עצי חיים על התורה רכב

הדברים אשר דבר משה היינו דברי תורה ואח"כ אחרי הכותו את סיחון וגו' שכבש אותם בכח פלפולו וחידושים בדבר תורה עכ"ד ז"ל עיי"ש ולפי"ז יש לומר דמשו"ה הזהיר המלאך ליהושע על בטול ת"ת ולא על הקרבת התמיד משום דע"י העסק בעיון ת"ת בזה דייקא הי' יכול לכבוש המלחמה וכמו שכבש מרע"ה את סיחון ועוג ע"י עסק התורה כן יהושוע אך בזה הי' יכול לכבוש לכל הממלכות דייקא ע"י התורה, ויתבאר בזה דיש לומר דמשה רבינו ע"ה הזהיר כל זאת את יהושיע שלא יבטל העיון בת"ת כדי שיוכל לכבוש את המלכים והנה באה הנבואה אל יהושיע בזה הסגנון עתה באתי על של עתה באתי וזה הדבר אמר משה ליהושיע וצוה לו בעת ההוא על של העת ההוא היינו ביטול תורה אשר הוא מוזהר עליו בכל עת כמש"ה והגית בו יומם ולילה ולכן כה אמר ואת יהושיע צויתי בעת ההוא על ביטול תורה ואמר עיניך הרואות את אשר עשה ה"א לסיחון ועוג שכבש אותם מרבע"ה ע"י אלה הדברים היינו דברי תורה כן יעשה ד' לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה ר"ל גם אתה אך בזה תוכל לכבוש אותם רק ע''י עסק התורה לזמר עריצים שלמעלה ואח"כ ממילא יבוטלו מלכי אדמה שלמטה. ואתחנן ואתחנן אל ד' וגו' איתא במדרש הובא ביש"מ בשם ספר כתנות. אור אמר לו הקב"ה למשה כתבתי עליך שחכם אתה שנאמר חכם לב יקח מצות ואתה רוצה ליכנס לארץ, והוא פלא. ונראה דאיתא במס' סוטה דף י"ג חכם לב יקח מצות זה משה שכל ישראל נתעסקו בביזה והוא נתעסק בעצמות יוסף וכתב במהרש"א בח"א על מה שתאר אותו בשם חכם דלכאורה אינו ענין לכאן רק תאר צדיק דאיזה דבר חכמה יש בזה רק הוא צדקות, ומפרש דשפיר הוא דבר חכמה שחושב הפסד מצוה כנגד שכרה עכ"ד וביש"מ פ' זו הקשה היתכן לומר כן דאם מחשב השכר ובשביל זה היא מחזיק במצוה א"כ הרי היא ע"מ לקבל פרס וא"כ האיך חשב משה השכר של המצוה כנגד ההפסד ובשביל זה החזיק במצוה דהרי זה ע"מ לק"פ ודבר זה אסור וקשה ג"כ על אמרם ז"ל במס' אבות פ"ב הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה וכו' דזה מורה ע"מ לק"פ ע"ש. ונראה לענ"ד לתרץ עפי"מ דאיתא בסוף פ"ק דקידושין לפי שהעולם אחרי רובו נידון ע"כ יראה האדם את עצמו ואת כל העולם כולו חציו זכאי וחציו חייב עשה מצוה אחת אשריו שהכריע א"ע ואת כל העולם כולו לכף זכות עבר ח"ו עבירה אחת אוי לו שהכריע א"ע ואת כל העולם לכף חוב עכ"ד הגמ' ואא"ז זצצלה"ה בייט"ל פ' ראה הביא בזה דאע"ג דאינו רשאי לעשות ע"מ לק"פ עכ"ז בשביל שכר והעדר העונש של רבים להכריע את כל העולם לטובה בודאי ראוי ונכון לעשות ע"מ לקבל פרס למען לא יכריע את העולם לכף חוב כ"א לכף זכות כי השי"ת מקור הטוב רוצה להטיב וזה עצמו היא מצוה להציל נפשות מישראל לדרוש שלומם וטובתם כל הימים וכש"כ שלא להיות גורם להרע ח"ו לרבים ולכל העולם עכ"ד עיי"ש באריכות מה שמבאר בזה דברי הגמ' באו ונחשוב חשבונו של עולם וכו', ועד"ז יש לומר מה שאמרו חז"ל הוי מחשב הפסד מצוה נגד שכרה היינו לחשוב שכרה של כל העולם והפסדה ח"ו באותן זה דוקא הותר לחשוב הפסד מצוה ושכרה כיון שזה עצמו מצוה להטיב לזולתו אבל בשכר לעצמו להנאתו וטובתו דייקא ע"ז כבר אמרו דאין לעשות ע"מ לקבל פרס וגם במרבע"ה דחשב הפסד מצוה נגד שכרה היתה ג"כ רק באופן זה דחשב עבור טובת הכלל כלו דבכגון זה מותר כנ"ל וז"ש חז"ל משה שקול כנגד כל ישראל כיון שכל כוונתו לא לטובת עצמו כ"א להכריע במעשיו לזכות את כל ישראל וע"כ הי' שקול דייקא שהכריע במשקל לטוב כל ישראל, והנה ידוע מה שאמרו במדרש הובא בפר"ד דרוש שמיני אלמלא הי' משה רבינו נכנס לא"י לא הי' נחרב ביהמ"ק פי' עפימ"ש כלה ה' חמתו ויצת אש בציון ואמרו חז"ל ששפך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים מה שהי' צריך לחול על