עצי חיים על התורה רכז

הגמ' איכא סבי בבבל תמה למען ירבו ימיכם על האדמה כתיב כיון דחזי דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו דהנה תמה איכא סבי בבבל כלומר ששם בא"י נאמר עיני ה"א בה ושם חביון עוזו לכן הנשמה אינה ממהרת לצאת משא"כ בבבל וכיון דחזי דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא ששם שכינתו ית"ש כדכתיב ואהי' להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות ואמרו מנין לעשרה שמתפללים בביהכנ"ס ששכינה עמהם שנא' אלקים נצב בעדת א' וגו' אמר היינו דאהני להו להאריך ימיהם ושנותיהם עכ"ד ז"ל עיי"ש ויתבאר בזה ועתה ישראל שמע אל החוקים וגו' אשר אנכי מלמד אתכם לעשות היינו אם תשמעו אל החוקים וגם תלמדו מה לעשות בשקידה השכם והערב בבתי כנסיות ובתי מדרשות לשמור ולעשות למען תחי' בזה כיון שהנשמה משתוקק לחזור ולשוב למקורה ושורשה אשר נחצבת משם ועל כן זאת עשו וחיו שהנשמה לא תגעל אתכם לשכון בבתי כנסיות ומדרשות אשר שם משכן שכינתו ית"ש ובאתם וירשתם את הארץ היינו כמו בהיות ישבנו על האדמה אשר ה' נתן לנו אשר שם שכינתו מצוי' אצלינו והנשמה אינה גועלת הנפש לצאת מן הבשר חוצה כן ע"י במה שישמעו אל החוקים ותלמדו מה לעשות היינו שתהי' מצוין בבתי כנסיות ומדרשות לא יגעל נפשי אתכם כיון שהקב"ה ושכינתו אתנו ובתוכינו ועיי' מ"ש בפ' ויגש. ולא תגרעו ממני לשמור את מצות ה"א ויל"ד האיך יתכן הלשון לשמור אם ח"ו יגרע א"כ לא ישמור וגם למאי הזהיר בבל תגרע ואין זה דומה לבל תוסיף דהא עכ"פ גם ארבע פרשיות מונח בתפילין והי' ס"ד דאם הניח חמש ג"כ לא יזיק אבל בל תגרע ל"ל ונראה עפימ"ש א"ז ז"ל ביש"מ פ' תצוה לפרש דברי הגמ' חגיגה י"ד] אחר קיצץ בנטיעות דהנה היראה והאהבה והדביקות הוא התכלית על התורה והמצוה כי הדביקות הוא השורש וכל המצות הם הענפים ומ"מ מחויבים לעשות כל המצות גם אחר שבא למדריגת הדביקות כי לא יצויר להאחז בהשורש רק מי שנאחז בהענפים בכל כחו והנה אלישע אחר שנכנס לפרדס והשיג ענין הדביקות האמיתי והיחודים פרק מעליו עול התורה והמצות והיינו קיצץ בנטיעות שאמר שאין לו שוב צורך בענפים כיון שהגיע לשורש עיי"ש באריכות, המורם מזה דגם אחר שהשיג הדבקות צריך לקיים גם עיקר המצות וז"ש ועתה ישראל שמע אל החוקים והמשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות היינו גם אחר שהשיג תכלית ענין הדביקות מ"מ צריך ג"כ לעשות החוקים והמשפטים והיינו שאמר הכתוב אח"כ ולא תגרעו ממני לשמור ר"ל גם אחר שהשיג התכלית הדביקות והיחודים שזה עיקר מה שצריך לשמור שיבוא אליו מענין המצות עכ"ז לא תגרעו ממצות ה' לומר שאין צורך עוד בעיקר המצות כיון שבא לתכלית הנרצה כי אם יאחז דרכו בקודש לקיים מצות ה' בפועל ואז גם להלאה לא יפול ממדרגתו ויוסיף כח ואומץ להבין ולהשכיל בתורה ומצות תמיד בלי הרף ולא ימוש ממנו לנצח קרב אתה ושמע וגו' ואת תדבר אלינו וגו' וישמע ד' את קול דבריכם וגו' הטיבו כל אשר דברו מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותו וגו' למען ייטב להם ולבניהם לעולם ופרש"י ואת תדבר אלינו התשתם כחי כנקבה כי ראיתי שאינכם חרדים להתקרב אליו מאהבה וכי לא יפה לכם ללמוד מפי הגבורה ולא ללמוד ממנו והקשו המפו' והלא הקב"ה הודה לדבריהם ואמר הטיבו כל אשר דברו גם יש לדקדק דמשמעות הכתוב מי יתן וגו' נראה כאלו אמרו שיראו את ד' כל הימים ואינו מבואר בכתוב שדברו מזה מאומה כי אם שידבר משה אליהם את אשר ידבר ה' ולא יותר גם הלשון לעולם צ"ב. ויש לומר עפימ"ש בספר עבודת ישראל פ' בחקותי שהעובד מאהבה צריך שיהי' לו יראה המגביל ומצמצם האהבה דאלולי היראה יוכל להתקרב אליו ית' מרוב אהבה עד כלות הנפש כענין שנאמר בקרבתם לפני ד' וימותו וז"ש חכמינו ז"ל הוי מתפלל בשלומה של מלכות הייני שיהי' לך שלימות של מלכות שמים מאהבה ומיראה שאלמלא מוראו איש זה הקב"ה את רעהו זה העובד מאהבה חיים בלעו וז"ש והתהלכתי בתוככם יכול לא תראו ממני וח"ו