עצי חיים על התורה קכג

במה שאמר אלי' קנא קנאתי לה' א' צבאות וגו' כי האלשיך פי' הכ' למה ה' תעמוד ברחוק דבהגלות אין שמו שלם דהיינו שיש ח"ו פירוד בין י"ה לו"ה בענין השפעה וכעין זה כתב הגלאנטי בפ' כי ראתה גוים באו מקדשה כי ראתה סו"ת י"ה באו מקדשה סו"ת ו"ה וגוים ביניהם, והנה בעבור ישראל ח'ו הם מרחקין השם כביכול וגם מסלקין שכינתו ואז ח"ו לא נקרא אלקי ישראל רק אלקי צבאות עליונים ונוח לי ית"ש שיקרא אלקי ישראל והיינו קנא קנאתי ר"ל שתי קנאות א' לה' שאינו שלם ועומד ברחוק ע"י עונותיהם ב' אלקי צבאות מה שנקרא א' צבאות עכ"ד, ועפי"ז פירשתי בהפטרה פ' ואתחנן דברי הכתוב למה יאמרו הגוים וגו' ר"ל הגוים אשר הרחיקו ועשו הפירוד בין הדבקים יאמרו אי' א' ר"ל שאינו נקרא אלקי ישראל וא' בשמים היינו על העליונים א' צבאות שמו ונוח לו ית"ש להיות נקרא אלקי ישראל. ויתבאר משה"כ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ופירש"י ועשו לשמי בית קדושה ר"ל עי"ז מה ששכינתו ית"ש שוכן אתנו עי"ז הוא לשמי יהי' שמו שלם דהא כל זמן ששכינתו בתוכינו שמו שלם בלי פירוד והרחקה, וז"ש ויקחו לי תרומה ופרש"י לי לשמי כנ"ל ע"י המקום מקדש שיעשו בנ"י מכון לשבתו ה' הוא בזה לשמו ית"ש שיהי' שמו שלם, ויתבאר דברי המדרש מים רבים אלו אוה"ע לא יוכלו לכבות את האהבה שבין ישראל לאלקינו שבשמים לעשות ח''ו הרחקה ופירוד ולכן בנ"י יעשו משכן של יריעות ושכנתי בתוכם ובזה הכל יודעין אשר הגוים לא יוכלו ח"ו לעשות הרחקה ולעולם ועד לא תהי' בינינו פרידה. ויקחו לי תרומה ופרש"י לי לשמי, ונראה עפי"מ שכ' בזרע קודש לפרש הכ' ושב ה"א את שבותך דהנה בהתעררותא דלתתא נעשה כן לעילא וכשאדם שב ומתחרט על חטאיו גורם כך למעלה שכביכול אומר ואשר הרעותי אני הוא שגרמתי להם שבראתי יצה"ר ח"ש ושב ה"א כלומר שהוא כביכול ישוב בתשובה ע"י שבותך וז"ש שובה ישראל עד ה"א ר"ל שגם הוא ישוב ומתחרט עכ"ד ז"ל, ובזה יש לפרש המדרש בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע נעקר יצה"ר מלבם דהנה מקום המקדש ומשכן כבודו כבי' המקום גורם לכל איש אשר בא שמה לשוב אל ה' ע"י שהי' שמה השראת השכינה או ע"י הקרבנות בהיותם מקריבים זבחי רצון לכפר בעדם והנה אי' בתדב"א בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה עכ"ד והיינו משום שאמרו ישראל נעשה ונשמע בשכר זאת זכו שיבנה המשכן לכפר על עונותינו והנה התשובה דמהני הוא משום שנתעורר למעלה כביכול שהוא מתחרט על מה שברא היצה"ר וזהו שאמר במדרש בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע עי"ז זכו שאמר הקב"ה ויקחו לי תרומה היינו שיבנה המשכן ועל כן נעקר היצה"ר מלבם דהמשכן שמעורר ישראל לתשובה עי"ז נעקר היצה"ר אשר הקב"ה אומר ואשר הרעותי שבראתי יצה"ר, וזש"ה ויקחו לי תרומה ופירש"י לי לשמי דהתשובה נוגע כביכול עד לשמי שהקב"ה אומר אני הוא שגרמתי להם והוא ע"ד שאמרו חז"ל בחולין דף ס' מפני מה נשתנה שעיר של ר"ח שנאמר לה' אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח והכי נמי כיון דהתשובה הוא לעורר החרטה למעלה ועל כן יתכן ג"כ לומר הלשון לשמי לשם ה' אני שגרמתי שבראתי יצה"ר. [כעין זה מבואר ג"כ לעיל] ככל אשר אני מראה אותך וגו' יתבאר עפימ"ש המפורשים ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה שישועתו וחסדו יתב' אינו על אותו זמן בלבד כ"א לכל עת אפי' לאחר זמן אותן הפלאות הם מוכנים ועומדים לא ימושו, ובזה פירש אאמ"ו זללה"ה פ' תצוה ויקחו אליך שמן זית וגו' דהנה גם בעניני רוחניות כן הוא כי אין בנו כח להתחזק לעבודתו ית"ש בתכלית השלימות כראוי אך בזאת אנו נשענים במה שהראשונים פתחו דרכי העבודה ונתקיים מעשיהם לבניהם אחריהם עד סוף כל הדורות, וז"ש ויקחו אליך דייקא היינו במדרגה שלך יקחו שמן זית רומז לחכמה כידוע כדי להעלות נר ע"ד נר ה' נשמת אדם תמיד בכחך זה עד סוף כל הדורות עכ"ד הקדושים עיי"ש, ומבואר דישועה אשר יעשה ה' בזכות הצדיקים גדולים הם כ"כ כי תשאר ברכה מהם לאחר זמן שיושעו מכחם בדבר ישועה ורחמים בטוב עוה"ז וגם ברוחניות יבא ברכה ע"י להאיר לנו בהתחזקות עבודתו ית"ש וז"ש יוסף