עצי חיים על התורה קצז

שרית וגו' והנה הוא זכה לזה לאשר הי' בו כל מיני שלימות וכל המדות הטובות ואח"כ כאשר נאסף אל עמו נתחלק בחינתו לי"ב שבטים ומהם לששים רבוא צינורות הם הנפשות של ישראל ובכללם תמלא בהם כל המדות שהיו בישראל סבא ולכן הם נקראים ישראל על שמו אך זהו דוקא כשהם באגודה אחת וחזי לאצטרופי בהדדי דאז הכללות הוי כישראל סבא וזהו שאמרו אלמלא היו ישראל באגודה אחת דאז יש להם בחי' ישראל סבא לא שלטה בהם אומה ולשון כי אז נאמר עליהם כי שרית וגו' עכ"ד ז"ל עי"ש, וזה ביאור דברי הכתוב וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל היינו ישראל סבא לאמורי וככחו אז כן עתה דאין אומה ולשון יכול לשלוט בו ולא בכח בניו כי רבים הם בזה הורישו את האמורי מפניהם אך בבחי' ישראל אביהם אשר נתחלק בחינתו לכל הדור ההוא בזה עצמו כח ורב חיל להדוף את שונאיהם מפניהם את זה ראה במשקופי דחכמתא ויגר מואב וגו' כי רב הוא היינו כחו של ישראל רב הוא וז"ש לא תלך עמהם כי ברוך הוא עוד מכבר שאין כל אומת ולשון יכול לשלוט בהם, וז"ש להלן מי מנה עפר יעקב ר"ל אפי' אם הם לרוב אשר מי יכול למנות אותם עכ"ז הם במספר את רובע ישראל לשון יחיד על שם ישראל אביהם לתת להם נחלת גוים שלא ישלוט בהם שום אומה ולשון. את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא, ויל"ד דהול"ל אשר עשו ישראל, ב) כי רבים הם הול"ל, ג) כלחוך השור את ירק השדה מאי בעי בזה, ובמדרש מה שור מנגח בקרניו אף ישראל מנגחין בתפלתן, ויל"ד א"כ מה אמר הכ' את ירק השדה. ונראה עפי"מ דאיתא בחולין (דף ס') ר"א רמי כתיב וכו' מלמד שיצאו דשאים ועמדו עד שבא אדה"ר ובקש רחמים וירדו גשמים וצמחו מלמד שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים ר"נ ב"פ הוי לי' האי גינתא זרע בי' ולא צמח בעא רחמי אתא מיטרא וצמח אמר היינו דר"א פרש"י שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים והוא תמוה דר"נ יאמר על עצמו שהוא צדיק ותי' אאזלל"ה בייט"ל פ' בשלח ע"פ הזוהר פ' תולדות וז"ל עשרים שנין אישתהא יצחק עד דצלי צלותא בגין דיתרבי ויתוסף רבות קודשתו לכל מאן דאיצטריך בצלותהון דצדיקיא וז"ש ר"נ מכח ענוה היינו דרב אסי כלומר שהוא נושע בתפלתו לא בזכותו כ"א ע"י תפלתו של אדה"ר שהתפלל על הגשמים שהקב"ה מתאוה לתפלתן למען בתפלתו יושעו דורות הבאים עכ"ד. ובזה פירשתי הכ' בפ' ויחי ואני נתתי לך וגו' אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ורש"י שם נדחק היכן מצינו שלקח יעקב אבינו מיד האמורי וכ' שהוא עשו שעשה מעשה האמורי ד"א שהי' צד אביו באמרי פיו ולהנ"ל י"ל עפי"ד הת"א שפי' בחרבי ובקשתי בצלותי ובבעותי והיינו שהתפלל יעקב אבינו ע"ה על דורות הבאים בעת שיהי' להם מלחמה עם האמורי שיצליחו ובתפלתו שהתפלל מקודם עליהם יהי' להם תשועה והיינו אשר לקחתי מיד האמורי ע"י תפלתי ודיבר על העתיד כאלו כבר לקח מיד האמורי וז"ש את כל אשר עשה ישראל היינו ישראל סבא יעקב אבינו הוא עשה תפלותיו לאמורי ולכן ויגר מואב וכו' כי רב הוא כלשון הזוה"ק בגין דיתרבי ויתוסף רבות קודשא והיינו כי רב הוא דנתרבי קודשא ע"י תפלותיו של ישראל סבא ואמר כלחוך השור וכדאי' במדרש מה השור מנגח בקרניו אף ישראל מנגחין בתפלתן כנ"ל דפחד מואב הי' ע"י תפלותיו של יעקב אבינו וע"כ אמר את ירק השדה שם רומז אשר הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים דעמדו דשאים על גבי הקרקע והיינו למען יושעו דורות הבאים וכן עתה פחדו פחד בשביל תפלתו של יעקב אבינו ע"ה. הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ וגו' ועתה לכה ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממנו אולי אוכל נכה בו וגו' כי ידעתי את אשר תברך מבורך וגו' והוא תמוה דפתח פיו באולי אוכל נכה בלשון ספק ואח"ז אמר כי ידעתי דמשמע ידיעה בבירור בלי ספק גם הלשון ועתה צריך ביאור. ונראה עפימ"ש בס' בינה לעתים מאמר עת צאת (דרוש י"ד) לפרש הפ' כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם לא