עצי חיים על התורה קצח

תירא מהם וגו' ומבלי האריך בדקדוקים יאמר אל תחשוב שאתה בעצמך תוכל להוריש הגוים ההמה בבטחך על רבוי אוכלסיך והם מועטים אז יש לך באמת לירא מהם כי לא בכח יגבר איש ואין המלך נושע ברוב חיל אך אם בהיפוך זה תאמר ותדע בלבבך כי אדרבא כפי הטבע הם רבים וחזקים ממך ואין באפשרות יכולת להורישם במנהגו של עולם אז אני מבטיחך שלא תהי' לך שום מורא מהם ולא תדאג כלל שיוכלו לך כי הנה ד' יוצא בהשגחתו ויכולתו להצילך מידם בדרך נס ופלא עכ"ד הבל"ע נמצא שכאשר כפי הטבע היא דבר הנמנע להציל אז אדרבה אם בוטח בד' ממנו יושע אבל אם במחשבתו איזה צד ואופן שיוכל להציל עצמו כפי הטבע אז באמת יש לו לירא יותר כנ"ל וזה ששלח בלק אל בלעם לאמור לו הנה עם יצא ממצרים דייקא שאין יכולת לצאת משם בטבע כי אפי' עבד לא יכול לברוח ממצרים וע"כ ד' הושיעם בחמלתו להוציאם משם לפי ששמו בטחונם רק בד' ולא חשבו בדעתם כי בכחם וגבורתם יאזרו חיל להמלט מאויביהם אבל עתה דייקא לא כן מעמדם כי עצום הוא ממני ופן ואולי יחשבו בנ"י ויסמכו ידיהם בכחם אשר להם אשר גם בדרך הטבע נתנו להצילם בנפשם כיון שהם עצומים ממנו וע"כ אם כפי הטבע יוכלו להציל עצמם בזה יסיר השגחתו מהם וע"כ שלח בלק אל בלעם לאמור לו אשר עתה מועד ועת שיוכל לקללם לפי שהשי"ת לא יהי' בישע ימינם וע"כ אמר כי ידעתי ידיעה נאמנה את אשר תברך מבורך וגו' ירצה כיון שברכתו היא בטחון עי"ז רק להשי"ת ולא בכח אנושי כפי דרך הטבע אבל עכ"ז הי' מסופק בלק אם גם על ישראל יוכל לחול מה שיאמר עליהם דהא גם אם ישראל לא ישימו בטחונם על רב חילם וגבורתם כי אם רק בשם ד' יבטחו בודאי שלא יוכל לנגוע בהם וע"כ הי' בידו רק בלשון ספק אולי אוכל וגו'. וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם וגו' פרש"י קסם זה נטלו בידם זקני מדין אם יבא עמנו בפעם הזאת יש בו ממש ואם ידחנו אין בו תועלת לפיכך כשאמר להם לינו פה הלילה אמרו אין בו תקוה הניחוהו והלכו להם וכו' ויש להבין מה הקסם הזה הלא אפשר כן הוא אשר בעת ההוא לא יוכל לעשות להם דבר ולאחר זה יוכל לעשות. ונראה דהנה ידוע דבלק קוסם גדול הי' ובודאי עשה הכל מה שהי' ביכולתו לעשות בקסמיו אבל רא קסם בישראל והנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ולכן התחכם בלק לשכור את בלעם אשר ברוה"ק ושם א' יקלל אולי בזה יוכל נכה בהם והנה הם חשדו גם את בלעם אשר רק מעשה כשפים עושה ולא ברוה"ק מדבר מתוך גרונו והנה איתא בזוה"ק עה"פ התפאר עלי דקסם לאו בכל זמן רק לעתים ידועים אבל דבר ד' לעולם בלי השתנות (הביאו ביש"מ פ' זו) ולכן קסם זה הי' בידי זקני מדין לאות ולמופת אם הוא ברוה"ק או ע"י כשפים דאם ילך עמהם בפעם הזאת בלי עיכוב ודחי' סימן הוא להם שהוא ע"י רוה"ק ואם ידחה אותם ע"כ הוא רק בכשפים דהא דבר ד:

הוא בכל פעם וע"כ כשאמר להם לינו פה הלילה אמרו ע"כ אין בו ממש דהא כבר פעלו בקסמים וכשפים והי' ללא הועיל. מי האנשים האלה עמך, פרש"י להטעותו בא אמר פעמים שאין הכל גלוי לפניו וכו' והוא תמוה האיך עלה על דעתו של אותו רשע ששיבח בעצמו שיודע דעת עליון ויטעה בדבר זה ולהלן נאמר אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ד' הל' לא אוכל צ"ב דהול"ל לא ארצה לעבור את פי ד' כיון שהכל תלוי בבחירת האדם לטוב או להיפוך. ונראה עפ"י הידוע כי ידיעת הש"י מוכרחת היינו מה שיודע השי"ת הוא שיהי' על כרחך ועכ"ז רצונו ית' שלא לבטל הבחירה עי"ז ואף שהכל צפוי עכ"ז הרשות נתונה לכל איש לעשות כרצונו, והנה דבר זה אין ביכולת בשכל אנושי להשיג האיך ידיעתו ית"ש לא יזדקק לבחירה וע"כ נאמר במופלא ממך אל תדרוש כי לא מחשבותי מחשבותיכם כי כן גזרה חכמתו ית"ש להיות בחירה חפשית ביד האדם וזה תכלית הבריאה בעוה"ז וכבר האריך בזה הרמב"ם