עצי חיים על התורה רלח

וטלטולים ממקום למקום ועכ"ז ירחם ד' עליהם ולא יבוטלו ברוב האומות כי אחד מהם שקול כנגד כמה וכמה וע"כ אין להעריך את בנ"י נגד מספר האומות וישראל חשיבו כרבים מהם ואינם בטלים ובכל מקום שהם לבדם ישכנו ולא יבוטלו. ראה ראה אנכי נותן לפניכם היום וגו' את הברכה אשר תשמעו תיבת היום לכאורה שפת יתר ב) אשר תשמעו הו"ל אם תשמעו כאמור להלן אם תשמעון, ג) אשר תשמעו פרש"י על מנת אשר תשמעו מאי בעי רש"י בזה, ד) הא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. ונראה עפ"י המבואר בקידושין (דף ל"ט) דאי איכא שכר מצוה בהאי עלמא הו"ל להגן מן החטא עיי"ש, והנה הטעם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא מבואר בספרים משום דמעלת עוה"ב אין ערוך אליו בעוה"ז ומי פתי יחליף עולם עומד נועם מתמיד לעדי עד בעולם עובר הכלה ונפסד עכ"ד, ולפ"ז נראה דאם האדם יבקש שכר מצוה בעוה"ז היינו שהמצוה יגן עליו מן החטא אז הדין עמו שיטול שכרו בעוה"ז כי בזה לא שייך הטעם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא משום שאין העוה"ז כדאי הוא לו כי אדרבה מטרת השכר הוא כדי להרבות שכרו לעוה"ב שיגן עליו המצוה מן החטא שלא יבא לידי עבירה וז"ש הכתוב מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי כל הימים למען ייטב להם וגו' דקשה לכאורה האיך הותר לעבוד ע"מ לקבל פרס ולפי הנ"ל יתכן שפיר דהכתוב ילמדנו לירא מפניו כל הימים שלא נבא לידי חטא שהמצות יגן עלינו ובאופן כזה נוכל לקבל שכר מצוה אף בהאי עלמא וגם מותר לעשות ע"מ לקבל פרס כי אין כוונתו לק"פ לצורך עצמינו כי זה נקרא עובד א"ע רק כוונתינו בקבלת הפרס רק לעבוד בזה הבוב"ה כי השכר הוא שיגן עלינו מן החטא, וז"ש ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה ר"ל היום לקבל שכרם וקשה לכאורה הא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ועז"א הכתוב את הברכה הוא אשר תשמעו אל מצות וכו' ר"ל דהשכר הוא כדי שתשמור עי"ז מצות ה"א ופרש"י על מנת אשר תשמעו דהברכה הוא שיגן עליכם מן החטא שתשמרו את מצות ה' כנ"ל. א"י לפרש הלשון לפניכם עפ"י שמבואר בצל"ח על הגמ' (פסחים דף נ') אטו האידנא לאו אחד הוא אלא בעוה"ז על הטוב מברכין הטוב והמטיב וכו' בשם הצדיק מו"ה אפרים מגיד זצ"ל ותורף הדברים כי מפי עליון לא תצא הרעות והכל לטובה ואפי' הפרעניות אינו לרע רק לטוב ולזכותו ולהכניע להיצה"ר אלא שהאדם אינו מבין הדבר לאשורו ונראה בעיניו כאלו הוא לרע לו ח"ו וזהו שאומרי' על בשורות רעות דיין האמת שסובר שהוא מצד דין ולעוה"ב כולו הטוב והמטיב פי' שיראה למפרע שכולו הי' טוב והי' לו לברך על הכל הטוב ומטיב עיי"ש ועי' ביש"מ פ' תשא ובמ"ש לעיל פ' ואתחנן וז"ש ראה אנכי נותן לפניכם היום דייקא ברכה וקללה פי' היום בעוה"ז שייך שניהם ברכה וקללה ח"ו כיון שהאדם אינו מבין הדבר לאשורו ועל כן לפניכם דייקא יראה כן כאלו יש ח"ו לא טובה אבל למחר לעוה"ב תראו כי הכל הי' לטובה ומפי עליון לא תצא הרעות. ובילקוט הברכה אם תשמעו והקללה אם לא תשמעו כיוצא בו אתה אומר הלא אם תטיב שאת ברכה ואם לא תטיב שאת קללה וכו' ונראה עפי"מ שנאמר משמי' דהגאון מוהר"א מווילנא ז"ל לפרש מה שאמרו חז"ל במשנה דע לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון כפל הלשון דין וחשבון כי דין הוא על מה שחטא ונתינת חשבון הוא מפני שאין חפשי מבלי לקיים המצית בכל שעה ורגע א"כ באותו רגע שעבר עבירה מלבד העבירה שעשה הרי באותו שעה לא עשה מצוה וזה החשבון שלא קיים מצוה בעת שעשה עבירה, ובזה פרשתי בפ' בראשית משאה"כ הלא אם תטיב שאת ר"ל אם תטיב לעשות דייקא מצות ה' אז ירצה א' את מעשיך ואם לא תטיב לעשות מצוה אפי' אם לא תעבור עבירה עכ"ז לפתח וגו' כי האדם נברא