עצי חיים על התורה קמג

וזש"ה אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות ד' הוינו מה שצוה השי"ת ועשה באופן אשר לא תעשינה, דהיינו שיעשה במחשבת בעירוב בו דבר זר לשם ולתפארת לו ולא רק לשמו ית' ואמר הכתוב אם יעשה מצות ד' אבל יעשה אותם בבחי' שלא לשמה רק להתפארות ואז יבוא קרבן ויכפר עליו וזה שפרש"י אשרי הדור שנשיא יחטא ר"ל אשר כן יחטא בזה שיש לו התפארות ממעשיו הטובים א"כ הדור ראוי וכשרים באותו שעה דאל"כ אין שום התפארות במע"ט כמו שמצינו בנח מפני שדורותיו רשעים היו מעיד עליו הכתוב דבודאי לא עשה לשום התפארות כיון שלא הי' חשוב בעיניהם כלל אבל אם הנשיא יחטא שבא לו במחשבתו איזה התפארות וא"כ בודאי אשרי הדור דמזה מוכח דצדיקים וכשרים הם. צ ו צו את אהרן וגו' זאת תורת העולה היא העולה, יש להבין כפל הלשון וברש"י אין צו אלא זירוז מיד ולדורות וצ"ב ובתנחומא בעת שעשה אברהם עולת האיל שנאמר וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר מהו אחר אלא אחר שראה הקב"ה כי בכל לבבו ובכל נפשו בא להעלות את יצחק בנו לעולה ושלח לו האיל הבטיחו בעת שיעלו בניו עולות שיקבלם מיד וכו' וצריך ליישב מדוע לא כתב המדרש זאת במקומו בפ' וירא, ונראה עפימ"ש ביש"מ פ' חקת כי הענין בכל המצות יש תיקונים וכל התיקונים הם מ"י הכוונות ולפי"ז יעלה על הדעת שאותן שאינם יודעים לכוון אינם פועלים כלום בעשיית המצות ח"ו והם שלא להזכיר כי אמנם דבאמת עיקר תיקוני המצות הם ע"י הכוונה הראוי בקשר במדות עליונות אך מחסד השי"ת שאם אחד עושה מצוה כראוי כבר עשה סולם לכל העושים מצוה ההוא עכדה"ק עיי"ש. וזש"ה וישא אברהם את עיניו ר"ל הגביה עיניו למעלה כאדם הצופה ומביט למרחוק לדעה מה יעשה לו כן הביט אברהם אחרי מופלג בדורות אחרונות אשר לא יבינו ולא ישכילו האיך ובמה להקריב את קרבן ה' ככל חקתו ומשפטו בכוונה הראוי' להיות וע"כ וירא והנה איל ואחר שראה הקב"ה שאברהם אבינו הקריב את האיל תחת בנו בכל לבבו ובכל נפשו וכיון ותיקן בכל כוונה הראוי' כמצותו וע"כ בשכר זאת שכבר עשה הסולם שראשו מגיע השמימה בכל הייחודים עי"ז יוכלו גם בניו להקריב את קרבן ה' אף אם אינם עוד בגדר זה לתקן שרשה במקור עליון בתכלית כוונה הנרצה ועי' מ"ש סוף פ' בחקותי, וזש"ה זאת תורת העולה היינו הכוונה המצוה בייחוד ותיקון הראוי' להעשות היא העולה ע"י התיקון דעיקר נעשה רק לפי הכוונה ותורתו וע"כ פרש"י אין צו אלא זירוז כוונה הראוי' מיד ולדורות ר"ל דאם נעשה מיד כראוי' וכנכון כבר עשה בזה סולם גם לדורות הבאים אחריהם לכבוש להם הדרך וכאשר אנו מכוונין בכל המצות כאשר כוונו בה אנשי כנה"ג, זאת תורת העולה הוא העולה, ויל"ד כפל הלשון ונראה דהנה אמרו חז"ל כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו היינו דמי שמזכה את הרבים הקב"ה רגלי חסידיו ישמור שלא יבא חטא ומכשול לידו, ובזה י"ל מה שאמרו חז"ל ומתלמידי יותר מכולם היינו במה שמלמד לזולתו תורה ומוסר עי"ז גם לעצמו מועיל כי הקב"ה מצילו מחטא וע"כ הרי הוא כאלו לומד מהם מוסר, וז"ש ג"כ קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים היינו אפי' יקשוט עצמו מ"מ אל תאמין בעצמך כי לפעמים יפול הנופל ח"ו אבל אם יקשוט אחרים ומזכה את הרבים אז הקב"ה שומרו ומצילו מחטא, וזש"ה צו את אהרן ואת בניו לאמור לאחרים זאת תורת העולה שילמדו לאחרים ויהא מזכה את הרבים וזה היא העולה היינו הקב"ה יעזור לו אשר גם הוא יקריב את העולה כי במה שלמד לאחרים לעשות המצוה כן הקב"ה יעזור לו שיוכל לקיים ככל המצוה עליו לעשות. א"י זאת תורת העולה וגו' עפי"ד הפנים יפות תחלת פ' ויקרא לפרש והיו נכונים ליום השלישי שכל מצוה צריכה הכנה ועי"ז נעשה כלי מוכן לקבל אור התורה ואור המצוה ומטעם זה אמר הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי לך והודיעם והוא אור של שבת הגנוז וא"א לקבל האור בלתי הכנה שע"י ההכנה נעשה כלי לקבל