עצי חיים על מועדים ט

היתה התחלת הבריאה שברא הקב"ה עולמו ומלך עלי' וכן עושים להמלכים שתוקעים לפניהם בחצוצרות להודיע ולהשמיע בכל מקום תחלת ממלכתו וכן אנו ממליכום עלינו את הבוב"ה ביום הזה וכן אמר דוהע"ה בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' עכ"ד ויש לבאר מהא דאמרינן בכל מקום דשופר הוא להמליץ בעדינו ביום הנורא מול מגיד פשע ולפי טעם רס"ג הנ"ל הוא מילתא בפני עצמו ולא כמזכיר וכזה צריך ג"כ לבאר מה שכתבו עוד בשם רס"ג הטעם לתק"ש כדי להזכירנו מעמד הר סיני שנאמר בו וקול שופר חזק מאוד ונקבל על עצמינו מה שקבלו אבותינו על עצמם נעשה ונשמע וקשה ג"כ כנ"ל

ויתבאר לע"ד עפימ"ש אא"ז זצוק"ל בישמח משה פ' נצבים בשם המפו' בכוונת הגמ' סוטה דף ג' דאין אדם חוטא אח"כ נכנס בו רוח שטות כי האיך יתכן שהאדם המאמין בהשגחת השי"ת ויודע שהשי"ת רואהו ועומד עליו ורואה במעשיו ואיך ימרה נגדו ואם נאמר שבעת החטא אין מאמין ח"ו זו קשה מן הראשונות וע"כ אמרו דאין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות ובאמת בעת העבירה שוכח וקלקלו זהו תקינו שגם העובר במזיד יחשב כאלו עשה בשוגג שהרי רוח שטות עברו באותו שעה ולא הי' דעתו מיושבת עליו וכשגגה יוצאה מלפניו עכ"ד עיי"ש ובזה יש לומר בהא דמצוה לשמוע בקול שיפר והטעם כדי לקבל עול מלכותו עלינו וגם להזכיר אותנו מעמד הר סיני לקבל עלינו לקיים את כל דברי התורה הזאת וטובים השנים לייחד אותם כאחד דבזה הוא מליצה ישרה על כל ישראל כי לכל העם בשגגה כיון שאנו מקבלים על עצמינו מלכותו של הקב"ה לקיים כל חקותיו ומשפטיו אשר נאמרה בהר סיני ובזה הוכחנו להודיע כי כל אשר עבר עלינו מה שהי' ח"ו נגד רצונו ית"ש לא הי' במרד ובמעל רק ריח שטות דהא אנו ממליכום עלינו את מלכו של עולם וכאשר קבלו אבותינו את התורה בהר סיני בקול שופר כן אנחנו מקבלים על עצמינו לעולם וא"כ הטעמים דתק"ש שכתב הרס"ג כנ"ל הוא באמת מליצה ישרה להראות כי הכל נעשה בשגגה ויתבאר בזה מה שאומרים אבינו מלכינו חטאנו לפניך א"מ אין לנו מלך אלא אתה וקשה מה ענין זה לזה ועוד שאחר שאמר חטאנו לפניך מהראוי להסמיך תיכף בקשת המחילה ובמה הקדים לפני זה א"מ אין לנו מלך אלא אתה ולהנ"ל יש לומר דזה היא כמשיב ולימוד סנגורי' עלינו שאעפ"י שחטאנו עכ"ז אין בנו אשמה ורשע כמזידין כיון שאין לנו מלך אלא אתה ואנו מקבלים עלינו עול מלכותו וא"כ עי"ז נחשב הכל לשוגג דבזה מוכח שהכל לא נעשה בדעת צלולה וז"ש ג"כ בפייט באין מליץ יושר מול מגיד פשע וכו' היינו הזדונות וצדקינו במשפט המלך המשפט ר"ל מה שאנו מקבלים עלינו עול מלכותו עי"ז נחשב הכל לשגגות וכל מאמינים שהוא א' אמונה דהא אנו מאמינים שהוא הבוחן ובודק גנזי נסתרות ורואה את מעשה בני אדם וא"כ כל המעשים אשר לא יעשה לא יחשב לנו רק כשגגות וע"כ בעשי"ת אומרים המלך הקדוש המלך המשפט דהא בימים האלה אנו נידונים לפני המלך מה"מ ואם כגמול הלב יחיל וע"כ אומרים תמלך הקדוש כדי לרמז בזה אשר הכל הי' בשוגג כיון שאין לנו מלך אלא השי"ת וכנ"ל

ויתבאר בזה היטב על מה שביום השבת אין לתקוע בשופר כיון דבשבת הוא עיקר האמונה כי ששת ימים עשה ה' וגו' וגם זכר ליציאת מצרים כדכתיב וזכרת כי עבד היית וגו' ע"כ צוך ה"א לעשות את יום השבת ומשו"ה בשבת ניתנה תורה כיון דביום הזה אנו מקבלים עלינו אמונתו ומלכותו ית"ש ע"כ קבלנו ביום ההוא ג"כ התורה והמצות שצונו הבוב"ה כמלך המצווה וגוזר על עבדיו לעשות מלאכתו ולפי"ז עצם יום השבת פועל כאשר בשופר יתקע דהא תק"ש הוא כדי להעלות על לבו אשר ה' מלך עלינו וגם לזכור מעמד הר סיני כדי לקבל עלינו התורה וכן בשבת הוא עיקר האמונה וגם ביום הזה ניתנה התורה ונזכור עי"ז לקבל התורה וממילא כשאנו מאמינים וממליכום עלינו את הבוב"ה ביום השבת יחשב לנו הכל כשגגות ונסלח לכל עדת בנ"י

ויש להעמיס דברי אלה בדברי הגמ' שאמרו הטעם שאין לתקוע שופר בשבת שמא ילך אצל בקי