עצי חיים על מועדים סב

ולא יבוטל ממנו הוא לו לקנין הגוף משא"כ מה שהוא אינו לעולם אך לשעה לא הוי קנין הגוף ולא מיקרי לכם וז"ש ולקחתם לכם משלכם ביום הראשון היינו ביום הראשון דאז התשובה הוא מאהבה והוא נצחיית וע"כ זהו דייקא לכם שלכם כיון שבעבודה כזו לא יזוז ממנו וקנין הגוף הוא לו לעולם ומיקרי לכם וז"ש המדרש תודיענו אורח חיים בעבודת השי"ת שהוא החיות האדם שובע שמחות בזמן שמחתינו את פניך בימינך נצח עבודה נצחיית כיון שהוא מרוב שמחה ומאהבה ע"כ הוא לנצח בל יפול ממנו

וזש"ה שובה ישראל עד היא היינו רק למען ה"א בשביל אהבתו ית"ש ולא בשביל יראת העונש או לצורך הנאתו ולעצמו רק עד ה"א לבדו כי כשלת בעוניך ר"ל אם עושה תשובה מיראה גם אחר התשובה נכשלת ע"י העון מה שנשאר ח"ו רושם חקוק מחטא וח"ו יוכל ליפול ממעמדו ויחזור למעשיו הראשונים משא"כ בתשובה מאהבה אדרבה זה נעשה כהכנה לעבודתו ית"ש ומוכח לה מהכתוב ובשוב רשע מרשעתו עליהם היא יחי' היינו דע"י התשובה מאהבה יחי' גם מעתה בחיים הנצחיי ולא ימוש ממנו כדת לעשות גם להלאה וע"כ בעושה תשובה מאהבה יחי' עליהם לעולם ונעשית לו כזכיות כיון דהתשובה כזה הוא הכנה לעבודת השי"ת והוא ראוי שיהא נעשית לו הכל כזכיות ואמר הכתוב אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב היינו שתשובו מאהבה והקב"ה יסלח לנו הכל שלא ישאר אפי' חטא שוגג וקח טוב אותן עבירת עצמן יהי' מצות ומעשים טובים כיון שהם הכנה לעבודתו ית"ש ונשלמה פרים שפתינו ר"ל כמו המקריב את קרבנו הי' צריך להביא משלו ולא משל אחרים וכדכתיב איש כי יקדיש את ביתו קודש ואמרו חז"ל במס' ב"ק דף ס"ח מה ביתו ברשותו וכו' ולא מה שאינו ברשותו וכן נמי דרשו חז"ל ב"ק דף ס"ו מכס ולא גזול רמו כן נמי התשובה צריך להיות משלו ולא שאול והיינו דוקא אם עושה תשובה מאהבה הוא שלו כיון שגם אח"כ יאחז דרכו ולא ירף ממנו ולכן הוא לו קנין לעולם ומיקרי קנין הגוף

ה) שובה ישראל עד ה"א כי כשלת בעונך ובמדרש ילקוט עד בציירי וצ"ב אמרו אליו כל תשא עון וגו' תיבת כל ל"ל וברמב"ם פ"ב מה' תשובה וז"ל ומה הוא התשובה שיעזוב את החטא שנאמר יעזוב רשע דרכו ויתנחם על העבר שנאמר אחרי שובי נחמתי ויעיד עליו יודע העלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנא' ולא נאמר עוד א' למעשה ידינו ובלחם משנה שם הקשה איך הקב"ה יעיד עליו כך וכי לא נשארה הבחירה בידו והרי אמרו הן בקדושיו לא יאמין עיי"ש ונלע"ד ליישב עפמ"ש אא"ז זללה"ה בייט"פ לר"ה אות ל"ה לפרש הכתוב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' ופי' התרגום ארי גלי קדמי וברש"י דאין למען נופל על הלשון וצריך ליישב לפי פי' התרגום גם להבין אומרו כי ידעתיו הלא הידועה אינו מזדקק לבחירה אבל הענין ע"פ אמרם ז"ל אבות פ"ה המזכה את הרבים אין חטא בא לידו ובזה פי' בקדושת לוי אל תפרוש מן הצבור להתבודד ולהפרש מהם כ"א תראה לרדוף לזכותן ולהשיבן בתשובה שלימה כי ואל תאמין בעצמך שהרי יוחנן כה"ג שמש וכו' ולבסוף פירש אבל אם תזכה רבים תהי' מובטח שלא תחטא עכ"ד וז"ש כי ידעתיו שאינו מעותד לחטא למען אשר יצוה וגו' ומזכה רבים ולא מכח ידועת העתיד שאינו מזדקק רק מכח מה שמזכה רבים שמזה גם בני אדם יודעים שאין חטא בא ע"י עכ"ד והנה ביומא דף פ"ו תניא הי' ר"מ אומר גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שד אפו ממנו מהם לא נאמר אלא ממנו עיי"ש ומוכח מדברי הגמ' שיחיד לעצמו שעשה תשובה מזכה את הרבים ומוחלין לכל העולם ונרצה להם לכפר עליהם ובזה י"ל דהעושה תשובה אינו מעותד לחטוא מעתה כיון דע"י תשובתו זיכה את הרבים וכל המזכה את הרבים אין חטא בא לידו וא"ש דברי הרמב"ם שכתב עד שיעיד עליו יודע תעלומות ולא קשה קושי' הלח"מ הלא הבחירה חפשית ביד האדם ואינו מזדקק להידועה ולפי הנ"ל יתבאר דעדותו כביכול ית"ש הוא לאו מכח ידועת העתיד כי אם מצד על ידי שזיכה את הרבים