עצי חיים על מועדים נד

מחמת יראת רוממותו ובזה אין שטן ואין פגע רע

וז"ש באין מליץ יושר מול מגיד פשע היינו אם יש ח"ו מסטין ומגיד פשע תגד ליעקב דבר חק ומשפט היינו ע"י השופר שנאמר בו חק לישראל ומשפט וגו' וע"י השופר הקב"ה מעלה עלינו כאלו עקדנו עצמינו מחמת יראת רוממותו ואז יבטל השטן כאלו אנחנו עושים הכל מחמת יראת רוממותו ושוב אין להסטין כנ"ל ויתבאר ג"כ למה אצל ישראל נאמר חק וביעקב נאמר משפט עפ"מ דאיתא ג"כ ביש"מ פ' מטות לפרש הכתוב כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל דבית יעקב היינו המון עם שאין יודעים מעלת עוה"ב וחלקם שאלו בפיהם לתת שכרם בעוה"ז ולכן נאמר להם כה תאמר לבית יעקב כדי שיהא ע"י שליח ואז אין בעה"ב עובר בבל תלין והי' שכרם שמור לעוה"ב אבל הבני עלי' שהם נקראים בני ישראל תאמר אלה הדברים אשר תדבר אל בנ"י כי הם בלא"ה לא יצפו לשלם להם שכרם בעוה"ז עי"ש באורך ומבואר מזה כי בבחי' יעקב עובדים עמל"פ בעוה"ז ובבחי' ישראל מצפים לישועה לעוה"ב היינו להנות מזיו השכינה שהוא ג"כ מצוה להיות דבוק בה' בלי מסך המבדיל ולפ"ז יתבאר דלבית יעקב צריך הטעם לתק"ש כדי שיהא נחשב כאלו עשו מחמת יראת רוממותו אבל לבני ישראל הם בלא"ה בזה המדריגה לעשות מחמת רוממותו ית"ש וא"כ אין זה הטעם לתק"ש וא"כ לבני ישראל הבני עלי' שבישראל הוא השופר בבחי' חק וזש"ה כי חק לישראל הוא כי הם עובדים בלא"ה מחמת יראת רוממותו אבל לבני יעקב הוא השופר בבחי' משפט כדי שיהא נחשב לפני הקב"ה מה שעושים כאלו הכל מחמת יראת רוממותו כמו שהי' באברהם כשעקד את יצחק בנו לפני הקב"ה כן יזכור לנו ע"י מה שתוקעין לפני הקב"ה ביום ההוא בשופר

מא) בחדש השביעי באחד לחדש ר"י ב"נ פתח עלה א' בתרועה ה' בקול שופר בשעה שהקב"ה יושב ועולה בדין הוא עולה וכו' ובשעה שישראל נוטלין שופריהן ותוקעין וכו' עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים וכו' ומרחם עליהן אימתי בחדש השביעי וצ"ב גם לבאר דברי הגמ' ר"ה ט"ז א"ר אבין למה תוקעין בשופר של איל אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמיכם לפני ויל"ד מנ"ל כל זה מהכתוב ובעקידה אחר הדברים האלה וגו' ובגמ' הובא ברש"י אחר דבריו של שטן שהי' מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד אמר לו הקב"ה כלום עשה אלא בשביל בנו אלו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא הי' מעכב ויל"ד דעכ"פ עדיין קשה מדוע לא הקריב אאע"ה אפי' פר אחד קודם שנצטווה לשחוט את יצחק, ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה ופירש"י שיאמרו לדורות בהר זה יראה הקב"ה ויש להבין מהו ע"י הנסיון זה לדורות עולם

ונראה עפ"ד אא"ז זללה"ה ביש"מ פ' וירא אהא דכתיב א' יראה לו השה לעולם בני דהוא שני הפכים דאם השה לאו בנו ואם בנו לאו השה וע"ק דיראה משמע לשון עתיד דהול"ל א' ראה השה לעולה בני ופי' ע"פ התנחומא פ' צו זאת תורת העולה מה עולה שהוא עולה לפני הקב"ה ומכפרת עונותיהם של ישראל כי בעת שעשה אברהם עולת האיל שנא' וירא והנה איל אחר ומהו אחר אחר שראה הקב"ה כי בכל לבבו ובכל נפשו בא להעלות את יצחק בנו לעולה וכו' הבטיחו הקב"ה שבעת שיעלו בניו עולות שיקבלם מיד וביאר הדברים דמאז נצמח דקרבן בהמה מכפרת על אדם דאבות הי' פועל דמיוני כמ"ש הרמב"ן פ' לך ואז הי' ממש יצחק לעולה ובאיל נכנס נשמתו כנודע והיינו מאמר אברהם א' יראה לו השה בעתיד כשיהי' קודם לעולה בני עכ"ד היש"מ זלה"ה והנה אא"ז זלה"ה בייט"פ לר"ה אות ט' הוסיף בזה לפרש הכתיב ה' יראה אשר יאמר היום וגו' עפ"מ דאיתא במדרש תצוה ובגמ' תענית דף כ"ז שאמר אברהם במה אדע כי אירשנה א"ל הקב"ה קחה לי עגלה משולשת א"ל תינח בזמן שביהמ"ק קיים אבל בזמן שאין הביהמ"ק קיים מה תהא עלי' א"ל כבר תקנתי להם סדר קרבנות בזמן שקוראין לפני מעלה אני עליהם כאלו הקריבו לפני ואני