עצי חיים על מועדים צז

אולם יש לעיין לפי דברי הקצוה"ח סי' רמ"א שכתב שם דבר חדש דבמתנה או מקח על תנאי ולא הי' תנאי כפול ובטל התנאי מ"מ לפי מה שכתבו הקדמונים במס' יבמות גבי חליצה מוטעת דתנאי בטל משום דהוי א"א לקיים ע"י שליח ומ"מ מחויבת ליתן לו המעות מכח חיוב שכירות וה"נ מחויב אח"כ להשלים התנאי כמו שהותנו עמו מכח חיוב שכירות מחמת משיכת תחפץ והחילוק היכא דהתנה בדיני תנאים הברירה בידו שלא לקיים תנאי והמעשה יתבטל והיכא דלא התנה בדיני תנאים המקח יתקיים לעולם ומחייבין אותו לקיים תנאי ואם לא קיים התנאי הו"ל גזל מכאן ולהבא ובין קיים התנאי ובין לא קיים התנאי נתקיים המתנה רק אם לא השלים התנאי כפי מה שהתנה הוי כמו גזל בידו ועכ"פ לא נתבטל המתנה עכ"ד בקצרה עיי"ש

ולפי"ז יש להקשות לכאורה שוב לפי דברי תוס' הנ"ל דהיכא דלא איכפת להשני אם יתבטל המקח תלוי בדעת האחד לבדו ואם נולד מום במקח המקח בטל דאדעתא דהכי לא קנה א"כ ג"כ בדינא דהכא נימא דאף בלא התנה כדין תנאים עכ"ז הוא עכ"פ מחויב להשלים התנאי ואם לאו גזל הוא בידו לדברי הקצוה"ח וא"כ מדוע לא יתבטל המקח אף בלא התנה כדיני תנאים כשלא השלים התנאי דלא גרע ממום במקח דהא ה"נ לא איכפת להמקבל אם יתבטל המקח כיון דצריך להשלים התנאי כפי מה שהתנה עמו מכח חיוב שכירות והמקבל אינו רוצה להשלים כפי התנאי, אך לא קשה מידי דהא המקבל ע"כ רוצה בהמתנה שיהא המקח קיים אף בלי שישלים כל התנאי וא"כ תלוי נמי בדעת המקבל ולא בטל המקח אף שנעשה בו כמום ואע"ג דגזל הוא בידו כשלא קיים התנאי עכ"ז הא קחזינן דרוצה בקיום המקח אף באיסורא ואם באמת רוצה לקיים התנאי בודאי לא הוי מום במקח דהא הנותן אדעתא דהכי יהיב לי' כשיתקיים התנאי, אבל הא תינח במקח בעלמא אמרינן דאף שלא קיים התנאי עכ"ז המקח קיים ולא הוי כמום במקח שיוכל המוכר לבטל הקנין דהא הלוקח רוצה במקח אף כשהוא בידו בגזילה אבל באתרוג דהוי דבר מצוה ע"כ לא אמרי' כן כמ"ש הט"ז באו"ח סי' תרנ"ה בעכו"ם שהביא לולב לישראל מחוץ לתחום מותר ליטלו אפי' למי שהובא בשבילו דלא שכיח שיעשה אדם מצוה הבא בעבירה וע"כ לא גזרי' בי' עיי"ש וא"כ ה"נ באתרוג ע"כ לא אמרינן דדעתו לצאת בו ושיהא המקח קיים אף אם לא יחזירו אח"כ דהא לא שכיח שיעשה אדם מצוה הבא בעבירה לצאת באתרוג הגזול אף אם מדינא יוכל לצאת בו מצד מהב"ע עכ"ז לא שכיח שיעשה מצוה הבא ע"י סבת עבירה וע"כ אמרינן דגם להמקבל לא איכפת לי' שיבטל המקח אם לא יחזירו [והא דחזינן דלא החזירו אח"כ אמרינן דהשתא הוא דנשתנה מהחזקה שיעשה מהב"ע] ונמצא אם לא החזירו אח"כ בטל המקח למפרע ואדעתא דהכי לא נתנו לו במתנה ולהמקבל ג"כ לא איכפת לי' דהא אינו רוצה לצאת במהב"ע, והשתא לפי"ז מיושב שפיר קושי' התוס' דמקשה אמאי לא החזירו לא יצא הא לא כפלו לתנאו ותנאי בטל ומעשה קיים, ולהנ"ל לא קשה דדוקא בתנאי דעלמא אמרינן כן כיון דהמקבל רוצה בהמקח אף בגזילה מה שלא יאבה בהשלים התנאי וע"כ אמרי' דהמקח קיים אף דנעשה בטעות להמוכר אבל בדבר מצוה דלא שכיח שיעשה אדם מהב"ע ובודאי גם דעת המקבל ניחא לי' בזה בשעת הקנין לבטל המקח למפרע אם לא יקיים התנאי ויכול המוכר לומר אדעתא דהכי לא נתנו לו במתנה כמו ביבמה שנפלה לפני מוכה שחין דאמרינן בגמ' דתיפוק בלא חליצה כיון שאינו תלוי רק בדעתה ומשו"ה שפיר קאמר רבא אם לא החזירו לא יצא משום דהמקח נעשה בטעות ובטל למפרע וממילא מיושב בזה קושי' המהרש"א דע"כ קא דייקא התוס' דע"מ כאומר מעכשיו רק מריש דברי רבא דהחזירו יצא וע"כ האתרוג הוא של המקבל עוד כשהוא בידו קודם שנתנו לו בחזרה ומשמע דע"מ כמעכשיו אבל מזה דאמר רבא לא החזירו לא יצא לא מוכח מידי דע"מ כמעכשיו דמי דאף דהוי חו"מ בדבר אחד ובעלמא אמרינן דתנאי כזה בטל ומעשה קיים עכ"ז באתרוג דהוי מידי דדבר מצוה ולא שכיח שיעשה אדם מצוה הב"ע אמרינן דבמקום שהתנאי בטל גם המעשה בטל כמו דאמרינן ביבמה שנפלה