עצי חיים על התורה רכא

שהעולם אחר רובו נידון והמועט נגרר אחר וזש"ה ה"א הרבה אתכם כלומר כי כל אחד יוכל להכריע את העולם כלו לטוב וכרבים וע"כ והנכם היום ככוכבי השמים לרוב ר"ל במעשיכם תוכלו להכריע המשקל וע"כ נידונים ברוב כנ"ל ופרש"י ככוכבי השמים קיימים לעד ולעולם כיון שבמעשיכם תכריעו את העולם כלו להיותם עד לעולם ועד ועל כן הם ככוכבי השמים קיימים לעולם איכה אשא לבדי וכו' הבו לכם אנשים ואשימם בראשיכם, ויל"ד הא כתב רש"י לעיל עה"פ לא אוכל לבדי שאת אתכם אפשר שלא הי' יכול משה לדון את ישראל א שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים וכו' ואשמם בראשיכם פירש"י חתר יוד למד שאשמותיהם של ישראל תלויות בראש דייניהם וכו' ע"ש וצ"ב והנ"ל עפימ"ש ביש'מ ריש פ' שמות לפרש דברי המדרש ואלה שמות בנ"י הבאים מצר והלא כבר באו אלא עד שלא מת יוסף לא הוטל עליהם משא של מצרים ופי' שם דהנה כל מין גלות ושיעבוד לא הי' בחומרות לבד רק ברוחניות ג"כ ואדרבה כל התחלות הוא ברוחניות ונשתלשל לגשמיות והנה אמרו רז"ל ל איזה גבור הכובש את יצרו ובפרט במצרים המקום גורם כיון שהי' ערות הארץ כנודע והי' צריך התחזקות גדול והיינו משא של מצרים, והנה ארז"ל שבזכות יוסף שגידר עצמו מהעריות נגדרו כל האנשים ודעת לנבון נקל שכל זמן שיוסף הי' קיים שהוא שרש מדת היסוד והי' התפשטות מדה זו בעולם הי' בנקל להזהר משא"כ אחרי כך הי' צריך להתחזקות גדול והיינו עד שלא מת יוסף לא הוטל עליהם משא של מצרים עליהם דייקא כי הוא הנושא בעיל את המשא משא"כ אח"כ הוטל עליהם משא מצרים להתחזק על יצרם מעצמם להנצל מערות מצרים עכ"ד הקדושים ע"ש. ויש לפרש בזה דברי הגמ' עה"פ מה ה' א' שואל מעמך כי אם ליראה והקשה בגמ' אטו יראה מילתא זוטרתא ומשני אין לגבי משה מלתא זוטרתא וקשה להבין מהי דלגבי מ ש ה היראה מלתא זוטרתא הא לכו''ע היראה לאו מלתא זוטרתא, ולהנ"ל ל' י"ל הפי' אין לגבי משה ר''ל כל זמן שמשה הי' קיים ומדתו ביראת השם החופף עליו התפשט בעולם ע"כ הוי גם לכל העולם מילתא זוטרתא כי בכחו וגבורתו הי' הנושא בעול לכל בני דורו להשפיע עליהם ביראת שמים וזש"ה לא אוכל לבדי שאת אתכם היינו כיון שמשה עניו מכל האדם והחזיק בעצמו כי לא יוכל הוא לבדו לשאת משא כל העם להשפיע עליהם ולהקל משאם ביראת השם וע"כ אמר איכה אשא לבדו ר"ל האיך אוכל לשום עלי משא כל העם שלא להטיל עליהם משא בזה להתחזקות מעצמם ליראה את השם הנכבד והנורא. וזשפרש"י ואשמם בראשיכם חסר יו"ד לימד שאשמות ישראל תלוי בראשי דייניהם פי' דבראשי העם תליא מילתא כי בכחם משפיעים מפרישתם וקדושתם להאציל גם על בנ"י לכל בני דורם ולהקל מהם משאם כנ"ל והבן. ואת יהושע צויתי בעת ההוא לאמור עיניך הרואות את כל אשר עשה ה''א לשני המלכים האלה כן יעשה ד' לכל הממלכות וגו' ויל"ד מה שייך בזה לשון ציווי גם בעת ההוא שפת יתר הוא לכאורה. ונראה דהנה במס' מגילה דף ג' איתא עבודה חמירה מת"ת ופריך ע"ז מהא דכתיב ויהי בהיות יהושע וגו' אמר לו אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם ת"ת אמר לו על איזה מהן באת אמרו לו עתה באתי פי' על של עכשיו דהיינו בטול ת"ת ומשני לא קשי' הא דרבים והא דיחיד עיי"ש ועוד אגדה כפטיש יפוצץ סלע י"ל דאע"ג דעבודה חמורה מת"ת מ"מ כיון שיהושוע וכל ישראל היו צריכין בעת ההוא לכבוש המלחמה על כן לדבר הזה תורה גדולה מעבודה עפימ"ש א"ז זללה"ה בייט"ל פ' זו לפרש הכתוב אלה הדברים וגו' עפי"ד מוזללה"ה לפרש הא דאמרו חז"ל שם וילן יהושיע בלילה ההוא בתוך העמק שלן בעמקה של הלכה הענין דע''י עסק התורה בעיון לחדש חידושים להסיר הקושי' והספיקות בכח זה מזמר עריצים והקליפות החוחים הסובבים וכו' ויפקוד על צבא מרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה ולכן לן יהושע בעמקה של הלכה ובזה יתבאר אלה