עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עצי חיים על מועדים

עצי חיים על מועדים נט

Atzei Chaim Moadim 59 · עצי חיים על מועדים · free full Hebrew text

Open in the reader →

דרביע עלי' וכתב הוא ז"ל שקיבל מרבותיו שהפעולה הזאת נעשית ע"י עבירה לשמה דהוא בעצם עבירה וסגולתה לעורר הרע ויחול על הצוררים ומעוקים לישראל ויעורר הטוב לישראל כיון דהוא בעצם מצוה אם נעשית לשמה וזש"ה ראה אנכי נותן לפניכם ר"ל אנכי נותן בידכם לפעול את הברכה לישראל ואת הקללה לשונאיהם וע"ז מפרש את הברכה אשר תשמעון עי"ז יבואו רק ברכות והקללה תפעלו לשונאיהם של ישראל אם לא תשמעו אל מצות ה' באופן אשר אנכי מצוה אתכם דהיינו שתהא עבירה לשמה שהוא ג"כ צווי הקב"ה אז תפעלו הקללה לשונאיהם של ישראל עכ"ד עיי"ש ועי' בקדושת יו"ט פ' בשלח ולפי"ז י"ל דגם בתשו' מאהבה שזדונות נעשות לו כזכיות אז ע"י אלו המצות הנעשים מעבירות בזה יתעורר לנקום נקם ברשעים הצוררים את ישראל כיון שגם זה בעצם היא עבירה ורק נתהפך ע"י התשובה לטוב וע"כ יש באיכותה כח הנעשה מעבירה שהוא בעצמותה וסגולתה לעורר מדה"ד על שונאיהן של ישראל ויעורר ג"כ הטוב לישראל כיון שעתה הוא מצוה ונחשב לזכיות והשתא יתבאר שפיר דברי המדרש לעתיד לבוא כשיבוא הקב"ה לכלות אוה"ע תמיהין ושואלין השרים של מעלה מה נשתנו אלו מאלו וקושי' ממ"נ דהא מהמצות שעושין ישראל אינו מתעורר רק טוב ואלו מהעבירות הללו והללו וכו' ומהיכן יוצמח מזה רק רע לאוה"ע וטוב לישראל דהוא שתי הפכים בנושא אחד ועל כן השיב להם הקב"ה אני מדבר בצדקה דגדול כח הצדקה שמהפכת מדה"ד לרחמים והיינו כנ"ל דע"י הצדקה גם בתשובה מיראה זדונות נחשבות לזכיות וא"כ במצות האלו שבעצם הם עבירה רק שנתהפכו אח"כ לזכיית ולמצות בזה הם פועלם לעורר מדנים ושנאה לאוה"ע המעיקום וצוררים לישראל וגם ימשכו טובות וישועת לישראל ובזה יגאלנו ה' ויושענו מכל צרה לטוב לנו בני ישראל וגם ינקום נקם בעוה"ז לעתיד לבוא במהרה ע"י הצדקה וציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה דייקא כנ"ל

ובכן אבוא ליישב דברי הגמ' ר"ה הנ"ל דהנה בתוס' שם הקשה במה דאמרי' דתוקעין ומריעון כשהן יושבין וחוזרין ותוקעין כשהן עומדין והא קא עבר משום בל תוסיף עיי"ש מה שתירצו ובחידושי הרשב"א שם תי' דלא אמרי דאיכא משום בל תוסיף אלא במה שהוא מוסיף מדעת עצמו כגון שהוסיף ברכה משלו וא"נ ישן בשמיני בסוכה אבל במה שאמרו חכמים ותקנו לצורך אין כאן ב"ת דכבר נאמר על פי התורה אשר יורך ומצוה לשמוע דברי חכמים מלא תסור עכ"ד עיי"ש ודבר זה צריך הבנה דאכתי למה תקנו לתקוע שני פעמים היכא דאיכא דררא דאיסורא דבל תוסיף וגם מה צורך הוא ואם כדי לערבב השטן זה גופא צריך ביאור במה מערבב ובמה שכתבתי דע"י מה שעושין מצוה ובעצם הוא עבירה עי"ז נפעל לטובת ישראל ולנקום בהצוררים ומעיקים לישראל וגם עי"ז נתעורר הגאולה לגאלנו במהרה יתבאר היטב דברי הגמ' הנ"ל דהנה יש לומר דלהכי תוקעין בשופר שני פעמים משום דבפעם שני עבר על בל תוסיף ורק היכא דהוא מתקנת חכמים ליכא ב"ת וא"כ הוא בעצם עבירה ועשו מזה מצוה דלא תסיר ואהני בזה לטובת ישראל ויתעורר שנאה לאוה"ע כנ"ל וזהו דברי הירושלמי כד שמע קול שופר זימנא חדא בהול ולא בהול פירוש דהשטן אינו מפחד דהשופר יתעורר הגאולה כיון דממצוה יתעורר רק טיב לכל וא"כ כיון דבעת הגאולה יאבדו כל אובי ה' וא"כ לא יעשה כך ע"י מצות תק"ש לעורר שני הפכים טוב לישראל ורע לאוה"ע וע"כ בהיל במה שיתעורר טוב לישראל ולא בהיל דהא לא יתכן שיתעורר מזה רע לאוה"ע וכד שמע קל שופר תניין אמר ודאי זה שופר דיתקע בשופר גדול דהא ע"י שתוקעין שני פעמים עוברין על בל תוסיף ורק משום שהוא מתקנת חכמים מצוה הוא לשמוע דברי חכמים והוי כמו עבירה לשמה וא"כ יתעורר הגאולה ע"י שיפר זה דיתקע בשופר גדול ואינו סובר השטן דשופר הזה הוא בעצם שופר הגדול דלעתיד רק שמפחד דע"י השופר תניין דהוא בעצם עבירה ונעשה מצוה כאמור יתעורר הגאולה ואז יתקע בשופר גדול וזה שאמרו בגמ' למה תוקעין כשהן יושבין ותוקעין כשהן עומדין והוא בעצמה קושי' התוס' הא כשתוקעין שני פעמים עובר על בל תוסיף ולמה תקנו חכמים דבר שהוא דררא