עצי חיים על מועדים מח

שזה הדבר צוה ה' לעשות היינו בשביל שהוא בעצמו מצוה ועבודה וזש"ה בפ' העקידה יען אשר עשית את הדבר הזה ר"ל דבר הזה דייקא בשביל שכך צויתי לא בשביל דבר אחר כענין שנאמר זה הדבר אשר צוה ה' תעשו עכ"ד ע"ש באורך

ולעד"נ להוסיף קצת על דבריו הקדושים לבאר ג"כ משה"כ יען אשר עשית את הדבר הזה דלכאורה אשר עשית הוא שפת יתר דהול"ל יען הדבר הזה ולא חשכת וגו' וי"ל עפ"ד הפנים יפות בפ' העקידה שעיקר הנסיון שהקב"ה סילק עזרו ממנו כמשחז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו וכו' אלמלא הקב"ה עוזרי לא יכול לו וז"ש לך לך כמו שפירש"י בפ' שלח לך לדעתך ר"ל בלא עזר עכ"ד וזש"ה יען אשר עשית מעצמך בלי עזר את הדבר הזה ר"ל להעביר אותו יצה"ר וזה הוא עיקר הנסיון שסלק אברהם אבינו את היצה"ר ועשה זאת מעצמו בלא עזר מה'

והנה אמרי' בגמ' סוכה דף נ"ב ע"ב ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הם וכו' יצה"ר דכתיב ואשר הרעותי ופירש"י אני בראתי את יצה"ר המחטיאם וגרמתי להם כל זאת, אולם אם כי הוא גרם לנו ע"י היצה"ר עכ"ז מ"מ כיון שהקב"ה עוזר לנו להנצל מיצה"ר א"כ לעומת זה נתן ה' לנו תבלין לנצחו ע"י עזר שהוא מהקב"ה, והנה באאע"ה שהי' הנסיון שסלק הקב"ה עזרו ממנו וא"כ בעצמו הי' צריך לנצח להיצה"ר וא"כ אלמלא הי' אאע"ה התגבר מעצמו וכבש רחמיו לעשות רצונו לכבוש את היצה"ר לא הי' יכול לו ונמצא שהוא הגורם יותר החרטה למעלה על שברא היצה"ר דהא בעלמא אע"ג שברא הקב"ה את היצה"ר מ"מ אין החרטה כ"כ למעלה כביכול כיון שעכ"פ עוזרו שיהא יכיל לו אבל כיון דבעקידה לא הי' עוזר לו וא"כ הי' מגיע החרטה יותר כ"כ וזש"ה אין נא אלא לשון בקשה ר"ל שהוא ח"ו כמו שנוגע למעלה החרטה כביכול על שברא היצה"ר וע"כ נאמר לו בלשון בקשה ולא בלשון צווי והיינו ג"כ מה שפירש"י אמר לו בבקשה ממך עמוד לי בזה הנסיון שלא יאמרו הראשונות לא הי' בהן ממש ר"ל דבנסיונות הראשונות כיון שהקב"ה עזר לו דהא רק בנסיון דהעקידה כתיב לך לך לדעתך בלי עזר והא דכתיב לך לך מארצך וגו' פירש"י לך לך להנאתך ולטובתך וא"כ בנסיונות הראשונות שהי' הכל ע"י עזר הקב"ה י"ל דאין הנסיון כ"כ אבל בנסיון העקידה שהי' בלי עזר זה הנסיון הי' גדול מכל הנסיונית שלפנים והנה כי כן דדוקא לאאע"ה שנאמר לך לך לדעתך אבל ביצחק שלא נאמר כן א"כ י"ל דהא שסילק עזרו רק לאברהם הי' כן אבל ביצחק דלא כתיב הכי ממילא י"ל שהוא הי' אצל יצחק כמו שאר הנסיונות ולכן לא כתיב נסה את יצחק

ויתבאר השתא הכי בדבר' הגמ' תקעו לפני בשופר של איל ומעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמיכם לפני ר"ל עצמיכם כמו מעצמיכם היינו אפי' בלי עזר מהקב"ה יחשוב ה' לנו כאלו אנחנו היום בכל לב למסור נפשו וכל לבבי לפני הקב"ה כמו באאע"ה שעמד בנסיון מעצמו בלי עזר לכבוש רחמיו לעשות רצונו בלב שלם וי"ל דלהכי אמרי' בגמ' ר"ה שם למה. תוקעין וכו' כדי לערבב השטן ובירושלמי הביאו התוס' שם וכד שמע תניין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא זימני' למיתבלע ומתערב ולית לי' פנאי למעבד קטגורי' ר"ל כיון דנתעורר הנסיון דעקידה ויחשוב לנו כאלו אנחנו ג"כ במדריגה הזאת לעבודה בלי עזר ועי"ז נתעורר החרטה למעלה כביכול על שברא היצה"ר ולכן נתערבב השטן ולית לי' פנאי למעבד קטגוריא כיון שנתעורר החרטה למעלה על שנברא היצה"ר הוא השטן ונשה"מ מלמדך להועיל לך וגו' תזכירו זכות אבות שנא' באחד זה אברהם היינו שהי' בבחי' אחד הוא לבדו ואין זולתי אתו עמו בעבודתו בלי עזר ובזה נצא זכאי בדין כי יחשב לנו כאלו עקדנו מעצמינו לפני ית"ש

לט) בחדש השביעי באחד לחדש וגו' ובמדרש עלה א' בתרועה ה' בקול שופר בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא דין הוא עולה מאי טעם עלה א' בתרועה ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא דין ויושב בכסא רחמים דכתיב ה' בקול שופר, גם לבאר הכתוב תקעו בחדש שופר וגו' כי חק