי"ד המשנה כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות, והנה ברמב"ן פ' בראשית על פסוק זה ספר תולדות אדם בשם רב שרירא גאון וז"ל שמסרו החכמים אחד לחבירו הכרת פנים וסדרי השרטוטין וכו' ואין מוסרין סתרי תורה ורזין אלא למי שרואין בו סימנים שראוי לכך עכ"ל ועיין ביש"מ פ' וישב עה"פ כי בן זקונים ומוכח מזה דעל הכרת פנים ניכר בו השרטוטין אם ראוי הוא לקבל להבין ולהשיג סתרי תורה וממילא מי שהוא ראוי לכך מעבירין ממנו עול מלכות וממי ירא ולא יפחד והיינו שאמר הכתוב לא יתייצב איש בפניכם היינו הכרת פנים שענתה בו וחכמתו אשר בקרבו יאר פניו ועל כן לא יתייצב איש בפניו דייקא בשביל התורה שעל עניו מעבירין ממנו עול מלכות ואמר ראה אנכי נותן לפניכם היינו שהוא דבר שנראה בפניו את השרטוטין וסתרי תורה שראוי לכך ואמר את הברכה אשר תשמעו סו"ת תורה ובזה ינצל מכל ומעבירין ממנו עול של אחרים. ראה אנכי נותן לפניכם היום וגו' ויל"ד תיבת לפניכם גם היום צ"ב את הברכה אשר תשמעו דהו"ל אם תשמעו כמו שנאמר אם לא תשמעו ויש לומר עפי"מ דקיי"ל בישראל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ובעכו"ם אין הקב"ה מצרף למעשה ובעבירה מחשבה אין מצטרף למעשה, וז"ש היום אפי' אם לא עשו עוד המצוה רק כשקבלו עליהם לעשות הרי כאלו עשו והיינו עוד היום מצטרף כאלו כבר עשו הרבה מצות ע"י הקבלה בלב ועל כן לפניכם ולא לפני עכו"ם כמו שדרשו חז"ל בפ' משפטים לפניהם ולא עכו"ם וה"נ אמרינן לפניכם מחשבה מצטרף למעשה ולא כן בעכו"ם ואמר אשר תשמעו כפרש"י ע"מ אשר תשמעו דע"מ הוא לשון תנאי קודם המעשה רק בקבלה בלב הוא כאלו עושה מעכשיו המצוה דבישראל מחשבה טובה הקב"ה מצרף למעשה וגם קודם שעשו המצות הרי כאלו כבר עשו כיון שקבלו עליהם המצות במחשבה טובה. א"י עפי"ד א"ז זללה"ה ביש"מ פ' בשלח עה"פ הנני ממטיר לכם וגו' ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו וגו' ופרש"י שלא ילקטו היום לצורך מחר ופי' שם דהנה יעקב ועשו חלקו עוה"ז ועוה"ב והנה מה שיעקב לקח מעוה"ז כדי שיוכל לעבוד השי"ת דאם אין קמח אין תורה וכן לעשות מצות ליתן צדקה ולגדל בניו לת"ת וע"כ לא ינוכה עי"ז שכרו לעוה"ב והנה דרשו חז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם, וזש"ה הנני ממטיר לכם לחם ושמא תאמר פן יטלו שכרם בעוה"ז וינוכה חלקם לעוה"ב לזה הבטיח הקב"ה ולקטו דבר יום ביומו ולא שלמחר היום ומפרש הטעם למען אנסנו הילך בתורתי וכיון שצורך התירה הוא אין לנכות שכרו בעוה"ב אפי' אם יטול בעוה"ז עכ"ד זצ"ל, וזש"ה ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה ר"ל דהברכה הוא לצורך היום ולא שלמחר שלא ינוכה שכרם לעוה"ב אפי' אם יתברכו בעוה"ז ומפרש הטעם את הברכה אשר תשמעו ולא אמר אם תשמעו רק אשר תשמעו היינו דע"י הברכה בזה תשמעו ותקיימו התורה וא"כ דצורך התורה הוא ע"כ לא ינוכה שכרם למחר וכל הברכה יהי' אך לצורך היום ולא שלמחר.