עצי חיים על התורה קטו

התעררותא דלתתא הנה הי' בהכרח שגם בראשית הבריאה יהי' ע"י התעררותא דלתתא כי היסוד הוא שורש הכל והאיך הי' באפשרי הרי לא הי' אלא הוא ושמו בלבד ע"כ ישראל עלה במחשבה כביכול שיער בחכמתו ית"ש איך שיהי' לו תענוג מעבודת ישראל בכל זמן ועידן אחר הבריאה ובפרט מעבודת הצדיקים בכל דור ודור וזה הי' מספיק להתעררותא דלתתא כיון שהיו מוכנים לצאת. אל הפועל לפי"ז מה שכל אחד ואחד מישראל עושה איזה מצוה כעת מניח תפילין ומתעטף בציצית זה הי' במע"ב בבחי' אתעררותא דלתתא והבן מאוד עכ"ד ז"ל. ובזה פירשתי (פ' ויחי) מה שאמרו במשנה בעשרה מאמרות נברא העולם והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא כדי להפרע מרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, ויש להבין איך רשע אחד מאבד את העולם כלו ח''ו ועי' בברטנורא שם שמיישב דר"ל נפשו לבד וכל המאבד נפש אחת כו' עיי"ש, ולהנ"ל יתבאר כיון דכל מעשה בני אדם לטובה היו בראשית המחשבה ובבחי' זו נברא העולם בזה הי' התעררותא דלתתא וא"כ מי שהיא רשע ח"ו מאבד את העולם כיון שבמעשיו נחסר עי"ז התעררותא דלתתא ולהיפך ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שבזה שמניח תפילין ומתעטף בציצית וכדומה זה הי' במעשה בראשית לאתעררותא דלתתא כנ"ל והבן. ועפי"ז נבין מה שאמרו חז"ל כל הדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית ולכאורה יפלא מדוע גדלה כ"כ כחן של הדינים שנעשה שותף על ידי זה במעשה בראשית, ולהנ"ל יוצדק בהקדם מ"ש במדרש א"ל משה לישראל הרי נתן לכם הקב"ה את תורתו אם אין אתם עושים את הדינים הוא נוטל את תורתו מכם למה שלא נתן לכם את התורה אלא ע"מ שתעשו את הדינים שנאמר ועוז מלך משפט אהב עכ"ד, ונמצא דעי"ז שישמרו בנ"י את הדינין בשביל זה נתן לנו את תורתו וזה הי' בראשית הבריאה בבחי' אתעררות' דלתתא מה שישראל יקיימו את התורה אח"כ ובכח ההוא נברא העולם וע"כ אמרו חז"ל הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית כיון דע"י הדינים נתן לנו הקב"ה את התורה וזה היה בבחי' אתעררותא דלתתא מה ששיער בחכמתו אשר ישראל יקיימו את התורה והוי ממש כשותף במע"ב כיון שבכחו הי' האתעררותא דלתתא וע"י העולם עומד והוי כמסייע שיש בו ממש במעשה בראשית והבן. וז"ש המדרש הקטן שבהם יודע איך ברא הקב"ה את העולם ר"ל דהא בהכרח גם בראשית הי' בבחי' אתעררותא דלתתא והאיך הי' באפשרי הרי לא הי' אלא הוא ושמו בלבד וע"כ בזה ברא אלקים את השמים ואת הארץ במה שישראל יעשו תענוג ונח"ר להבוב"ה אח"כ, ועל מה העולם עומד כמ"ש במשנה שהצדיקים מקיימין את העולם בזה שמניח תפילין וכדומה זה הי' בבחי' אתעררותא דלתתא ועי"כ מקיימין את העולם וע"כ הביא המדר' זה המאמר סמוך ונראה פסוק ואלה המשפטים שע"י הדינים הוי כאלו נעשה שותף במעשה בראשית דמה שנתן הקב"ה תורתו לעמו ישראל הוא רק אם ישמרו את הדינים והבן. א"י ואלה המשפטים וגו' וברש"י למה נסמכה וגו' עפי"ד הגמ' כתובות (דף ק"ג) ת"ר בשעת פטירתו של רבי אמר נר יהא דלוק במקומו שלחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה ופי' רש"י דכל ע"ש הי' בא לביתו משנפטר כדלקמן ע"כ והוא גופא טעמא בעי למה בא לביתו לעוה"ז אחר פטירתו והא בעוה"ב צדיקים יושבים ונהנין מזיו השכינה, ואפשר לומר עפי"מ שהביא א''ז זצוק"ל בייט"ל פ' מטות בשם דודו הגה"ק מו"ה ארי' ליב מווישניצא לפרש הפ' ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה וגו' ושרת את אחיו וגו' לשמר משמרת ועבודה לא יעבוד שהוא לכאו' כפל הלשון אבל הענין כי עיקר עבודת הלוים בשירם ובזמרם לעורר לבבות ישראל לתשובה בבואם להקריב את קרבנותיה' ומבן חמישים כפסל בקול עי' רמב"ן ולא הי' יכול לעשות עבודתו בקול עכ"ז עמד על משמרתו עם אחיו הלוים לעורר הלבבות לתשובה והענין כי אז בינה יתירה נודעת להם שהם היו מתבודדים בינם לבין קונם ובא בקושרות עם כללות לבבי ישראל האחוזים זה בזה ובכן היו מעוררים הלבבות לפשפש